לוקיאנוס מסאמוסאטה

רטוריקן וסאטיריקן יווני ממוצא אשורי מהמאה ה-2 לספירה
המונח "לוקיאנוס" מפנה לכאן. לערך העוסק בתאולוג נוצרי מהמאה ה-4 לספירה, ראו לוקיאנוס מאנטיוכיה.

לוקיאנוס מסאמוסאטהיוונית: Λουκιανὸς ὁ Σαμοσατεύς;‏ 120 לערך – אחרי 180 לספירה) היה רטוריקן וסאטיריקן יווני ממוצא אשורי.

לוקיאנוס מסאמוסאטה
Λουκιανὸς ὁ Σαμοσατεύς
תחריט מאת תומאס פייטהורן עם דיוקן דמיוני של לוקיאנוס, 1650
תחריט מאת תומאס פייטהורן עם דיוקן דמיוני של לוקיאנוס, 1650
תחריט מאת תומאס פייטהורן עם דיוקן דמיוני של לוקיאנוס, 1650
לידה 120?
סאמוסאטה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה אחרי 180
אתונה
שפות היצירה יוונית עתיקה, קוינה, סורית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות סיפור אמיתי, Dialogues of the Sea-Gods, Dialogues of the Dead, Dialogues of the Gods, The Mistaken Critic עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

לוקיאנוס נולד בעיר סאמוסאטה (ביוונית: Σαμόσατα), על גדות נהר פרת בפרובינקיה הרומית של סוריה (כיום סאמסאט (אנ') שבטורקיה על גבול סוריה). הוא מעיד על עצמו: "הנני אשורי מארץ הפרת". משפחתו הועידה אותו לעסוק בפיסול, אך עד מהרה פנה ללימוד הרטוריקה. הוא למד משפטים בעיר אנטיוכיה, ואחרי כן שימש כפרקליט ולימד רטוריקה, תחילה באנטיוכיה ואחר כך באתונה, שם החל לכתוב ולפרסם את יצירותיו. מאתונה יצא למסע הרצאות באיטליה, בגאליה (כיום צרפת) ובאסיה הקטנה. לבסוף קבע את מושבו באלכסנדריה שבמצרים, שאליה נשלח על ידי הקיסר מרקוס אורליוס כדי למלא תפקידים מנהלתיים ושיפוטיים. משערים שלוקיאנוס מת באלכסנדריה, אך לא ידוע באיזו שנה.

יצירותיו

עריכה

אף כי לשונו המקורית הייתה ארמית, לוקיאנוס כתב את יצירותיו בלשון היוונית.

הוא ניסה את כוחו בסגנונות כתיבה שונים, אך לבסוף המציא את סגנון הדיאלוג ההומוריסטי - בין דיאלוג פילוסופי לבין קומדיה. אומנם ייתכן שחלקן אינן מקוריות, אך נותרו בידינו למעלה משמונים יצירות המיוחסות לו, שהחשובות שבהן: "שיחות אלים" ו"שיחות מתים". גיבורו מניפוס עולה לשמים ונפגש עם האל זאוס, המקבל בקשות לעזרה מכל קצוות תבל אך איננו יודע למי לעזור תחילה.

לוקיאנוס לועג לאלים בשל אי קיומם, לעשירים בשל קמצנותם, ולעניים בשל קנאתם. הוא אומנם שם ללעג גם את הפילוסופים, ועם זאת העריץ את אפיקורוס וכתב עליו: "אלו ברכה ושלוות נפש אפיקורוס מעניק לקוראיו; הוא משחרר אותם מפחד ומתקווה, ומפתח בקרבם את האמת ואת התבונה." לוקיאנוס סלד מכל אמונה בעל-טבעי ולא הייתה בו אהדה כלפי המגמות הדתיות של תקופתו.[1]

מאז המאה ה-19 היה נהוג לשייך ללוקיאנוס את הספר "על האלה הסורית" (אנ') (Περὶ τῆς Συρίης Θεοῦ), שמתאר את פולחן האלה אטארגטיס (אנ') (Ἀτάργατις) (בארמית עתרעתה) במקדשה ששכן בעיר היירופוליס (אנ') (Ιερόπολις). אך כיום ישנם ספקות לגבי שיוך זה. ראשית, הוא נח על יסודות רעועים: הפריט העובדתי העיקרי שמקשר בין לוקיאנוס לכותב הוא ששניהם היו סורים מתייוונים. שנית, כותב הספר מציג יחס מכבד כלפי הדת והמסורת, לעומת לוקיאנוס, שנהג לפקפק ולזלזל בהן. ראיה נוספת לשיוך ללוקיאנוס היא פירוש של חלקים ופרטים מהספר כסטיריים, אך טענה זאת שנויה במחלוקת. קיים גם פן מעגלי לטענות בקשר לספר: כיוון שהספר לא אמין, נאמר שנכתב על ידי לוקיאנוס הסאטיריקן, אך בו-זמנית, השיוך ללוקיאנוס שימש תחמושת לטענות שהספר אינו אמין או סאטירי.[2]

לוקיאנוס תיאר בכתביו גם מסעות אל הירח ואל כוכב הלכת נוגה, חיים בחלל ומלחמות בין הכוכבים, ולכן ניתן לכנותו "אבי המדע הבדיוני". ביצירתו "פילופסאודס" (אנ') ("אוהב השקרים") נמצא הסיפור המקורי של שוליית הקוסם.

בכתביו ישנם רק אזכורים מעטים ליהודים. ב"פילופסאודס"[3] הוא מספר על "הסורי מפלשתינה" (ביטוי המתייחס ליהודי, כמו אצל אובידיוס) שעסק כמגרש שדים. ב"טראגודופודאגרה" (Tragodopodagra, 171-173 (655-657) — F84R) נזכרים "כישופיהם של יהודים". ב"אלכסנדר נביא השקר"[4] נאמר שנביא השקר פלט כמה מילים בלתי מובנות שנשמעו כמו עברית או פיניקית.[1]

לקט של יצירותיו הופיע בדפוס לראשונה בפירנצה ב-1499. בין היתר, הייתה לו השפעה על סיראנו דה ברז'ראק, שכתב את הרומן "מדינות ואימפריות על הירח", ועל וולטר, שכתב את הסיפור "מיקרומגאס".

כתביו בעברית

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Menahem Stern, Greeks and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol.2, CXII. Lucian of Samosata, pp. 221-223
  2. ^ Lucinda Dirven, The Author of "De Dea Syria" and His Cultural Heritage, Numen 44, 1997, עמ' 153–179
  3. ^ Philopseudeis, 16
  4. ^ Alexander Pseudopropheta, 13