פתיחת התפריט הראשי
לוחיות ברכת כהנים (לוחית II)

לוחיות ברכת כהנים הן שתי לוחיות כסף זעירות שנמצאו גלולות היטב שעליהן נמצא כיתוב שפוענח ככולל טקסט הדומה מאוד לברכת כהנים. הלוחיות מתוארכות סביב שנת 600 לפנה"ס ונחשבות לממצא הקדום ביותר של טקסט מקראי.

הלוחיות הן הממצא המרשים ביותר שנתגלה במאספה בחפירות כתף הינום.

תוכן עניינים

מציאת הלוחיותעריכה

בראיון לעיתון ישראל היום תיאר הארכאולוג גבי ברקאי את סיפור חשיפת הלוחיות:

עבדנו אז עם חבורת ילדים במסגרת החוג לארכיאולוגיה של החברה להגנת הטבע. אחד הילדים הללו היה נודניק באופן מיוחד. חשבתי לעצמי: נשים אותו במאספה, שינקה את פני הסלע שם. הנחתי שהמאספה הזאת שדודה כמו אלה שבשאר מערות הקבורה, אבל אחרי זמן מה, אני מרגיש שמישהו מושך בשולי חולצתי, אני מסתובב, ורואה את הנודניק עם שני כלים שלמים מימי בית ראשון בידיו. כמעט חנקתי אותו. זו הייתה התנהלות לא תקינה - לשלוף כלים החוצה. הוא לא היה אמור לגעת בהם אלא לקרוא לי פנימה ... הילד הזה הוביל אותי אל תגלית חיי, והתרגשות גדולה אחזה בי. ... אירגנתי צוות של סטודנטים ונכנסנו לעבודה סביב השעון, 24 שעות ביממה. ... באחד הימים קראה לי פנימה אחת העובדות, ג'ודית הדלי, כיום פרופסור למקרא בארצות הברית, והצביעה בפני בתוך העפר על משהו שנראה כמו בדל סיגריה, בצבע אפרפר־סגול. מאוחר יותר מצאנו עוד חפץ דומה, הפעם בגודל של חצי בדל סיגריה. אחרי סינון וניקוי, היה ברור שמדובר בלוחיות כסף שגוללו אותן סביב עצמן, אבל לא ניתן היה לפתוח אותן

ראיון בישראל היום

[1]פתיחת הלוחיות התעכבה במשך שלוש שנים עד שנמצאה טכנולוגיה מתאימה לפתיחת הלוחיות מבלי שייגרם להן נזק. עם פתיחתן נמצא כי הן מכילות שורות חרוטות בכתב האלפבית העברי העתיק. גבריאל ברקאי הצליח לקרוא רק מילים בודדות, בהן את שם הויה, ואלו פורסמו בקדמוניות. לקראת הצגת הלוחיות במוזיאון ישראל בתערוכה שנפתחה בסוף יוני 1986[2], ביקשה מיכל דייגי-מנדלס מפרופסור יוסף נוה לנסות לפענח את הכיתוב על הלוחיות. נוה הפנה אותה לעדה ירדני שהתמחתה בציור כיתובי כתב על קמיעות. ירדני ציירה במדויק את הכיתוב על הקמיעות וזיהתה שבסוף הקמיעות מופיע נוסח המהווה וריאציה מקוצרת של ברכת הכהנים[3]. לאחר למעלה מעשור, הצליח צוות של מדענים להביא לפענוח חלקים נוספים מהכתובת, בעזרת שיטות מתקדמות של צילום. שתי לוחיות הכסף, בנוסף לכלים נוספים אשר נמצאו במאספות, מוצגות כיום במוזיאון ישראל.

נוסח הלוחיותעריכה

לוחית מס' 1
2.7X9.7 ס"מ
-//   --
------
-----
[א]      
-       
 /     -
---  -
-      
  --    -
-     -
       -
        -
   /   
       
       [ו]
[י]     [י]
       
[פ] [יו אלי]
[כ ויחנכ]
-//יהו--
------
-----
[א]אב הבר
-חסד לאה
ב/לשמרי-
---בכ-
-חהעלמש
בה--המכל-
-ומהרע-
כיבוגאל-
הכי יהוה-
שימ/נמו
כור יבר
כ יהוה [ו]
[י]שמרכ [י]
אר יהוה
[פ]נ[יו אלי]
[כ ויחנכ]
לוחית מס' 2
1.1X3.9 ס"מ
--הברו[כ]
-א/וניהו-
-ר-יה[ו]
--ר/דעה-
יברכ
יהוה ו
[י]שמרכ
יאר |\ יה
[וה] \\ פניו
[אל]יכ וי
שמ לכ ש
לו[מ]--
-----
-----
--כמ--
------
-ור-נ-
----

(על גב הלוחית)
לישעהו

--    [כ]
- /     -
- -  [ו]
-- /   -
-     
      
[י]    
    |\   
[וה] \\     
[אל]     
       
  [מ]--
-----
-----
--  --
------
-  - -
----

      

נוסח המסורה של ברכת כהנים (בספר במדבר) הוא "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ; יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ; יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" (במדבר, ו', כ"ד-כ"ו), ואילו על לוחית הכסף מכתף הינום נכתב: "יְבָרֶךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ; יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".

השפעת הלוחיות על חקר המקראעריכה

חוקרי המקרא חלוקים ביניהם ביחס לשאלת המועד בו נכתבו ספרי המקרא. על פי תורת התעודות, המקרא הוא אסופה ערוכה של כתבים שנוצרו בתקופות שונות על ידי כותבים שונים, כשתיארוכם נע בדרך כלל מזמנו של חזקיהו ואילך עד לחורבן בית שני. מציאת טקסטים מקראים המתוארכים לסוף המאה השביעית לפני הספירה, מספקים את המועד המוקדם ביותר, הידוע לחוקרים, לחיבורם. ממציאתן של שתי נוסחאות שונות בשתי הלוחיות מסיק גבי ברקאי ששתיהן מבוססות על נוסח המסורה שבטקסט המקראי בספר במדבר ומקצרות אותו. לפי זה ניתן לקבוע שחיבור הטקסט המקראי של ברכת כהנים קדם למאה השישית שלפני הספירה.

בנוסף בלוחיות מופיע בבירור שמו של אלוהי ישראל "יהוה" חמש פעמים. זהו הממצא הראשון של שם 'יהוה' בירושלים בתקופת בית ראשון. מה גם שמקום זה, גיא בן הינום, היה ידוע בפולחן האלילי שלו באותה תקופה - תקופת מנשה מלך יהודה[4].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נדב שרגאי, ‏חופר את חיינו, באתר ישראל היום, 11 במאי 2016
  2. ^ שאול הון, פסוקי ברכת כהנים בכתב עברי עתיק מלפני 2600 שנה נחשפו בירושלים, מעריב, 20 ביוני 1986
  3. ^ יוסף נוה, מי פענח, מעריב, 30 ביוני 1986
  4. ^ ראו ירמיהו פרק ז', לא-לב "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי..." (פרק ז', לא-לב), וכן ירמיהו פרק י"ט.