פתיחת התפריט הראשי

מָזוֹביהפולנית: Mazowsze, בלטינית: Mazovia) היא אחת משש-עשרה הווייוודות (פרובינציית) של פולין. היא שוכנת במזרח פולין, וגובלת בצפון בווייוודה פודלסיה, במזרח בווייוודות ורמיה-מזוריה ולובלין, בדרום בווייוודה שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה, ובמערב בווייוודות קויאוויה-פומרניה ולודז'. ווייוודת מזוביה חופפת את רובו של האזור ההיסטורי מזוביה, אך לא במדויק. האזור ההיסטורי כולל גם חלק ממזרח פודלסיה ומצפון-מערב לודז', ואינו כולל חלקים מדרום ומזרח ווייוודת מזוביה.

מזוביה (פרובינציה)
mazowieckie
POL województwo mazowieckie COA.svg
סמל מזוביה
POL województwo mazowieckie flag.svg
דגל מזוביה
Arynów węzeł.jpg
Rezerwat Moczydlo gmina Stoczek.jpg
Bug Nur.jpg
Siedlce, aleja w Parku Miejskim.jpg
FB Warszawa panorama.jpg
בכיוון השעון: מערכת כבישים בפרובינציה, פארק הנוף בוג (Nadbużański Park Krajobrazowy), מרכז העסקים של ורשה, מזוביה בחורף ויער וביצה בגמינה סטוצ'ק (Stoczek)
מדינה פוליןפולין  פולין
בירת הפרובינציה ורשה
תאריך ייסוד 1 בינואר 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 35,558 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בפרובינציה 5,324,519 (2014)
 ‑ צפיפות 150 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 52°20′54″N 21°6′10″E / 52.34833°N 21.10278°E / 52.34833; 21.10278
אתר רשמי

לחצו כדי להקטין חזרה

פומרניה המערביתפומרניה (פרובינציה)ורמיה-מזוריהפודלסיהלובלין (פרובינציה)פודקרפאטילובוש (פרובינציה)שלזיה תחתיתאופולה (פרובינציה)שלזיה (פרובינציה)פולין קטן (פרובינציה)פולין גדולקויאוויה-פומרניהלודז' (פרובינציה)שוויינטוקז'יסקיהמזוביהדנמרקרוסיהליטאבלארוסאוקראינהסלובקיהצ'כיהגרמניהMazowieckie in Poland.svg
אודות התמונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מזוביה היא הווייוודה הגדולה ביותר בשטחה בפולין וכך גם המאוכלסת ביותר – אוכלוסייתה עומדת על למעלה מחמישה מיליון תושבים. מבחינה היסטורית, למזוביה חשיבות רבה בהתפתחותה של פולין, ומבחינה גאוגרפית היא המהווה את מרכז אגן הניקוז של נהר הויסלה. מזוביה היא ווייוודה מישורית במיוחד, ובניגוד לחלקים אחרים בפולין, היא חסרה אגמים וגבעות. כחמישית משטח הווייוודה מכוסה ביערות, וחלק ניכר אחר מכוסה בשטחים חקלאיים וכפריים.

בירתה של מזוביה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר ורשה, השוכנת במרכזה. במקביל, היא משמשת בירתה של פולין כולה. ערים גדולות נוספות הן ראדום, פלוצק ושדליץ.

מקור השםעריכה

 
האזור ההיסטורי מזוביה במפת פולין

הווייוודה מזוביה נושאת את שמו של האזור ההיסטורי החופף בצורה ניכרת את שטחה. אזור מזוביה נקרא ככל הנראה על שמו של השבט הסלאבי שהתגורר בו עד למאה ה-9 - המזוביאנים (Mazowszanie). עם זאת, ישנה חוסר ודאות באשר למקור שם השבט, כאשר הסברה המרכזית קושרת בין המילה מזוביה לביצה.[1] ביצות כיסו את אזור מזוביה בימי קדם באופן ניכר, ובימינו אפשר גם כן למצוא כאלו באזור. אחרים[2] טוענים שמקור הביטוי מזוביה מהמילה הסרבית mezewo, מילה אשר משמעותה מישור - התיאור הגאוגרפי הבולט של מזוביה. סברה נוספת[3][4] טוענת שהאזור נקרא על שמו של המלך הפולני מיישקו השני למברט, אשר שלט במקום למשך תקופה מסוימת.

