שלזיה תחתית

שלזיה תחתיתפולנית: dolnośląskie) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בדרום-מערב פולין, וגובלת בצפון בווייוודות פולין גדול ולובוש, במזרח בווייוודה אופולה, בדרום בצ'כיה, ובמערב בגרמניה.

שלזיה תחתית (פרובינציה)
dolnośląskie
סמל שלזיה תחתית
סמל שלזיה תחתית
סמל שלזיה תחתית
דגל שלזיה תחתית
דגל שלזיה תחתית
דגל שלזיה תחתית
בכיוון השעון: העיר העתיקה של ורוצלב, הפארק הלאומי קרקונושה (Karkonoski Park Narodowy), אולם המאה בוורוצלב, הרי סטולובה, וטירת קשונז' (Zamek Książ)
מדינה פוליןפולין פולין
חבל ארץ שלזיהשלזיה שלזיה
מושל Cezary Przybylski
רשות מחוקקת Lower Silesian Regional Assembly עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת הפרובינציה ורוצלב
תאריך ייסוד 1 בינואר 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם שלזיה תחתית עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 19,947 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בפרובינציה 2,908,457 (2014)
 ‑ צפיפות 146 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 51°05′N 16°24′E / 51.083°N 16.400°E / 51.083; 16.400
אזור זמן UTC+1
אתר רשמי

לחצו כדי להקטין חזרה

פומרניה המערביתפומרניה (פרובינציה)ורמיה-מזוריהפודלסיהלובלין (פרובינציה)פודקרפצקיהלובוש (פרובינציה)שלזיה תחתיתאופולה (פרובינציה)שלזיה (פרובינציה)פולין קטן (פרובינציה)פולין גדולקויאוויה-פומרניהלודז' (פרובינציה)שוויינטוקז'יסקיהמזוביהדנמרקרוסיהליטאבלארוסאוקראינהסלובקיהצ'כיהגרמניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בירתה של שלזיה תחתית והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר ורוצלב, השוכנת במזרחה. ערים גדולות נוספות הן ולבז'יך, לגניצה וילניה גורה.

מקור השם

עריכה

ווייוודת שלזיה תחתית נושאת את שמו של האזור ההיסטורי "שלזיה", אשר הווייוודה יושבת במערבו. בפולנית מכונה האזור בשם Śląsk, בגרמנית שלזית Schläsing, בצ'כית Slezsko ובסורבית Šlazyńska. כל השמות מעידים לדעת רבים שהמקום נקרא על שמם של נהר והר הסלזה (Ślęza) - המצויים בתחומי אזור שלזיה, כארבעים קילומטרים דרומית לוורוצלב. יש חוקרים הטוענים שההר סלזה היה בעת הפרהיסטורית אזור מקודש דתית על ידי האוכלוסייה הפגאנית שבאזור.[1][2][3]

סברה אחרת, הפופולרית בעיקר בקרב חוקרים פולנים, קושרת את שלזיה למילה הסלאבית העתיקה ślęg או śląg, אשר משמעותה רטיבות ולחות, עדות אולי לתנאים האקלימים של האזור.[4] ובעוד זאת, בקרב חוקרים גרמנים רווחת במקומות רבים ההנחה שהשם של אזור שלזיה נגזר משמו של שבט בשם "סלינגים" (בלטינית: Silingae, ביוונית עתיקה: Σιλίγγαι), שבט גרמאני ונדלי שלזמן מה התיישב באזור שלזיה.[5][6]

לשם ווייוודה מתווספת המילה "תחתית" (Dolny), מאחר שהיא יושבת בחבל הארץ הנמוך יותר של שלזיה, ולא בזה הגבוה, המכונה "שלזיה עילית" (Górny Śląsk).

