פתיחת התפריט הראשי

לובוש (פרובינציה)

לובושפולנית: lubuskie) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת במערבה, וגובלת בצפון בווייוודה פומרניה המערבית, במזרח בווייוודה פולין גדול, בדרום בווייוודה שלזיה תחתית, ובמערב בגרמניה.

לובוש (פרובינציה)
lubuskie
POL województwo lubuskie COA.svg
סמל לובוש
POL województwo lubuskie flag.svg
דגל לובוש
Fürst-Pückler-Park Bad Muskau 67.JPG
Ns rynek.jpg
Ptasiazgory.jpg
Nadodrzanski Las droga za Krepa 2007-10.jpg
Zary1 (js).jpg
בכיוון השעון: פארק מוז'קובסקי, בנייני מגורים בז'לונה גורה, ארמון באזור העיר ז'ארי (Żary), יער סתווי בלובוש וכיכר העיר נובה סול (Nowa Sól)
מדינה פוליןפולין  פולין
בירת הפרובינציה גוז'וב ויילקופולסקי
ז'לונה גורה
שטח 13,988 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בפרובינציה 1,020,767 (2014)
 ‑ צפיפות 73 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 52°11′23″N 15°20′51″E / 52.18972°N 15.34750°E / 52.18972; 15.34750
אזור זמן UTC+1
אתר רשמי

לחצו כדי להקטין חזרה

פומרניה המערביתפומרניה (פרובינציה)ורמיה-מזוריהפודלסיהלובלין (פרובינציה)פודקרפאטילובוש (פרובינציה)שלזיה תחתיתאופולה (פרובינציה)שלזיה (פרובינציה)פולין קטן (פרובינציה)פולין גדולקויאוויה-פומרניהלודז' (פרובינציה)שוויינטוקז'יסקיהמזוביהדנמרקרוסיהליטאבלארוסאוקראינהסלובקיהצ'כיהגרמניהLubuskie in Poland.svg
אודות התמונה

ללובוש שתי ערי בירה: גוז'וב ויילקופולסקי וז'לונה גורה. ערים אלו הן גם הגדולות ביותר בלובוש. ערים גדולות נוספות הן נובה סול וז'ארי.

מקור השםעריכה

למונח לובוש משמעויות רבות בשפה הגרמנית והפולנית. לאורך ההיסטוריה הוא הגדיר בתקופות שונות אזורים שונים, אך בדרך כלל היה זה אזור מצומצם יחסית סביב גדות נהר האודר באזור מרכז הגבול הפולני-גרמני של ימינו, מקום החופף בקירוב את מיקומה הגאוגרפי של ווייוודת לובוש המודרנית. באשר למקור המונח שוררת אי ודאות, אך יש המשערים שהוא נגזר משמו של שבט קדום בשם "לובושאנים", שבט אשר התיישב באזור הזה במהלך המאה ה-10.[1] היסטורית אזור לובוש היה במזרח אזור ברנדנבורג שבגרמניה, אך כיום הוא משתרע בשטחה של פולין. כיום, אפשר למצוא עיירה קטנה בשם לבוס (Lebus) היושבת על הגדה המערבית של נהר האודר, בשטח גרמניה של ימינו.

גאוגרפיהעריכה

לובוש ממוקמת במרכז הקצה המערבי של פולין, על גבול גרמניה של ימינו. שטחה הוא מישורי במיוחד, והגם שהיא גבוהה במעט מהשפלה של פולין גדול המשתרעת ממזרח לה, היא עדיין מישורית דייה. בדומה לפולין גדול ובניגוד למזוביה, שטחה של לובוש מנוקז בשורה רחבה של נהרות ונחלים הנשפכים אל נהר האודר, כאשר זה בתורו נשפך מאוחר יותר אל הים הבלטי. האודר נכנס אל לובוש משלזיה תחתית, הוויוודה השכנה מדרום מזרח. בהמשכו, הוא זורם ממש על הגבול המערבי של לובוש עם גרמניה, ובכך יחד עם נהר הנייסה אשר מתלכד איתו מדרום, הוא תוחם את לובוש ממערב. הנהרות כולם יוצרים עמקים רחבי ידיים, עמקים בהם מתגורר חלק גדול מהאוכלוסייה המקומית. כמחצית משטחה של לובוש מכוסה ביערות, שיעור ניכר במיוחד. שאר השטח מיועד בעיקר לחקלאות.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת בגוז'וב ויילקופולסקי, בירת הוויווידה, היא 9.0 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -0.5 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 18.9 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 544 מ"מ.[2]

בלובוש יש פארק לאומי (Park Narodowy) אחד, שמונה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-64 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).