גאוגרפיהעריכה

מזוביה מהווה שפלה רחבה ואחידה יחסית, כאשר את התכונות הגאוגרפיות שלה יוצרת העובדה שמזוביה מהווה נקודת מפגש לשורה של נהרות גדולים. לצד נהר הוויסלה החוצה אותה מצפון מערב לדרום-מזרח, שלושה נהרות נוספים מתנקזים אל הוויסלה - הבוג המערבי ונרב ממזרח, והפיליצה מממערב. את שטחה של מזוביה מכסים יערות רבים - בעיקר יערות של עצים מחטניים. שאר השטח כולל בעיקר שדות חקלאיים.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת בוורשה, בירת הוויווידה, היא 8.5 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -1.9 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 19.0 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 531.5 מ"מ.[5]

במזוביה יש פארק לאומי (Park Narodowy) אחד, תשעה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-184 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).


היסטוריהעריכה

לוח תקופות היסטוריות של מזוביה
עד 990 שבטים סלאבים
990-1025 המדינה הפולנית הראשונה
1025-1385
 
הממלכה הפולנית הראשונה
1385-1569
 
הממלכה הפולנית השנייה
1569-1655   ממלכת פולין-ליטא
1655-1658   ממלכת שוודיה
1658-1795   ממלכת פולין-ליטא
1795-1807   ממלכת פרוסיה
1807-1815   דוכסות ורשה
1815-1867   פולין הקונגרסאית
1867-1916   האימפריה הרוסית
1916-1918   הממלכה הפולנית השלישית
1918-1939   הרפובליקה הפולנית השנייה
1939-1945   גרמניה הנאצית
1945-1989   הרפובליקה העממית הפולנית
החל מ-1989   הרפובליקה הפולנית השלישית
מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה.

בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות.

 
ורשה בראשית המאה ה-17

העת העתיקה וימי הבינייםעריכה

כבר בתקופה הפרהיסטורית החלה במזוביה התיישבות אנושית מוקדמת. במהלך האלף הראשון לספירה יושב האזור בידי שבטים סלאבים, ולקראת סוף המאה ה-9 אזור מזוביה מיושב על ידי שבט סלאבי בשם מזוביאנים (Mazowszanie).[6] במאה ה-10 עלה לגדולה השבט הסלאבי שישב בפולין גדול, ממערב למזוביה, ובמחצית השנייה של אותה המאה שולבה מזוביה בממלכת פולין, תחת המלך הפולני מיישקו הראשון לבית פיאסט, אשר ישב בפולין גדול.[7] עם הצטרפותה של מזוביה לפולין האזור נכנס לעול הנצרות הקתולית בדומה לשאר חלקיה של פולין, שעד אז החזיקו באמונות פגאניות. תהליך זה לא היה קל, ולווה במאבקים פנימיים אלימים ובמרידות של מתנגדי נצרות שדוכאו על ידי המלוכה והאצולה[8] בשנים הבאות פולין כולה ידעה תקופה של פריחה מסוימת, אשר זו נגדעה לאחר כמה הפסדים לכוחות זרים במהלך המאה ה-12. בשנת 1138 מת מלך פולין בולסלאב השלישי ללא יורשים, והמדינה חולקה בין יורשיו. במהלך 192 השנים הבאות, המכונות "תקופת הפיצול", הייתה פולין מחולקת לעשרות מדינות קטנות, ובכך הפכה גם מזוביה למדינה עצמאית והוגדרה כדוכסות. בתקופה זו התקשתה מזוביה להגן על עצמה מפני פולשים זרים, והיא הופרעה מפלישות של שבטים סלאבים וגרמאנים. תחת זאת הצליחה מזוביה להרחיב את נחלותיה. באותן השנים הייתה מזוביה לאזור שולי, והאפילו עליה פולין גדול ממערב ופולין קטן מדרום. מצב עניינים זה איפשר לה במובנים רבים לשמור על תרבותה.[9]

העת החדשהעריכה

 
אזור מזוביה נפגע באופן ניכר במהלך מלחמת העולם השנייה, ולאחריה עבר שיקום איטי ובנייה מחדש. בתמונה: ורשה בשלהי מלחמת העולם השנייה.

