פתיחת התפריט הראשי

מכון שכטר למדעי היהדות היא מכללה אקדמית ישראלית העוסקת בחקר מדעי היהדות ובלימוד והנחלת היהדות בגישה שוויונית ופלורליסטית, תוך הדגשת משמעותם ויישומם בחיים המודרניים. המוסד נוסד על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) ומזוהה עם היהדות הקונסרבטיבית. הגישה האקדמית במכון שכטר משלבת דרכי לימוד מסורתיות עם גישות מחקר מודרניות. לצד הדיון ההיסטורי והטקסטואלי במקורות היהדות מתנהל שיח תרבותי ואקטואלי, המתמודד עם הדילמות המוסריות-חברתיות של החברה הישראלית בימינו. המכון שוכן בשכונת ניות בירושלים.

מכון שכטר למדעי היהדות
SchechterIns.svg
Frontal view3.jpg
תאריך ההקמה 1989
סוג מכללה אקדמית
נשיא דורון בר
מנכ"ל איתן קופר
דקאן תמר קדרי
סטודנטים כ-600
מיקום רחוב אברהם גרנות 4, ירושלים
קואורדינטות 31°46′13″N 35°12′16″E / 31.770361111111°N 35.204388888889°E / 31.770361111111; 35.204388888889
http://www.schechter.ac.il
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
מכון שכטר למדעי היהדות
מכון שכטר למדעי היהדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

היסטוריה של המכוןעריכה

מכון שכטר נוסד בשנת 1989 בירושלים ביוזמת הנגיד פרופ' גרשון ד. כהן ( 1924- 1991) וממשיכו הנגיד פרופ' איסמר (יצחק) שורש ושותפים מקרב מייסדי התנועה המסורתית בישראל. המייסדים הגדירו את מטרת המכון כלאפשר לאזרחי מדינת ישראל ללמוד יהדות במסגרת אקדמית מקרבת, המכבדת את הדרכים השונות ביהדות המודרנית ומתבססת על עמדה רוחנית של "כלל ישראל" בכך שהיא מפגישה לומדים מרחבי מדינת ישראל והתפוצות וממגוון רחב של ביוגרפיות יהודיות (בעיקר). המכון נקרא על שם הרב ד"ר שניאור זלמן שכטר, חוקר ומחנך אשר נחשב לאחד מגדולי ההוגים של היהדות הקונסרבטיבית. תחילה נפתחה התוכנית ללימודים לקראת תואר שני, כשלוחה של בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) אשר העניקה תואר אקדמי אמריקאי.

בשנת 2005 קיבל המכון הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה לפעול כמוסד אקדמי ישראלי שמוסמך להעניק תואר שני M.A. במדעי היהדות.

באביב 2012 הושלמה בנייתו של הקמפוס החדש של המכון, שנמצא בצמוד לבניין הישן, בתכנון האדריכלית עדה כרמי מלמד, כלת פרס ישראל לאדריכלות לשנת תשס"ז. במקביל הושלמה בנייתו של מרכז נוסף של המכון, בשכונת נווה צדק בתל אביב יפו. במרכז, "נווה שכטר - מרכז לגסי הריטג' לתרבות יהודית", מתקיימת פעילות של לימוד וחוויה יהודית בבית מדרש, בסדנאות ובסדרות, מופעי מוזיקה וכיתות אומן, תערוכות, חוגים למשפחה וסיורים. בנוסף נערכת במקום פעילות קהילתית של חגיגה וציון מועדים בסדר הזמנים העברי.

נכון לשנת 2019 לומדים במכון כ-400 סטודנטים ועד כה השלימו את לימודיהם יותר מ־1700 בוגרים, רובם אנשי חינוך מתחומי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

תוכניות לימוד לתואר שניעריכה

מכון שכטר מציע תוכנית רב-תחומית לתואר שני במדעי היהדות הכוללת: מקרא, תלמוד והלכה, מדרש ואגדה, מחשבת ישראל, תולדות עם ישראל, לימודי ירושלים וארץ ישראל, לימודי מגדר ופמיניזם, האומנויות ביהדות, יהדות ספרד וארצות האסלאם, יהדות זמננו/לימודי ישראל ותולדות הציונות, חינוך יהודי ועוד.

