פתיחת התפריט הראשי

לוקיוס אמיליוס פאולוס (קונסול בשנת 219 לפנה"ס)

לוקיוס אמיליוס פאולוסלטינית: Lucius Aemilius Paullus; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי רומאי. פיקד על הכוחות הרומאיים בקרב קאנאי ונהרג במהלכו.

לוקיוס אמיליוס פאולוס
The Death of Paulus Aemilius at the Battle of Cannae (Yale University Art Gallery scan).jpg
מותו של פאולוס בקרב קאנאי
לידה המאה ה־3 לפנה״ס
רומא, הרפובליקה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 216 לפנה״ס
קאנאי, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

הוא היה בנו של מרקוס אמיליוס פאולוס, בן למשפחת הקורנליי, אחת המשפחות החזקות ביותר ברומא. בנו היה לוקיוס אמיליוס פאולוס מקדוניקוס, ונכדו היה פובליוס קורנליוס סקיפיו אמיליאנוס. בת נוספת שלו הייתה אמיליה פאולה, שנישאה לפובליוס קורנליוס סקיפיו אפריקנוס, וילדה לו את קורנליה אפריקנה שהייתה אמם של האחים גרקכוס המפורסמים.

הוא מונה לקונסול בשנת 219 לפנה"ס יחד עם מרקוס ליוויוס סלינטור, ובמסגרת תפקידו זה נשלח למלחמה באיליריה. המלחמה הסתיימה בניצחון והשליט האילירי דמטריוס נמלט למוקדון. אולם פאולוס ועמיתו הואשמו שלא בצדק במעילה בשלל, וחויבו בתשלום קנס.[1] פלוטארכוס טוען שדבר זה השפיע קשות על ביטחונו העצמי של פאולוס.[2] הוא שימש כשגריר במשלחת לקרתגו בשנת 218 לפנה"ס במסגרת פרשת סגונטום.[3]

בשנת 216 לפנה"ס הוא מונה שוב לקונסול כשעמו מכהן גאיוס טרנטיוס וארו הפופולרי אך חסר הניסיון. אותה תקופה בזז צבאו של חניבעל את אדמת איטליה בנחת. וארו רצה לצאת לקרב מכריע נגדו, אולם פאביוס מאקסימוס חשש מכך והפציר בפאולוס לנסות למנוע זאת: "נאמן אני עליך פאולוס יותר מווארו, אם אני מבטיחך שחניבעל יאבד פה באיטליה או יברח כפליט אם איש לא יילחם בו השנה. והרי גם עכשיו אף על פי שהוא נראה כמנצח וכאדוני הארץ, לא עברה אליו שום מדינה או עיר באיטליה. כנגד זה לא נותר בידו מן הצבא אשר הביא עמו מארצו אפילו שליש אחד." הוא הסביר לפאולוס שיש לנקוט באסטרטגיה של אדמה חרוכה שכבר הוכיחה את עצמה בעבר נגד חניבעל. פאולוס השיב לו: "כשאני מכוון את לבי כנגד נפשי פאביוס, נוח לי לעמוד בפני חניתות האויבים מלהיות תלוי שוב בגזר דינם של אזרחי עירי. אבל מאחר שהדבר נוגע למולדת אשתדל להיות מצביא טוב בעיניך מבעיני כל העומדים כנגדך בתוקף."[2] אולם השפעתו של וארו הייתה גדולה יותר, ולמרות מחאותיהם של פאולוס ופאביוס קובץ צבא גדול של בין 40,000 ל-80,000 איש לצורך השמדת חניבעל.

מכיוון ששניהם היו קונסולים, וארו ופאולוס התחלפו בפיקוד מדי יום ביומו. פוליביוס טוען שווארו פיקד על הצבא ביום הקרב. אולם חלק מהחוקרים המודרניים חושדים שהוא שיקר משום שהיה מקורב לאחד מנכדיו של פאולוס. אולם ככל הנראה ממילא ההוראה לתקוף הגיעה מהסנאט ולא מאחד הקונסולים.[4] וארו פיקד על האגף הימני ופאולוס פיקד על האגף השמאלי בקרב, הנודע כקרב קאנאי.

כנגד 80,000 הרומאים, הציב חניבעל 40,000 קרתגים. על פי המסופר במהלך הקרב פאולוס נפל מסוסו, בני לווייתו קפצו מסוסיהם כדי לעזור לו. כשראו זאת הפרשים האחרים סברו שהפקודה היא לרדת מהסוסים ולהילחם רגליים. ובזה אחר זה קפצו כולם. כשראה זאת חניבעל הפטיר: "לו היו נמסרים בידי אסורים בכבלים, לא הייתי שמח כל כך!"[5] פאולוס נפצע קשה מחיצים, וישב על סלע וציפה למותו. אחד מידידיו קורנליוס לנטולוס זיהה אותו ונתן לו סוס כדי שיוכל רכוב ולהציל את עצמו. אולם הוא השיב: "לך לנטולוס, ואמור לפאביוס מאקסימוס והעד לפניו שאמיליוס פאולוס קיים את עצותיו עד הסוף. ולא הפר דבר מכל מה שהוסכם עמו. אבל תחילה נוצח בידי וארו, ואחר כך בידי חניבעל."[6]

למרות נחיתותו המספרית הוכיח את עצמו חניבעל כמצביא מהשורה הראשונה. הקרב הסתיים בטבח נורא: בין 50,000 ל-60,000 רומאים נהרגו, ופאולוס ביניהם.

לקריאה נוספתעריכה

  • Livius. Translated by F.G. Moore. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1919-1959 .
  • Polybius. Translated by W.R. Paton. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1922-1925 .
  • Appianus. Translated by H. White. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1912.
  • Mommsen, Theodore. History of Rome. Online version in Classic Literature Library.
  • T. A. Dorey and D. R. Dudley, Rome against Catrage. Secker & Warburg, 1971
  • Brian Caven, The punic wars. Weidenfeld and Nicolson, 1980
  • J. F. Lazenby, Hannibals' war. Aris & Phillips, 1978
  • F. W. Walbank, A historical commentry on Polybius. Oxford university press, 1957
  • Gregory Daly, Cannae, Ruotledge, 2002

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Frontinus, Strat., IV 1,45
  2. ^ 2.0 2.1 פלוטארכוס, חיי פאביוס, 14.
  3. ^ טיטוס ליוויוס, ספר עשרים ואחד, 18.
  4. ^ Arthur Meckstein, Moral vision of Polybius, pp 38-40
  5. ^ טיטוס ליוויוס, ספר עשרים ושניים, 37.
  6. ^ פלוטארכוס, חיי פאביוס, 16.