במהלך המאות ה-14 וה-15 אוחדה פולין מחדש. בשנים אלו הפך אזור מזוביה שהיה משני במאות הקודמות לאזור חשוב ומשגשג. האזור היה נחשב למפותח למדי בהשוואה לחלקים אחרים בפולין, והיה ידוע כמקום יצוא של תבואה, עצים ופרווה. בשנת 1569, אוחדו פולין וליטא למדינה אחת, ובכך הפכה מזוביה מאזור פריפיאלי ללב המדינה הפולנית-ליטאית - כאשר ורשה בירת מזוביה נמצאת על אמצע הדרך בין בירתה של פולין עד אז קרקוב לבין וילנה, בירתה של ליטא. עקב כך באותה השנה התכנס הסיים הפולני בורשה, וזו הפכה לבירה דה פקטו של פולין. בשנים הבאות המשיכה מזוביה לשגשג, אך מגמה זו התמתנה החל מאמצע המאה ה-17. במהלך מאה זו ובמאה שלאחריה סבלה מזוביה משורה של פלישות של גורמים חיצוניים - בעיקר שוודים, סקסונים טרנסילבנים ורוסים. באותה התקופה פולין כולה חוותה היחלשות, כאשר המדינות הסובבות אותה מתחזקות משנה לשנה. מצב עניינים זה נגמר בשנת 1795, אז חולקה פולין באופן סופי בידי שכנותיה, האימפריה הרוסית, הקיסרות האוסטרו-הונגרית ופרוסיה. עקב פיצולה של פולין הפך אזור מזוביה למפוצל גם הוא לשלושה חלקים, ומאז היווה אזור מפגש גבולות בין רוסיה, אוסטריה ופרוסיה; כאשר הבירה ורשה עברה לשלטון רוסי.

במהלך מאה ושלושים השנים הבאות של שלטון זר, הייתה מזוביה לאזור שולי ותקופה זו נחשבת לתקופה חשוכה בהיסטוריה הפולנית בכלל והמקומית בפרט. במהלך מלחמת העולם הראשונה (1914-1918) סבל האזור מפגעי המלחמה בין רוסיה לגרמניה ואוסטריה, כאשר הפולנים עומדים בתווך. לאחר המלחמה זכתה פולין בעצמאות מחודשת והוקמה הרפובליקה הפולנית השנייה, דמוקרטיה אשר ורשה הייתה במרכזה ושימשה כבירתה. אזור מזוביה המשיך לדעת חוסר יציבות גם לאחר מלחמת העולם במסגרת המלחמה הפולנית-סובייטית, אך עד ראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 פולין כולה חזרה ליציבות מסוימת. בין מלחמות העולם הושלם התיעוש של מזוביה והאזור ידע פיתוח מסוים. השקט במקום הגיע לקיצו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה (1939), אז נכבש האזור בידי גרמניה הנאצית. באותה התקופה עברה על פולין כולה ועל מזוביה בפרט אחת התקופות האפלות ביותר בתולדותיהן, כאשר האזור ידע חורבן של ממש. כיבוש פולין גרם להרס רב, במיוחד בוורשה הבירה. הדבר המשיך בהוצאה להורג של מאות אלפים מתושבי העיר - היהודים בעיקר. ואם לא די בזה, במהלך מרד ורשה (1944) נהרגו עוד כמאתיים אלף תושבים בוורשה ובסביבותיה, וגורשו עוד עשרות אלפים רבים אחרים. מספר חודשים לאחר מכן שוחררה פולין כולה על ידי ברית המועצות, ולאחר המלחמה הוקמה פולין מחדש במסגרת הרפובליקה העממית הפולנית, מדינה שלכאורה הייתה עצמאית, אך למעשה סבלה ממרות סובייטית. בשנים הבאות אזור מזוביה היה למוכה אסון - עקב המלחמה אוכלוסיית האזור הידלדלה באופן משמעותי וההרס המשיך להיראות בכל מקום. עם זאת, עד לשנות ה-60 שוקם האזור ובירתו ורשה נבנתה מחדש, כאשר האזור עובר מודרניציה רבתי שהאיצה עם תום הקומוניזם והקמתה של הרפובליקה הפולנית השלישית בראשית שנות ה-90.

ערים, יישובים ומחוזותעריכה

עריםעריכה

במזוביה ישנם 86 ערים ועיירות.

