לואי גוטמן
אליהו לואיס (לואי) גוטמן (Louis Guttman; 10 בפברואר 1916 – 25 באוקטובר 1987) היה פרופסור למדידה חברתית ופסיכולוגית, סטטיסטיקאי מתמטי וחוקר מדעי ההתנהגות. שנים רבות עמד בראש המכון למחקר חברתי שימושי. נודע בעולם כמפתח תורת השטחות והוגה "סולם גוטמן" לבחינת פרדיגמות. חתן פרס ישראל במדעי החברה לשנת תשל"ח (1978), ונשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית (1973-1976). כמו כן, כיהן כנשיא השני של האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה (1979- 1977) לאחר פרופסור רוברטו בקי.
 | |
| לידה |
10 בפברואר 1916 ברוקלין, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
25 באוקטובר 1987 (בגיל 71) מיניאפוליס, ארצות הברית |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | ארצות הברית, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת מינסוטה |
| מוסדות |
אוניברסיטת קורנל |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
רות גוטמן |
| תרומות עיקריות | |
| מדידה סטטיסטית-פסיכולוגית | |
  | |
תולדות חייו עריכה
גוטמן נולד בשנת 1916 בברוקלין שבניו יורק, ארצות הברית, ובגיל צעיר עבר עם משפחתו למיניאפוליס שבמינסוטה. למד את לימודיו האקדמאים באוניברסיטת מינסוטה (תואר ראשון בשנת 1936, תואר שני ב-1939 ודוקטורט במדידה חברתית ופסיכולוגית ב-1942). בין השנים 1941–1947 הרצה, בדרגת פרופסור, בחוג לסוציולוגיה של אוניברסיטת קורנל.
בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת גוטמן כיועץ מומחה במחלקת המחקר של צבא ארצות הברית. במסגרת עבודתו עבור הצבא פיתח את "סולם גוטמן".
בשנת 1947 עלה לארץ ישראל עם רעייתו, רות. לאחר הקמת צה"ל הקים בו גוטמן יחידת מחקר, שהיוותה בסיס להקמת המכון למחקר חברתי שימושי, בראשו עמד עד פטירתו. בנוסף, משנת 1955 היה פרופסור למדידה חברתית ופסיכולוגית באוניברסיטה העברית. בשנים 1955–1956 היה עמית מחקר במכון למדעי ההתנהגות של אוניברסיטת סטנפורד.
גוטמן נפטר בשנת 1987 בארצות הברית, במהלך שבתון במינסוטה, והובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים[1].
עבודתו במחקר ובאקדמיה עריכה
גוטמן תרם תרומה נכבדת לפן התאורטי והמעשי של מדידה סטטיסטית-פסיכולוגית. עיקר עבודתו נגעה לפיתוח דרכי מחקר לגישור בין שיטה לניתוח נתונים ולבין התוכן הנחקר (כלומר, תאוריה מחויבת לעמוד במבחן המציאות וחישובים סטטיסטיים הם חסרי משמעות ללא תוצאות מעשיות).
"סולם גוטמן", אותו פיתח במסגרת עבודתו בצבא ארצות הברית, הוא כלי מוכר כיום במדעי ההתנהגות. הסולם הביא לפיתוח תורת השטחות, המגדירה את נושא המחקר, וקושרת אותה לאופן בחינת הנתונים. פיתוח הסולם הוביל את גוטמן, בשנותיו המאוחרות, לפרסום עבודות הקוראות תיגר על הפרדיגמות המקובלות במדעי ההתנהגות ומצביעות על חוסר ההתאמה בין הנחות יסוד לבין תוצאות מחקר הנחקר באופן שגרתי.
הוקרה עריכה
גוטמן זכה להוקרה מקצועית בינלאומית. בשנת 1971 כלל המגזין "Science" את שמו בין 62 המדענים החשובים ביותר בתחום מדעי החברה במאה העשרים. באותה שנה נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בארצות הברית נבחר לחבר כבוד באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ונבחר לנשיא הלא-תושב הראשון של החברה הפסיכומטרית[2].
בשנת 1963 זכה גוטמן בפרס רוטשילד, בשנת 1974 בפרס מטעם אוניברסיטת מינסוטה, בשנת 1978 בפרס ישראל במדעי החברה[3] ובשנת 1984 בפרס אוניברסיטת פרינסטון לחקר החינוך.
המכון למחקר חברתי שימושי, בראשו עמד שלושה עשורים, נקרא על שמו.
החל משנת 2011 מעניקה האגודה הסוציולוגית הישראלית[4] פרס ע"ש אליהו לואי גוטמן למאמר אקדמי מצטיין שפרסם חבר האגודה.
קישורים חיצוניים עריכה
- כרטיס אישי וקורות חיים של גוטמן, באתר האינטרנט של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
עופר אדרת, מינה צמח, לפנייך: כך סקרו את המורל הלאומי לפני עידן הטלפון, באתר הארץ, 10 ביולי 2015- עקיבא כהן, על הספר "הסיפור החלוצי של חקר דעת הקהל בישראל", מסגרות מדיה 15, חורף 2015, עמ׳ 97–99
- עוזי אלידע, על הספר "הסיפור החלוצי של חקר דעת הקהל בישראל", מסגרות מדיה 15, חורף 2015, עמ׳ 100–112
אליהו לואיס גוטמן (1916-1987), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ המצבה ומקום הקבר של אליהו לואי גוטמן, באתר "פרויקט גלעד"
- ^ פרופ' א. גוטמן מונה יו"ר החברה הפסיכומטרית בארה"ב, דבר, 2 באוקטובר 1969
- ^ חתני פרס ישראל תשל"ח, דבר, 10 במאי 1978
- ^ גוטמן כיהן כנשיא האגודה בשנים 1973–1976