מרום נווה
מרום נווה היא שכונת מגדלי דירות במזרח רמת גן הגובלת בשכונת רמת עמידר ובבני ברק, וכוללת בתוכה את הפארק העירוני השני בגודלו ברמת גן.
"פארק דוד" בשכונת מרום נווה | |
מידע | |
---|---|
עיר | רמת גן |
תאריך ייסוד | 1985 |
שטח | 43 דונם |
אוכלוסייה | 7,693 |
קואורדינטות | 32°04′18″N 34°49′50″E / 32.07175°N 34.830666666667°E |
שכונות נוספות ברמת גן | |
היסטוריה
עריכההקמת השכונה החלה בשנת 1985, על ידי חברת נוה על שטחו של פרדס מרגושס, אחרון פרדסי רמת גן (בשוליה נותרו שדרות הברושים שתחמו את הפרדס). האזור שהיה משויך לשכונת 'רמת יצחק', התפתח במקביל לצעדיה הראשונים של רמת גן וכונה "רמת גן ב'" עד לסיפוחו לעיר. במקור יועד השטח לבניית בית עירייה חדש, אך במקומו תוכננה שכונה שבמרכזה פארק המשתרע על כ-40 דונם.
תכנון השכונה כלל בניית רבי קומות סביב פארק מרכזי וכיכר גדולה דמוית פיאצה בה חנויות, בתי אוכל ומרכז מסחרי. תושבי השכונה מקבלים את כל השירותים במקום ללא צורך לחצות כבישים.[1]השכונה גובלת בפרויקט גני מרום שברמת עמידר ובבני ברק ממזרח. מדרום גובלת השכונה ברחוב הירדן וברחוב שדרות ירושלים מצפון. בית הספר המשרת את תושבי השכונה ואת חלק הארי של שכונת 'רמת יצחק' הוא בית הספר הממלכתי "מורדי הגטאות" (לשעבר בית הספר 'פרדס') ובית הספר הממלכתי שאול אביגור.
ב-2012 הושלם הבניין האחרון. בסך הכל תוכננו כ-1,100 דירות גדולות של 4.5 ו-5 חדרים, על פני כ-43 דונם (ללא הפארק) אופי בנייה חריג לרמת גן.
השכונה מתאפיינת באוכלוסייה צעירה ואמידה, הכוללת בעלי מקצועות חופשיים רבים כעורכי דין, רופאים ועובדי היי-טק.
פארק דוד
עריכהבעת הקמת שכונת מרום נווה בשנת 1985, התחייבה החברה הקבלנית נווה להקים במרכז השכונה פארק על שטח של כ-40 דונם. הפארק תוכנן על ידי האדריכל הרמת גני אלישע האוסמן[2] לפי הנחיות מחלקת הגנים של עיריית רמת גן. ההחלטה על הקמת הפארק התקבלה בעירייה בשנת 1992 והפארק נחנך בשנת 1993 במעמד ראש העיר צבי בר.[3]
הפארק, שהוא השני בגודלו ברמת גן, מהווה ריאה ירוקה עבור תושבי העיר. במקום מתקני משחקים ומתקני כושר מוצללים, משטחי דשא רחבים, פינות ישיבה, שבילי הליכה, שירותים ציבוריים, חורשה קטנה של עצי חושחש לזכר פרדס מרגושס, על שטחו הוקמו השכונה, מזרקה ומפל מים החוצה את הפארק לאורכו. במקום פועל מרכז שיטור קהילתי ונקודת פיקוח עירוני המאוכלסת בשעות הפתיחה של הפארק.
בשנת 1997, לאחר מותו של ממלא מקום ראש העירייה דוד מלמדוביץ, הוסב שמו של הפארק לפארק דוד.
בשנת 2021 הוחלט בעירייה להתחיל בביצוע עבודות שדרוג הפארק ומתקניו.[4]
הפארק המחודש נחנך בחודש אוגוסט 2022.
במסגרת השדרוג נטעו בפארק עצי בוסתן חדשים, בין השאר של אגוזי מקדמיה, מנגו, הדרים ועוד והוחלפו עמודי התאורה.
הפארק המשודרג כולל שלושה מתחמי משחק לכל הגילאים ומעוצב בקפידה, במראה חדשני ומודרני.
בפארק מתקן מרכזי הכולל אזור אתגרי, אזור מונגש לנכים ועוד מגוון רחב של פעילויות.
מאז הקמתו התנהל סכסוך בין תושבי השכונה לתשובי העיר בני ברק הסמוכה על השימוש בפארק. תושבי שכונת מרום נווה התנגדו לכניסתם של תושבי בני ברק לפארק בטענות שונות. ראשי שתי הערים וגורמים נוספים משקיעים מאמצים רבים למציאת נוסחה מקובלת על שני הצדדים לדו-קיום בשלום.[5] [6]
גלריה
עריכה-
קניון עופר מרום בשכונת מרום נווה
-
פארק דוד בשכונת מרום נווה
-
המזרקה בפארק מרום נווה
-
שוק יד שנייה בשכונת מרום נווה
-
חגיגות יום העצמאות בפארק מרום נווה
-
כיכר אליעזר שוסטק במרום נווה
-
כיכר על שם ד"ר נורי מורד ברמת גן
-
קשת בענן מעל מרום נווה
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מרדכי אלקן, בראונר מוכר חלקו בפרדס מרגושס לקבוצת נווה, מעריב, 3 במאי 1990
- מרום נווה - לא תצטרכו לצאת מהשכונה, באתר ynet, 30 באוגוסט 2011
- רנית נחום-הלוי, מרום נוה: משקיפה על רמת גן מלמעלה, באתר הארץ, 23 ביולי 2009
הערות שוליים
עריכה- ^ גליון #1991 - 23 באוקטובר 1975 | ארכיון העולם הזה, באתר thisworld.online
- ^ ארכיון נווה גד • האוסמן אדריכלים, באתר האוסמן אדריכלים
- ^ פארק דוד מלמדוביץ', באתר עיקריית רמת גן
- ^ עיריית רמת גן מחדשת את פארק דוד, באתר רשויות, הפורטל הישראלי לרשויות מקומיות
- ^ גבעתיים פלוס, המאבקים שבין חרדים וחילונים בפארק מרום נווה הביאו למפגש משותף להורדת הלהבות -, באתר האתר Gplus. אתר הבית 'גבעתיים פלוס' 'רמת גן פלוס', 2021-08-04
- ^ פרשת פארק מרום נווה: ראשי הערים שוחחו, באתר בחדרי חרדים, 2016-07-20