הערים הגדולות במזוביה
תמונה סמל שם אוכלוסייה (2014)[10] מחוז
1
 
 
ורשה
Warszawa
1,729,119 עצמאי
2
 
 
ראדום
Radom
217,834 עצמאי
3
 
 
פלוצק
Płock
122,572 עצמאי
4
 
 
שדליץ
Siedlce
76,585 עצמאי
5
 
 
פרושקוב
Pruszków
59,796 מחוז פרושקוב
6
 
 
לגיונובו
Legionowo
54,246 מחוז לגיונובו
7
 
 
אוסטרולנקה
Ostrołęka
53,572 עצמאי
8
 
 
פיאסצ'נו
Piaseczno
45,270 מחוז פיאסצ'נו
9
 
 
אוטבוצק
Otwock
45,073 מחוז אוטבוצק
10
 
 
צ'חאנוב
Ciechanów
44,673 מחוז צ'חאנוב
11
 
 
מינסק מזובייצקי
Mińsk Mazowiecki
40,028 מחוז מינסק
12
 
 
ז'ירארדוב
Żyrardów
41,056 מחוז ז'ירארדוב
13
 
 
וולומין
Wołomin
37,418 מחוז וולומין
14
 
 
סוכצ'ב
Sochaczew
37,333 מחוז סוכצ'ב
15
 
 
זומבקי
Ząbki
32,376 מחוז וולומין
16
 
 
מלאווה
Mława
30,893 מחוז מלאווה
17
 
 
מארקי
Marki
29,395 מחוז וולומין
18
 
 
נובידבור מזובייצקי
Nowy Dwór Mazowiecki
28,361 מחוז נובידבור
19
 
 
וישקוב
Wyszków
27,205 מחוז וישקוב
20
 
 
גרודז'יסק מזובייצקי
Grodzisk Mazowiecki
27,055 מחוז גרודז'יסק
21
 
 
פיאסטוב
Piastów
22,826 מחוז פרושקוב
22
 
 
אוסטרוב מזובייצקה
Ostrów Mazowiecka
22,770 מחוז אוסטרוב
23
 
 
פלונסק
Płońsk
22,435 מחוז פלונסק

מחוזותעריכה

במזוביה ישנם 42 מחוזות, מתוכם חמש ערים מחוזיות.

מחוזות מזוביה
 
סמל שם אוכלוסייה (2014)[11] שטח (בקמ"ר) גמינות בירה
ערים מחוזיות
 
ורשה
Warszawa
1,729,119 517
 
ראדום
Radom
217,834 111
 
פלוצק
Płock
122,572 88
 
שדליץ
Siedlce
76,585 31
 
אוסטרולנקה
Ostrołęka
53,572 28
מחוזות רגילים
 
מחוז וולומין
Powiat wołomiński
230,287 953 12 וולומין
 
מחוז פיאסצ'נו
Powiat piaseczyński
172,929 621 6 פיאסצ'נו
 
מחוז פרושקוב
Powiat pruszkowski
158,765 246 6 פרושקוב
 
מחוז ראדום
Powiat radomski
151,178 1,529 13 ראדום
 
מחוז מינסק
Powiat miński
150,495 1,163 13 מינסק מזובייצקי
 
מחוז אוטבוצק
Powiat otwocki
122,661 615 8 אוטבוצק
 
מחוז לגיונובו
Powiat legionowski
111,660 390 5 לגיונובו
 
מחוז ורשה מערב
Powiat warszawski zachodni
111,550 533 7 אוז'רוב מזובייצקי
 
מחוז פלוצק
Powiat płocki
111,067 1,796 15 פלוצק
 
מחוז גרבולין
Powiat garwoliński
108,551 1,284 14 גרבולין
 
מחוז גרוייץ
Powiat grójecki
98,692 1,267 10 גרוייץ
 
מחוז צ'חאנוב
Powiat ciechanowski
90,023 1,059 9 צ'חאנוב
 
מחוז גרודז'יסק
Powiat grodziski
89,136 367 6 גרודז'יסק מזובייצקי
 
מחוז פלונסק
Powiat płoński
88,612 1,379 12 פלונסק
אין
מחוז אוסטרולנקה
Powiat ostrołęcki
88,240 2,098 11 אוסטרולנקה
 