גאוגרפיה

עריכה

מבחינה גאוגרפית, ההווייוודה שלזיה תחתית חופפת את חבל הארץ הגאוגרפי הנושא את שמה, שלזיה תחתית. חבל ארץ זה כולל את אגן ההיקוות של נהר האודר העליון והתיכון. נהר האודר מגיע אל שלזיה תחתית מהווייוודה השכנה אופולה שממזרח, וזורם מכיוון דרום מזרח לכיוון צפון מערב לאורך שלזיה תחתית. לאורך כל דרכיו הנהר מוזן ביובלים רבים המנקזים את מימי האזור כולו. בהמשכו, הנהר יוצא אל הווייוודה השכנה לובוש הגובלת עם שלזיה תחתית מצפון-מערב. סביב גדותיו של נהר האודר משתרע עמק רחב וארוך, בו מרוכזת עיקר האוכלוסייה של האזור. מצפון ומדרום לעמק נהר האודר אפשר למצוא גבעות רבות, ותנאי השטח המישוריים המאפיינים את כל אזור שלזיה תחתית הופכים לגבוהים יותר. צפונה מהגבעות שמצפון לנהר האודר מצוי המישור הגדול של אזור פולין גדול. דרומה מהגבעות שמדרום לנהר האודר מצוי רכס הרי הסודטים, מקום המנוגד במיוחד לתנאי השטח בשאר האזורים בשלזיה תחתית. הרים אלו הם גבוהים במיוחד ביחס לאזור ומגיעים עד לגובה של כ-1,600 מטר.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת בוורוצלב, בירת הוויווידה, היא 9.1 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -0.7 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 19.0 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 536.9 מ"מ.[7]


אזורים מוגנים

עריכה

בשלזיה תחתית יש שני פארקים לאומיים (Park Narodowy), שנים עשר פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-66 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).

פארקים לאומיים בשלזיה תחתית
תמונה סמל שם שטח (בקמ"ר) מחוז
 
 
הפארק הלאומי הרי סטולובה
Park Narodowy Gór Stołowych
63 מחוז קלודצקו
 
 
הפארק הלאומי קרקונושה
Karkonoski Park Narodowy
56 מחוז ילניה גורה
פארקי נוף בשלזיה תחתית
תמונה שם שטח (בקמ"ר) מחוז
 
פארק הנוף קשנז'
Książański Park Krajobrazowy
31 מחוז ולבז'יך
 
פארק הנוף חלמי
Park Krajobrazowy Chełmy
159 מחוז יאבור
 
פארק הנוף עמק ביסטשיצה
Park Krajobrazowy Dolina Bystrzycy
700 מחוז מיליץ'
 
