לואיז ג'ופלינג
לואיז ג'יין ג'ופלינג (באנגלית: Louise Jane Jopling; 16 בנובמבר 1843 – 19 בנובמבר 1933) הייתה ציירת אנגלית מהתקופה הוויקטוריאנית, ואחת האמניות הבולטות בדורה.
 | |
| לואיז ג'ופלינג בציורו של ג'ון אוורט מיליי, 1879; גלריית הדיוקנאות הלאומית, לונדון | |
| לידה |
16 בנובמבר 1843 מנצ'סטר, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
19 בנובמבר 1933 (בגיל 90) |
| מקום קבורה |
Chesham Bois Burial Ground |
| תחום יצירה |
ציור |
| בן או בת זוג |
ג'וזף מידלטון ג'ופלינג |
  | |
קורות חייה עריכה
לואיז ג'יין גוד (Goode) נולדה במנצ'סטר, החמישית מתשעת ילדיו של קבלן הרכבות תומאס סמית גוד ואשתו פרנסס. היא נישאה בגיל שבע-עשרה לעובד המדינה פרנסיס פרנק רומר (Romer). הברונית דה רוטשילד, קרובת משפחה של רומר, עודדה את לואיז להמשיך ולפתח את כשרון האמנות שלה. בשלהי שנות השישים למדה בפריז אצל שארל ג'ושיה שפלן ואלפרד סטיבנס (אנ'), והציגה לראשונה את עבודתה בסלון הפריסאי.[1] עבודותיה התקבלו לתערוכות האקדמיה המלכותית בשנים 1870–1873 (בתור לואיז רומר). לאחר מותו של רומר בשנת 1872, היא נישאה לאמן פייר ג'וזף מידלטון ג'ופלינג בשנת 1874, שבשנת 1888 היה הסנדק בחתונתו של ג'יימס מקניל ויסלר לביטריקס גודווין. מבין הילדים מנישואיה הראשונים רק בן אחד, פרסי רומר, שרד את הילדות. היה לה בן נוסף, לינדזי מילאיס ג'ופלינג, מנישואיה השניים. הילד נקרא על שם סנדקיו, הציירים קוטס לינדזי (אנ'), מייסד גלריית גרוונר (אנ'), וג'ון אוורט מיליי, ממייסדי האחווה הפרה-רפאליטית.[2]
ג'ופלין השיגה הצלחה בקריירה שלה. הציור שלה "שעת התה" נמכר ב-400 גינאה בשנת 1874. הציור "חמש האחיות" שלה הוצג בתערוכת פילדלפיה בשנת 1876, והציור "סינדרלה המודרנית" הוצג בתערוכת פריז בשנת 1878. עם זאת, היא לא הייתה חסינה מפני האפליה המגדרית בתקופתה.
בשנת 1883 ביקשה עבור ציור דיוקן סך 150 גינאה, אך לא זכתה בהזמנה, והעבודה נמסרה למיליי, ששולמו לו עבורה 1000 גינאה. ג'ופלינג הציגה את עבודותיה בארמון האמנויות ובבניין הנשים (אנ') בתערוכה הקולומביאנית העולמית של 1893 בשיקגו, אילינוי.[3]
ג'ופלין הצטרפה לאגודת האמניות (אנ') ב-1880 ולחברה המלכותית של ציירי דיוקנאות (אנ') ב-1891. היא הייתה האישה הראשונה שהתקבלה כעמיתה לחברה המלכותית לאמנים בריטים (אנ')ב-1901. במהלך שנות נישואיה עם ג'ופלינג הייתה המפרנסת העיקרית של המשפחה. נאמר כי "היא מצאה את האחריות הזו כבדת משקל ומעיקה, המחייבת ייצור מתמיד, מכירות סדירות וחיפוש רצוף אחר עבודה ולקוחות. בשנת 1879, למרות מחלתה שלה ושל בנה פרסי, היא הפיקה שמונה-עשר יצירות."
חיי חברה עריכה
ג'ופלינג ציירה דיוקנאות של אנשים מפורסמים, בעלי ממון ושחקניות עשירות, וכדי לפעול בסביבה חברתית זו, היא קיימה אורח חיים אופנתי, עם סטודיו באזור צ'לסי שתוכנן על ידי ויליאם בורגס }}(אנ'). היא השתייכה למעגל חברתי שכלל את ג'יימס מקניל ויסלר, את אוסקר ויילד, את הציירת קייט פרוגיני (בתו של צ'ארלס דיקנס) ואת השחקנית אלן טרי (אנ'). אוגוסטוס דובורג הקדיש לה את המחזה "אנג'ליקה" משנת 1892. בשנת 1887 תיאר מגזין "עולם הגבירה" (The Lady's World), בעריכת אוסקד ויילד, את המעגל החברתי שלה.
כציירות נשים אחרות, דוגמת קייט פרוגיני ומארי סטילמן, ג'ופלינג שימשה דוגמנית עבור אמניות אחרות. גם ג'ון מיליי וגם ג'יימס אבוט מקניל ויסלר ציירו דיוקנאות שלה. וויסלר שיבח את עבודתו של מיליי כ"יצירה נהדרת ודיוקן מעולה".
בהמשך חייה עריכה
בעלה ג'וזף ג'ופלינג נפטר בשנת 1884 ולואיז נישאה בשנת 1887 לעורך הדין ג'ורג רו (Rowe) והמשיכה להשתמש בשם ג'ופלינג בתחום עבודתה. היא הקימה בית ספר לציור עבור נשים, ובנוסף, בשנת 1887, כתבה מספר יצירות בנושא הוראת האמנות. היא דגלה בזכותן של סטודנטיות לאמנות ליצור מתוך התבוננות ישירה בדוגמנים חיים, שכן האקדמיה המלכותית אפשרה רק לסטודנטים גברים לצפות בדוגמנים גברים עירומים.
לואיז ג'ופלינג תמכה שנים רבות בארגון שלחם למען זכות בחירה לנשים, והייתה פעילה למען מטרות פמיניסטיות. היא כיהנה כסגנית נשיא "התאחדות הלבוש הבריא והאמנותי", ארגון קצר ימים שקידם רפורמה בלבוש הוויקטוריאני (אנ') בשנות ה-90 ובתחילת המאה העשרים.
ג'ופלינג פרסמה ספר הדרכה לאמנות, ואוטוביוגרפיה "עשרים שנה בחיי".[4] היא גם כתבה מעט דברי שירה ומאמרים לעיתונות.
גלריה עריכה
-
"פֿיליס" (אנ'), 1883 -
"כחול ולבן", 1896 -
-
"דיוקן עצמי מס' 2, באדום", 1878
קישורים חיצוניים עריכה
- לואיז ג'ופלינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Deborah Cherry, Painting Women: Victorian Women Artists, London, Routledge, 1993.
- ^ Louise Jopling 1843-1933, Amersham Museum
- ^ In remembrance of the World's Columbian Exposition, Chicago, 1893 = Zum Andenken, World's Columbian Exposition, Chicago, 1893 = En mémoire, World's Columbian Exposition, Chicago, 1893, Frankfurt a/M: American Souvenir & Advertising Co., Hergert & Frey, 1893
- ^ Louise Jopling, Twenty Years of My Life, 1867–1887, London, John Lane, New York, Dodd, Mead, 1925.