סאטירה
סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שיוצרת הזרה קומית של תופעה כלשהי (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') כדי להעמידה לביקורת. שימוש בסאטירה לרוב מעורר צחוק, אך מטרתה המרכזית היא יצירת פרספקטיבה ביקורתית באמצעים קומיים.
סאטירות חוברו עוד ביוון הקלאסית וברומא. ידועות במיוחד הן הסאטירות של פטרוניוס, גאיוס לוקיליוס ויובנאליס. המאה ה-18 הביאה לפריחה מחודשת של סוגה זו.
יצירות יכולות להכיל קטעים סאטיריים מבלי להיות סאטירות באופן מוחלט. למשל "טום ג'ונס", ספרו של הנרי פילדינג, מכיל קטעים סאטיריים רבים, אולם הוא אינו ספר סאטירי בעיקרו. סאטירות אינן מוגבלות בהכרח לאומנויות מילוליות (ספרות, תיאטרון, קולנוע וכו'), ויכולות להימצא גם בציור ובקריקטורה. כך למשל ציוריו של ג'ורג' גרוס, אקספרסיוניסט גרמני, הן סאטירה חברתית בוטה על גרמניה של רפובליקת ויימאר וגרמניה הנאצית.
מקור המילה "סאטירה" הוא במילה הלטינית "סאטורה" (satura), שמשמעותה "מלא בדברים שונים" והיא ציינה סוגה ספרותית שכללה סאטירה פוליטית וחברתית, אבל דנה גם בנושאים אחרים, כמו ערכי מוסר וחוויות אישיות של הכותב.[1]
מאפייני הסאטירהעריכה
הסאטירה לרוב משלבת שימוש באירוניה וסרקזם עם צורות מבע קומי קלאסיות כמו:
- הקטנה והגדלה (Dimunition) - הקטנת או הגדלת גודלו של דבר מה, כדי לגרום לו להראות מגוחך או כדי שאפשר יהיה לבחון אותו מחדש. חלקו הראשון של הספר מסעי גוליבר, לסוויפט, בו מגיע גוליבר לארץ ליליפוט, הוא דוגמה לטכניקה זו.
- הגזמה והקצנה (Inflation) - לקיחת סיטואציה ותיאורה בצורה מוגזמת ומנופחת, כך שהיא הופכת לנלעגת, וחולשותיה נראות ביתר בירור. לדוגמה: שני נערים הרבים על בעלות על מכונית, שמאבקם מתחמם והופך למלחמה בין גלאקטית.
- סמיכות (Juxtaposition) - הצבתם של אלמנטים השונים מאוד בחשיבותם או מעמדם זה לצד זה. לדוגמה: אם אדם טוען כי המקצועות בהם הוא עוסק בתיכון הם מתמטיקה, מדעי המחשב וצפייה בבנות הוא מקהה במשהו את החשיבות שניתנת לשניים הראשונים.
- פרודיה (Parody) - חיקוי קומי של הטכניקות והסגנון של יצירה מסוימת, סוגה או זרם אמנותי מסוים יכול להעשות בדרך סאטירית, שתלעיג את האובייקט המחוקה או את העולם.
הפרודיה יכולה להיות גם סאטירית, אולם אינה בהכרח כזו. סאטירה יכולה גם להיות פרודיה, אולם, שוב, דבר זה אינו הכרחי. סאטירה, כאמור, היא טכניקה שמובלעת בה ביקורת כלפי דבר מה. אף על פי שגם פרודיה יכולה להיות ביקורתית, הן כלפי יצירות אמנות והן כלפי העולם, היא אינה מחויבת לביקורת.
שלוש הטכניקות הראשונות ברשימה זו (הקטנה, הגזמה וסמיכות) ויש הטוענים כי אף הרביעית, הן טכניקות של הזרה, שנעשית באופן מלעיג. הקטנה, הגזמה וסמיכות הן טכניקות שהופכות אלמנטים מוכרים במציאות ל"זרים" על ידי עיוותם באופן כלשהו, ובכך מאפשרות לקורא או הצופה לראות ביתר קלות את הפגמים שבהם.
טכניקות בסאטירהעריכה
בסאטירה של אמנות הבמה (כיום בעיקר טלוויזיה, אך גם תיאטרון וקולנוע) אחד מהכלים המרכזיים הוא החיקוי הפארודי של אנשי ציבור ומושאי הסאטירה. מחד, החיקוי נועד להיות דומה למושא החיקוי, הן במראה והן בצורת הדיבור (בין השאר שיהיה קל לזיהוי על ידי הקהל); ומאידך - החיקוי הוא לרוב מלעיג ומקצין את אישיותו ומאפייניו של מושא החיקוי. דוגמה למאפיין שנוטה להיות מוקצן בחיקוי הוא שימוש במטבעות לשון וביטויים שמזוהים עם מושא החיקוי באופן מוגזם.
סאטירה עבריתעריכה
ספרותעריכה
סאטירה עלילתית היא נדירה בספרות העברית, במיוחד בז'אנר הרומן[2]. בין הרומנים הסאטיריים המובהקים בעברית אפשר למנות, בסדר כרונולוגי, את היצירות הבאות:
- מגלה טמירין - יוסף פרל: חיבור סאטירי אנטי-חסידי שנכתב בצורת רומן מכתבים (רומן אֶפּיסטוֹלָרי) המורכב מ-151 איגרות בדויות ששלחו חסידים.