מחוז סוכצ'ב
Powiat sochaczewski
85,103 734 8 סוכצ'ב
 
מחוז שדליץ
Powiat siedlecki
81,685 1,603 13 שדליץ
 
מחוז נובידבור
Powiat nowodworski
78,604 694 6 נובידבור מזובייצקי
 
מחוז ז'ירארדוב
Powiat żyrardowski
76,413 532 5 ז'ירארדוב
 
מחוז אוסטרוב
Powiat ostrowski
74,464 1,217 11 אוסטרוב מזובייצקה
 
מחוז וישקוב
Powiat wyszkowski
73,929 876 6 וישקוב
 
מחוז מלאווה
Powiat mławski
73,919 1,181 10 מלאווה
 
מחוז ונגרוב
Powiat węgrowski
67,490 1,220 9 ונגרוב
 
מחוז קוז'יניצה
Powiat kozienicki
61,874 916 7 קוז'יניצה
 
מחוז סוקולוב
Powiat sokołowski
55,511 1,131 9 סוקולוב פודלסקי
 
מחוז פשאסניש
Powiat przasnyski
53,448 1,218 7 פשאסניש
 
מחוז שרפץ
Powiat sierpecki
53,215 852 7 שרפץ
 
מחוז פולטוסק
Powiat pułtuski
51,409 827 7 פולטוסק
 
מחוז מקוב
Powiat makowski
46,435 1,064 10 מקוב מזובייצקי
 
מחוז גוסטינין
Powiat gostyniński
46,345 614 5 גוסטינין
 
מחוז פשיסחה
Powiat przysuski
42,869 801 8 פשיסחה
 
מחוז שידלובייץ
Powiat szydłowiecki
40,340 451 5 שידלובייץ
 
מחוז ז'ורומין
Powiat żuromiński
39,885 806 6 ז'ורומין
 
מחוז זבולן
Powiat zwoleński
36,892 573 5 זבולן
 
מחוז ליפסקו
Powiat lipski
35,426 740 6 ליפסקו
 
מחוז ביאלובז'גי
Powiat białobrzeski
33,669 639 6 ביאלובז'גי
 
מחוז לושיצה
Powiat łosicki
32,046 772 6 לושיצה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Stefan Hrabec: Jeszcze raz o nazwie Mazowsze., Onomastica nr 7, r. IV, z. 2, Wrocław 1958.
  2. ^ Gloger, Geografia historyczna ziem dawnej Polski, rozdz. Plemiona lechickie i ich ziemie.
  3. ^ „Tegoż czasu Maslaus, albo Mazosz, który był a króla Mieczysława podczaszym, człowiek możny i śmiały, dzierżawy w płockim województwie...”, [w:] Marcin Kromer: Kronika polska. wyd. 1882; Samuel Linde: Słownik języka polskiego. M-O, s. 49.
  4. ^ „Długosz zaś, Kromer, Miechowita i Gwagnin nadają początek nazwiska Mazowsza od Maslawa podczaszego królewskiego i rządcy „, [w:] Jędrzej Moraczewski: Starożytności polskie. wyd. 1982, op. cit. Guagnini.:Kronika Sarmaciej europejskiej. Kraków. 1611.
  5. ^ Dane Klimatyczne
  6. ^ Krasnodębski D.: Badania Instytutu Archeologii i Etnologii PAN na terenie woj. białostockiego (podlaskiego) w latach 1990-2005., [w:] H. Karwowska, A. Andrzejewski, Stan badań archeologicznych na pograniczu Polsko-Białoruskim od wczesnego średniowiecza po czasy nowożytne. Muzeum Podlaskie w Białymstoku, Białystok 2006, s. 66, 74, ISBN 8387026700.
  7. ^ Szczur Stanisław: Historia Polski. Średniowiecze, Kraków 2002, s. 34.
  8. ^ Dulnicz Marek: Mazowsze w wieku, [w:] Ziemie Polskie w X wieku i ich znaczenie w kształtowaniu się nowej mapy Europy, Kraków 2000, s. 200-213.
  9. ^ Jan Stanisław Bystroń: Etnografia Polski. Poznań: Spółdzielnia Wydawnicza „Czytelnik”, 1947, s. 24.
  10. ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Mazowieckie
  11. ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, mazowieckie