המכון מציע מספר תוכניות מיוחדות:

  • מרפא - תוכנית ללימודי ליווי רוחני, מורשת ישראל ויהדות, המעניקה הכשרה לסיוע ליחידים ומשפחות המתמודדים עם מצוקות שונות. ניתן לשלבה במסגרת אקדמית עם לימודים לתואר שני במדעי היהדות עם התמחות בלימודי משפחה וקהילה, אך ניתן ללמוד במסלול של לימודי תעודה או לצורך העשרה מקצועית בלבד (לאחיות, לאנשים ונשים ממקצועות הטיפול ולמחנכים) בלבד. בוגרי התוכנית מקבלים עם סיום הלימודים תעודה בליווי רוחני על פי מודל ה-CPE המוכרת על ידי העמותה ללווי רוחני בישראל.[1]
  • משל"י - תוכנית המשלבת לימודים לתואר שני במדעי היהדות עם חברותא וקורסים המעניקים כלים לעשייה קהילתית (בשיתוף בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר).
  • מקב"י - "מנהיגות קהילתית ברוח היהדות" המעניקה כלים מקצועיים הדרושים לעבודת הקהילה ולהתמודדות עם אתגרי עידן האינדיבידואליזם והקפיטליזם, ובוחנת את הקהילתיות בעיני המסורת היהודית.

הלימודים לתואר השני מרוכזים ביום בשבוע.

מכוני מחקרעריכה

במכון פועלים חמישה מכוני מחקר:

  • המרכז לחקר ההלכה ויישומה, הוקם בשנת תשנ"ו על מנת לפרסם ספרות הלכתית בעברית, אנגלית, רוסית, ושפות אחרות וזאת כדי לסייע ליהודים ללמוד הלכה ולקיימה. המכון מפרסם תשובות שנכתבו במאה העשרים, תשובות של ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל, מדריכים הלכתיים בשפות שונות וספרים העוסקים בפילוסופיה של ההלכה. באתר האינטרנט תשובות לימינו, מתפרסמות תשובות לשאלות בענייני הלכה
  • המרכז לחקר האישה בהלכה, אשר חוקר את מעמדן של הנשים בהלכה ואת השלכותיו על מצבן של הנשים בישראל של ימינו. עיקר פעילותו של המרכז ממוקדת במחקר סוגיית הנשים העגונות ומסורבות הגט בישראל ובניסיון לפתח פתרונות מעשיים לפתרונה.
  • המרכז ליהדות ואומנויות, הוקם בשנת תשס"א על מנת לחפש ולטפח נקודות מגע בין מדעי היהדות והאמנויות. המרכז תומך בתחום "האמנויות ביהדות" בתוך התוכנית לתואר שני של מכון שכטר וכותב תוכניות לימודים עבור בתי ספר תל"י. המרכז הקים בשיתוף קרן תל"י אתר אינטרנט המוקדש כולו לאמנויות ביהדות.
  • המרכז לחינוך לעמיות יהודית הוקם על ידי קבוצה של חוקרים ואנשי חינוך על מנת להוות כתובת לארגונים בישראל ובתפוצות המעוניינים לקדם נושאים כגון: מדיניות חינוכית, תוכניות לימודים, תכנון ומחקר, פיתוח מנהיגות, הכשרה מקצועית, תוכניות מפגש בין תרבותי והערכה. המרכז פועל בשיתוף פעולה עם מכון שכטר מתוך שאיפה ליצור במסגרת המכון מסגרות להכשרה מקצועית ומסלולים אקדמיים בתחום.
  • המרכז ליהדות וביו-סוציולוגיה פרויקט החוקר התנהגות דתית בכלל ומנהגים יהודיים בפרט בראי הפסיכולוגיה האבולוציונית.