- מסעות בנימין השלישי - מנדלי מוכר ספרים: מסעותיו של בנימין השלישי ביחד עם עוזרו ושותפו למסע סנדריל. השניים נוסעים למרחקים כדי למצוא את "היהודים האדמוניים" שמעבר לסמבטיון.
- חדוה ואני - אהרן מגד: סיפורו של זוג, חדוה ושלומיק, אשר עובר מן הקיבוץ לעיר. העלילה משווה בין חיי הקיבוץ האידיאליסטיים והשקטים לבין העיר, המוצגת כמסואבת. הספר עובד בהמשך לסדרת הטלוויזיה חדווה ושלומיק.
- ירח הדבש והזהב - דוד שחר: הגיבור, שמוליק, גונב טבעת יהלום מקרובת משפחה[3], ומנצל את החברה הישראלית המושחתת והנהנתנית של שנות ה-50 לקידום מטרותיו האישיות[4].
- השועל בלול התרנגולות (הופיע במקור בשם "עין כמונים") - אפרים קישון: אמיץ דולניקר, עסקן מפא"יניקי טיפוסי, מגיע ליישוב נידח בגליל ומחריב ממניעים ציניים את האידיליה החברתית ששררה במקום עד הגעתו. הספר עובד ובוים על ידי קישון לסרט קולנוע באותו שם.
- הזקן השתגע - אביבית משמרי: מלחמת אחים בין חרדים לחילונים בישראל מוצתת על ידי נאום טלוויזיוני של זקן שקורא להתקוממות חילונית[5].
- שמשון 2.0 - דן בורנשטיין: סאטירה דיסטופית שבה ישראל נשלטת בידי "העם", קבוצה של עשרה אנשים שרק להם יש זכויות אזרח[6]. המדינה הקימה לתחייה את הפלשתים – הפעם כרובוטים רצחניים שאותם היא מפעילה נגד עצמה – והיחיד שיכול להציל את המצב הוא גיבור מסתורי ששמו שמשון 2.0.
תיאטרוןעריכה
- מלכת אמבטיה - חנוך לוין
- את ואני והמלחמה הבאה - חנוך לוין
- ברקיע השביעי - יעקב שבתאי
קולנועעריכה
- תעלת בלאומילך - אפרים קישון
- השועל בלול התרנגולות - אפרים קישון
- מבצע סבתא - דרור שאול
טלוויזיהעריכה
סאטירות ידועות בעולםעריכה
ספרותעריכה
- גרגנטואה ופנטגרואל - פרנסואה רבלה
- מסעי גוליבר, הצעה צנועה - ג'ונתן סוויפט
- קאנדיד - וולטייר
- החייל האמיץ שווייק - ירוסלב האשק
- חוות החיות - ג'ורג' אורוול
- מלכוד 22 - ג'וזף הלר
תיאטרוןעריכה
קולנועעריכה
טלוויזיהעריכה
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- גידי נבו, מושב לצים - הרטוריקה של הסאטירה העברית, הוצאת דביר, 2011
- דוד אלכסנדר, ליצן החצר והשליט: סאטירה פוליטית בישראל (סיכום ביניים) 1984-1948, ספרית פועלים, 1985
- יהודה פרידלנדר, במסתרי הסאטירה, פרקים בסאטירה העברית החדשה במאה הי``ט, שלושה כרכים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1984 ,1994
- לימור שיפמן, הערס, הפרחה והאמא הפולניה: שסעים חברתיים והומור טלוויזיוני בישראל 2000-1968, הוצאת מאגנס, אוגוסט 2008
- עידו נוי, 'חבורת הזבל': על קריקטורה, סאטירה וסירחונות פוליטיים, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי לד (תשפ'א), עמ' 211-254.
קישורים חיצונייםעריכה
- סאטירה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סאטירה, דף שער בספרייה הלאומית
- מסעות בנימין השלישי: הטקסט המלא באתר פרויקט בן־יהודה
- ירח הדבש והזהב: מאמר ביקורת מאת גדעון קצנלסון
- הזקן השתגע: הפרק הראשון במלואו לקריאה ברשת
- שמשון 2.0: פרקים מלאים לקריאה ברשת: פרק 1, פרק 3
- מחזות חנוך לוין: טקסטים מלאים, כולל המחזות הסאטיריים
הערות שולייםעריכה
- ^ רומא: אימפריאליזם ואימפריה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, יחידה 8, עמ' 37.
- ^ בהיכל הכלים השבורים של דוד שחר - אמנון נבות | יקוד - כתב עת לספרות עברית, www.yekod.co.il
- ^ ירח הדבש והזהב, באתר קפה גת - עולמו של הסופר דוד שחר
- ^ שחר דוד, באתר לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
- ^ משה גרנות, העם השתגע? על ״הזקן השתגע״ של אביבית משמרי, באתר יְקוּם תַּרְבּוּת, 2023-03-13
- ^ אלון שלו, שמשון 2.0 / דן בורנשטיין, באתר השילוח, 2022-12-04