פארק הנוף עמק יז'ז'יצה
Park Krajobrazowy Dolina Jezierzycy
85 מחוז וולוב
 
פארק הנוף עמק בובר
Park Krajobrazowy Doliny Bobru
80 מחוז ילניה גורה
 
פארק הנוף הרי הינשוף
Park Krajobrazowy Gór Sowich
122 מחוז דז'רז'וניוב
 
פארק הנוף סודטים ולבז'יך
Park Krajobrazowy Sudetów Wałbrzyskich
64 מחוז ולבז'יך
 
פארק הנוף פז'מקוב
Przemkowski Park Krajobrazowy
223 מחוז פולקוביצה
 
פארק הנוף רודווסקי
Rudawski Park Krajobrazowy
157 מחוז יאבור
 
פארק הנוף שלנז'ה
Ślężański Park Krajobrazowy
81 מחוז דז'רז'וניוב
 
פארק הנוף שנייז'ניק
Śnieżnicki Park Krajobrazowy
288 מחוז קלודצקו

הרים

עריכה
עשרת ההרים הגבוהים ביותר בשלזיה תחתית
תמונה שם גובה (במטרים) מחוז
 
שנייז'קה
Śnieżka
1602 מחוז ילניה גורה
 
ויילקי שישאק
Wielki Szyszak
1509 מחוז ילניה גורה
 
סמוגורניה
Smogornia
1489 מחוז ילניה גורה
 
לבסקי שְצ'יט
Łabski Szczyt
1471 מחוז ילניה גורה
 
מאלי שישאק
Mały Szyszak
1439 מחוז ילניה גורה
 
שמיילץ
Śmielec
1424 מחוז ילניה גורה
 
צ'סקי קאמייניה
Czeskie Kamienie
1416 מחוז ילניה גורה
 
שלונסקי קאמייניה
Śląskie Kamienie
1413 מחוז ילניה גורה
 
צ'רנה קופה
Czarna Kopa
1407 מחוז ילניה גורה
 
טפי שְצ'יט
Tępy Szczyt
1387 מחוז ילניה גורה

היסטוריה

עריכה
לוח תקופות היסטוריות של שלזיה תחתית
עד 880 שבטים סלאבים וגרמאנים
880 - 902 דוכסות מורביה הגדולה
902 - 960 שבטים סלאבים וגרמאנים
960 - 1025 המדינה הפולנית הראשונה
1025 - 1335
 
הממלכה הפולנית הראשונה
1335 - 1479   ממלכת בוהמיה
1479 - 1526
 
ממלכת הונגריה
1526 - 1748   ממלכת הבסבורג
1748 - 1867   ממלכת פרוסיה
1867 - 1871   הקונפדרציה הצפון-גרמנית
1871 - 1919   הקיסרות הגרמנית
1919 - 1933   רפובליקת ויימאר
1939 - 1945   גרמניה הנאצית
1945 - 1989   הרפובליקה העממית הפולנית
החל מ-1989   הרפובליקה הפולנית השלישית
מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה.

בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות.

  ערך מורחב – שלזיה

ערים, יישובים ומחוזות

עריכה

ערים

עריכה

בשלזיה תחתית ישנם 91 ערים ועיירות.

הערים הגדולות בשלזיה תחתית
תמונה סמל שם אוכלוסייה (2014)[8] מחוז
1
 
 
ורוצלב
Wrocław
633,105 עצמאי
2
 
 
ולבז'יך
Wałbrzych
117,264 עצמאי
3
 
 
לגניצה
Legnica
101,768 עצמאי
4
 
 
ילניה גורה
Jelenia Góra
81,640 עצמאי
5
 
 
לובין
Lubin
74,886 מחוז לובין
6
 
 
גלוגוב
Głogów
68,813 מחוז גלוגוב
7
 
 
שווידניצה
Świdnica
59,002 מחוז שווידניצה
8
 
 
בולסלבייץ
Bolesławiec
39,481 מחוז בולסלבייץ
9
 
 
אולשניצה
Oleśnica
37,307 מחוז אולשניצה
10
 
 
דְזֶ'רְז'וֹנְיוּב
Dzierżoniów
34,315 מחוז דז'רז'וניוב
11
 
 
אולאווה
Oława
32,278 מחוז אולאווה
12
 
 
זגוז'לץ
Zgorzelec
31,716 מחוז זגוז'לץ
13
 
 
ביילבה
Bielawa
31,068 מחוז דז'רז'וניוב
14
 
 
קלודצקו
Kłodzko
27,919 מחוז קלודצקו
15
 
 
יאבור
Jawor
23,857 מחוז יאבור
16
 
 
שווייבודז'יצה
Świebodzice
23,175 מחוז שווידניצה
17
 
 
נובה רודה
Nowa Ruda
23,114 מחוז קלודצקו
18
 
 
פולקוביצה
Polkowice
22,553 מחוז פולקוביצה
19
 
 
לובן
Lubań
21,788 מחוז לובן
20
 
 
קאמיינה גורה
Kamienna Góra
19,893 מחוז קאמיינה

מחוזות

עריכה

בשלזיה תחתית ישנם 30 מחוזות, מתוכם ארבע ערים מחוזיות.

