לוע הארי

לוע-ארי
	לוע-ארי גדול
מיון מדעי
ממלכה:	צמחים
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	צינוראים
משפחה:	לחכיים
סוג:	לוע-ארי
שם מדעי
	Antirrhinum; ‏ליניאוס, 1753

לֹעַ־אֲרִי (שם מדעי: .Antirrhinum L) הוא סוג צמחים ממשפחת הלחכיים, שמונה 23 מינים ותפוצתו משתרעת במערב ומרכז אגן הים התיכון רובם בספרד^[1]. בשנת 2009 הועבר הסוג לוע-ארי ממשפחת הלוענתיים למשפחת הלחכיים שמונה 107 סוגים.

הסוג מאופיין בצמחים עשבוניים עם פרחים המזכירים בצורתם פה של חיה, ומכאן שמו.

בארץ ישראל גדלים בר 2 מינים:

לוע-ארי גדול (.Antirrhinum majus L) שכותרתו לילך (ורוד) או ארגמן ואורכו 3.5 עד 4 ס"מ. מין זה גדל בגליל העליון ופריחתו מסוף מרץ ועד תחילת יולי^[2].
לוע-ארי סיצילי (.Antirrhinum siculum Mill) שכותרתו צהוב, קרם או לבן. מין זה גדל בעיקר על קירות וחומות ירושלים ופריחתו מסוף פברואר עד תחילת אוקטובר.

לפי אתר POWO בצפון ישראל ישנו מין נוסף שגדל בר בדרום אגן הים התיכון ושמו המדעי הוא Antirrhinum tortuosum Bosc ex Lam^[3]. בגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם נמצא שצמחי הבר הללו מכליאים ספונטנית עם זני תרבות של A. majus ומייצרים צאצאים פוריים, בשל כך הבוטנאים הישראליים מעדיפים לכלול אותם תחת אותו המין A. majus^[2].

המין לוע-ארי קטן (Antirrhinum orontium) הוא שם נרדף ללועית קטנה (Misopates orontium) ממשפחת הלחכיים^[4]^[5].

כן גדלים מינים מתורבתים של הפרח בצבעים שונים - לבן, אדום, ורוד, צהוב וכתום. חלק מזני הנוי הם רב שנתיים ופריחתם נמשכת על פני כל השנה.

קיימים זנים נוספים שהם חד עונתיים. לוע הארי הוא פרח שניתן להרבותו באופן קל יחסית. בסוף הפריחה מופיעים פירות קטנים. לאחר זמן מסוים, הפירות מתייבשים ונוצרים בפירות חורים קטנים. מאוחר יותר - הצמח כולו קמל, ואז נופלים הזרעים דרך החורים לאדמה. ניתן לאסוף זרעים אלו באופן עצמאי לאחר שהפירות התייבשו ולשתול בסביבות אוקטובר, לקבלת פריחה איכותית באביב.

מאפיינים עריכה

עשב חד-שנתי או רב-שנתי או בן-שיח.

הגבעולים זקופים וקירחים.

העלים תמימים. התפרחת לרוב אמירית (בקצה הגבעול) לפעמים בצורת שיבולת, לפעמים הפרחים יחידים בחיק העלים.

הגביע בעל 5 אונות שוות כמעט. הכותרת דו-שפתנית, לועה סגור על ידי קיפולי השפות, בסיסה מורחב בדמות שק. השפה העליונה זקופה, התחתונה מפושקת.

האבקנים 4, בלתי שווים באורכם.

הפרי הוא הלקט דמוי ביצה או אגס בעל מגורות בלתי שוות בעלי זרעים רבים. המגורה האחורית, הגבוה יותר, העליונה נפתחת על ידי עפעף אחד, הקדמית, התחתונה יותרת על ידי 2 עפעפים משוננים.

הזרעים חסרי שפה קרומית^[6]^[5].

תפוצה ובית גידול עריכה

תפוצתו העולמית משתרעת במערב ומרכז אגן הים התיכון: פורטוגל, ספרד, צרפת, איטליה האיים הבאלריים וסיציליה בצפון הים-תיכון, ומרוקו, טוניסיה, אלג'יריה ולוב בדרומו ולבנון וסוריה במזרחו^[1].

תמונות עריכה

לוע הארי, זן תרבותי
לוע הארי, זן תרבותי צהוב
לוע הארי, תרבותי, בפארק מרום נווה ברמת גן

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² .Antirrhinum majus L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ ¹ ² לוע-ארי גדול, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ Antirrhinum tortuosum Bosc ex Lam., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ .Misopates orontium (L.) Raf, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏6-2023
^ ¹ ² נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 606-607
^ מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 411

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא לוע הארי בוויקישיתוף

לוע הארי, באתר ITIS (באנגלית)
לוע הארי, באתר NCBI (באנגלית)
לוע הארי, באתר צמח השדה
לוע הארי, באתר Tropicos (באנגלית)
לוע הארי, באתר GBIF (באנגלית)
לוע הארי, באתר IPNI (באנגלית)
לוע הארי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[:0-1] ¹ ² .Antirrhinum majus L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[:1-2] ¹ ² לוע-ארי גדול, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[3] Antirrhinum tortuosum Bosc ex Lam., POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[4] .Misopates orontium (L.) Raf, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏6-2023

[:2-5] ¹ ² נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 606-607

[6] מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 411

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]