היסטוריהעריכה

לוח תקופות היסטוריות של לובוש
עד 880 שבטים סלאבים וגרמאנים
880-902 דוכסות מורביה הגדולה
880-960 שבטים סלאבים וגרמאנים
960-1025 המדינה הפולנית הראשונה
1025-1335
 
הממלכה הפולנית הראשונה
1335-1618   נסיכות הבוחר מברנדנבורג
1618-1701   ברנדנבורג-פרוסיה
1701-1867   ממלכת פרוסיה
1867-1871   הקונפדרציה הצפון-גרמנית
1871-1919   הקיסרות הגרמנית
1919-1933   רפובליקת ויימאר
1939-1945   גרמניה הנאצית
1945-1989   הרפובליקה העממית הפולנית
החל מ-1989   הרפובליקה הפולנית השלישית
מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה.

בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות.

ערים, יישובים ומחוזותעריכה

עריםעריכה

בלובוש ישנם 42 ערים ועיירות.

הערים הגדולות בלובוש
תמונה סמל שם אוכלוסייה (2014)[3] מחוז
1
 
 
ז'לונה גורה
Zielona Góra
138,512 עצמאי
2
 
 
גוז'וב ויילקופולסקי
Gorzów Wielkopolski
124,274 עצמאי
4
 
 
ז'ארי
Żary
39,587 מחוז ז'ארי
3
 
 
נובה סול
Nowa Sól
38,724 מחוז נובה סול
5
 
 
ז'גן
Żagań
26,437 מחוז ז'גן
6
 
 
שווייבודז'ין
Świebodzin
22,062 מחוז שווייבודז'ין

מחוזותעריכה

בלובוש ישנם 14 מחוזות, מתוכם שתי ערים מחוזיות.

מחוזות לובוש
 
סמל שם אוכלוסייה (2014)[4] שטח (בקמ"ר) גמינות בירה
ערים מחוזיות
 
ז'לונה גורה
Zielona Góra
138,512 278
 
גוז'וב ויילקופולסקי
Gorzów Wielkopolski
124,274 85
מחוזות רגילים
 
מחוז ז'ארי
powiat żarski
98,853 1,392 10 ז'ארי
 
מחוז ז'לונה גורה
powiat zielonogórski
95,020 1,350 10 ז'לונה גורה
 
מחוז נובה סול
powiat nowosolski
87,628 770 8 נובה סול
 
מחוז ז'גן
powiat żagański
81,641 1,131 9 ז'גן
 
מחוז גוז'וב
powiat gorzowski
70,488 1,214 7 גוז'וב ויילקופולסקי
 
מחוז מזריטש
powiat międzyrzecki
58,609 1,387 6 מזריטש
 
מחוז שווייבודז'ין
powiat świebodziński
56,467 936 6 שווייבודז'ין
 
מחוז קרוסנו
powiat krośnieński
56,458 1,391 7 קרוסנו אודז'נסקיה
 
מחוז שצ'לצה-דרזדנקו
powiat strzelecko-drezdenecki
50,262 1,247 5 שצ'לצה קראיינסקיה
 
מחוז סלוביצה
powiat słubicki
47,274 999 5 סלוביצה
 
מחוז וסחובה
powiat wschowski
39,359 624 3 וסחובה
 
מחוז סולנצ'ין
powiat sulęciński
35,728 1,177 5 סולנצ'ין

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Edward Rymar: Klucz do ziem polskich czyli Dzieje Ziemi Lubuskiej aż po jej utratę przez Piastów i ugruntowanie władzy margrabiów brandenburskich. Gorzów Wielkopolski: Wojewódzka i Miejska Biblioteka Publiczna, 2007, s. 13. ISBN 978-83-907249-5-9.
  2. ^ Dane Klimatyczne
  3. ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Lubuskie
  4. ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, Lubuskie