מחוזות שלזיה תחתית
 
סמל שם אוכלוסייה (2014)[9] שטח (בקמ"ר) גמינות בירה
ערים מחוזיות
 
ורוצלב
Wrocław
633,105 293
 
ולבז'יך
Wałbrzych
117,264 84
 
לגניצה
Legnica
101,768 56
 
ילניה גורה
Jelenia Góra
81,640 109
מחוזות רגילים
 
מחוז קלודצקו
Powiat kłodzki
164,155 1,643 14 קלודצקו
 
מחוז שווידניצה
Powiat świdnicki
160,658 742 8 שווידניצה
 
מחוז ורוצלב
Powiat wrocławski
129,576 1,116 9 ורוצלב
 
מחוז לובין
Powiat lubiński
106,437 711 4 לובין
 
מחוז אולשניצה
Powiat oleśnicki
106,167 1,049 8 אולשניצה
 
מחוז דז'רז'וניוב
Powiat dzierżoniowski
104,285 478 7 דז'רז'וניוב
 
מחוז זגוז'לץ
Powiat zgorzelecki
92,799 838 7 זגוז'לץ
 
מחוז בולסלבייץ
Powiat bolesławiecki
90,295 1,303 6 בולסלבייץ
 
מחוז גלוגוב
Powiat głogowski
90,194 443 6 גלוגוב
 
מחוז טשבניצה
Powiat trzebnicki
83,176 1,025 6 טשבניצה
 
מחוז אולאווה
Powiat oławski
75,869 523 4 אולאווה
 
מחוז זומבקוביצה
Powiat ząbkowicki
67,614 801 7 זומבקוביצה שלונסקיה
 
מחוז ילניה גורה
Powiat jeleniogórski
65,069 628 9 ילניה גורה
 
מחוז פולקוביצה
Powiat polkowicki
63,185 779 6 פולקוביצה
 
מחוז ולבז'יך
Powiat wałbrzyski
57,620 430 9 ולבז'יך
 
מחוז לובן
Powiat lubański
55,919 428 7 לובן
 
מחוז לגניצה
Powiat legnicki
54,929 744 8 לגניצה
 
מחוז שרודה
Powiat średzki
52,543 703 5 שרודה שלונסקה
 
מחוז יאבור
Powiat jaworski
51,949 581 6 יאבור
 
מחוז וולוב
Powiat wołowski
47,475 675 3 וולוב
 
מחוז לבובק
Powiat lwówecki
47,120 709 5 לבובק שלונסקי
 
מחוז זלוטורייה
Powiat złotoryjski
44,893 575 6 זלוטורייה
 
מחוז קאמיינה
Powiat kamiennogórski
44,824 396 4 קאמיינה גורה
 
מחוז סטשלין
Powiat strzeliński
44,322 622 5 סטשלין
 
מחוז מיליץ'
Powiat milicki
37,286 715 3 מיליץ'
 
מחוז גורה
Powiat górowski
36,321 738 4 גורה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Zbigniew Babik: Najstarsza warstwa nazewnicza na ziemiach polskich w granicach średniowiecznej Słowiańszczyzny. Kraków: Uniwersitas, 2001, s. 274-276. ISBN 83-7052-597-0.
  2. ^ W.Korta, Spór o nazwę Śląska, "Sobótka" 41, 1986, s.165-186
  3. ^ "J.Udolph Der Name Schlesien, [w:] Studia Onomastica et Indogermanica Festschrift für F.Lochner v. Hüttenbach zum 65. Geburstag, Graz 1995, s.335-354
  4. ^ Rudolf Fischer. Onomastica slavogermanica. Uniwersytet Wrocławski. 2007. t. XXVI. 2007. str. 83
  5. ^ Jankuhn, Herbert; Beck, Heinrich et al., ed. (2006). "Wandalen". Reallexikon der Germanischen Altertumskunde (in German) 33 (2nd ed.). Berlin, Germany; New York, New York: de Gruyter. Da die Silingen offensichtlich ihren Namen im mittelalterlichen pagus silensis und dem mons slenz - möglicherweise mit dem Zobten gleichzusetzen [...] - hinterließen und damit einer ganzen Landschaft – Schlesien – den Namen gaben [...]
  6. ^ Jerzy Strzelczyk, "Wandalowie i ich afrykańskie państwo" p. 59, Warszawa 1992.
  7. ^ Dane Klimatyczne
  8. ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Dolnośląskie
  9. ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, dolnośląskie