מפעל המדרשעריכה

במכון שכטר פועל מפעל המדרש, ששם לו למטרה להוציא לאור מהדורות מדעיות של מדרשי חז"ל שטרם זכו למהדורה כזו. במפעל זה לוקחים חלק כמה חוקרים העובדים על הכנת המהדורות, הפירושים והמבואות. רוב המהדורות של מפעל המדרש החלו את דרכן בעבודות דוקטורט של המהדירים, חלקן לפני כמה עשורים, ובשנים האחרונות מגיעות לידי גמר. עורכי הסדרה הם דוד גולינקין ושמא פרידמן.

עד עתה ראו אור המהדורות הבאות (בסוגריים שם המהדיר והשנה):

מהדורות אחרות שעתידות לראות אור בשנים הקרובות:

מלבד המהדורות המדעיות המודפסות, מפעל המדרש מפרסם גם מהדורות סינופטיות של המדרשים שכבר ראו אור (וגם של אחדים שטרם יצאו). מהדורה סינופטית היא הצגת הטקסט של כל כתבי היד של החיבור באופן משווה, שורה תחת שורה, כדי לאפשר למעיין הבנה טובה יותר של נוסח החיבורים. המהדורות הסינופטיות זמינות באופן חופשי ב אתר האינטרנט של המפעל.

מלבד זאת, מוציא מפעל המדרש ספרות מחקרית בנושא מדרשי חז"ל. במסגרת זו ראו אור בינתיים שני ספרים:

  • אגדות היהודים מאת לוי גינצבורג, מהדורה חדשה וממופתחת (מהדיר דוד גולינקין, 2009).
  • מנחה ליהודה: יהודה תיאודור ועריכתם של מדרשי האגדה הארץ־ישראליים (מאת תמר קדרי, 2017). חלקו הראשון של הספר סוקר את תולדות חייו של יהודה תיאודור, את מפעלו המחקרי ואת חקר העריכה של מדרשי האגדה מימיו ועד היום; והחלק השני של הספר הוא תרגום ראשון לעברית של סדרת מאמריו של תיאודור "הקומפוזיציה של מדרשי האגדה", שפורסמו בגרמנית בין השנים 18791881.

עמותות חינוךעריכה

לצד מכון שכטר פועלות עוד שלוש עמותות העוסקות בקידום חינוך יהודי רב-גוני בארץ ובתפוצות ושמציעות מגוון תוכניות חינוכיות להעשרה יהודית:

מפעלים נוספיםעריכה

למכון שכטר עוד כמה מפעלים:

  • פרס ליבהבר לעידוד סובלנות דתית בישראל בסך 40,000 $ הוענק במשך 18 שנה עד לשנת 2015.
  • קיום כנסים וימי עיון אקדמיים בנושאי חינוך ויהדות, ארץ ישראל, מגדר, ראייה אבולוציונית על מנהגים יהודיים ועוד.
  • קיום הרצאות וימי לימוד לציבור הרחב.
  • הוצאה לאור של ספרים אקדמיים ופופולריים במדעי היהדות, במטרה להנגיש לציבור הישראלי את מה שהמכון מחשיב למיטב שבספרות היהודית בכלל ובמחקרי המכון בפרט.
  • פרסום ספרות הלכתית העוסקת בסוגיות הלכתיות עכשוויות, עבור קהילות יהודיות בארץ ובעולם על ידי מרכזי המחקר השונים.

סגל המכוןעריכה

על הסגל הקבוע של המכון נמנים כ-25 אנשי אקדמיה וחוקרים בתחומי ההלכה, מחשבת ישראל, המקרא, לימודי ארץ ישראל ועוד. בנוסף אליהם ישנם עוד כ-40 מרצים מן החוץ.

בראש המכון עומד פרופ' דורון בר[2], גאוגרף היסטורי ומרצה בכיר ללימודי ארץ ישראל, שהחליף בסתיו 2015 את פרופ' דוד גולינקין שממשיך לשמש כמרצה לתלמוד והלכה במכון.

החל משנת הלימודים תשע"ט הדיקנית היא ד"ר תמר קדרי. קודמיה בתפקיד: ד"ר ארי אקרמן (תשע"ו-תשע"ח), פרופ' דורון בר (תשע"ג-תשע"ה), פרופ' רינה לוין-מלמד.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה