לורינדה צ'רי
לורינדה צ'רי (18 בנובמר 1944 - 11 בפברואר 2022[1][2]) הייתה מדענית מחשב ומתכנתת אמריקאית. עבדה כחוקרת במעבדות בל, כולל כחברה ב-Unix Lab של מעבדות בל החל משנות השבעים (השנים הראשונות של המעבדה החלוצית). צ'רי פיתחה כלים לחישובים מתמטיים מדויקים ושפה לכתיבת נוסחאות מתמטיות במחשב (שהיוותה השראה ל-TeX). בנוסף פיתחה כלים לעבודה עם טקסט, כולל את אחד מבודקי האיות הראשונים.
 | |
| לידה |
18 בנובמבר 1944  |
|---|---|
| פטירה |
פברואר 2022 (בגיל 77) |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
מעבדות נוקיה בל (1969–1994) |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
תחילת חייה והשכלה
עריכהצ'רי נולדה ב-18 בנובמר 1944, לג'ון ואוולין לנדגרף. היא גדלה בורונה (אנ'), ניו ג'רזי.[3]
ב-1966 צ'רי השלימה תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת דלאוור.[4][5] ב-1969 צ'רי השלימה תואר שני במדעי המחשב ממכון סטיבנס לטכנולוגיה.[4][6]
קריירה
עריכהב-1966 צ'רי החלה לעבוד כאסיסטנטית טכנית במעבדות בל.[4]
ב-1971 צ'רי הצטרפה ל-Computing Science Research Center (מרכז המחקר במדעי המחשב) של מעבדות בל, וב-1976 קודמה למשרת המחקר הבכירה "חברת צוות הטכני" (Member of the Technical Staff). עבודתה התמקדה בגרפיקה, ניתוח טקסט, מעבדי תמלילים ועיצוב שפות תכנות.[6]
צ'רי הייתה חברה ב-Unix Lab של מעבדות בל החל משנותיה הראשונות של המעבדה. המעבדה נחשבת לחלוצה במערכות הפעלה ובנושאי מחשוב אחרים.
פיתוחיה של צ'רי תואמים את פילוסופיית יוניקס (אנ'), שאחד מעקרונותיה היא יצירת תוכנות קטנות ש"עושות בדיוק דבר אחד, ועושות אותו טוב". עקרון נוסף של הגישה הוא היכולת לחבר בקלות תוכנות. כהמחשה, צ'רי פיתחה כלי ייעודי לבדיקת איות, שלבסוף שולב יחד עם עוד כלי עזר לכתיבה בתוכנה פופולרית שנקראת Writer's Workbench. השוו זאת לתוכנה מונוליתית כגון מיקרוסופט וורד, שמכילה מספר רב של יכולות שקשה לנתק אותן אחת מהשנייה.
פרויקטים מוקדמים במעבדות בל
עריכהצ'רי שויכה למחלקה למחקר אקוסטיקה ודיבור, ועבדה על סימולציה של מערכת הקול.[4]
צ'רי הייתה מעורבת בפרויקטים העוסקים בגרפיקה ממוחשבת, יחד עם קן נולטון (אנ'). הם עבדו על BEFLIX (אנ'), שפת תכנות ליצירת אנימציה, ו"אטום", תוכנה ויזואלית לסימולציה תלת-ממדית של אטומים.[7][8][6] צ'רי ומנפרד שרודר (אנ') יצרו אנימציה ממוחשבת שהוצגה בתערוכה במוזיאון ברוקלין.[6]
במשך כשנה, צ'רי עבדה על Safeguard Program (אנ'), מערכת הגנה אווירית אמריקאית שפותחה בשיתוף עם מעבדות בל. במהלך תקופה זו צ'רי שהתה במתקן של מעבדות בל בוויפני (אנ'), ניו ג'רזי ובמתקן ניסויים בקווג'לין. צ'רי עבדה על תכנת עזר להקלטת נתונים.[4][6]
ניתוח טקסט
עריכהצ'רי השתתפה במספר פרויקטים שהיו קשורים לניתוח של טקסט בעזרת כלים סטטיסטים ואלגוריתמים המבוססים על תכונות של השפה. רבים מהכלים נועדו לעזור לכותב לשפר את רמת כתיבתו.
צ'רי ורוברט מוריס פיתחו כלי שנקרא `typo` לזיהוי טעויות הקלדה. זה היה הכלי הנפוץ ביותר לצורך הזה, עד שהוחלף על ידי `spell` (אנ').[6] בניגוד לבודקי איות מודרניים שמתבססים על מילון של מילים מותרות, typo התבסס על מודל סטטיסטי שאפשר לו לזהות מילים שהם בסבירות גבוהה טעויות הקלדה. הכלי מחשב את התדירות של כל צמדי ושלשות אותיות סמוכות במסמך, ומציף מילים שמכילות רצפי אותיות שאינם סבירים בהתחשב בשאר המסמך. לדוגמה, הרצפים "ae" או "ion" ככל הנראה יופיעו בתדירות גבוהה במסמך באנגלית, אך "bxt" יופיע בתדירות נמוכה או אפסית, ולכן יהיה חשוד כשגיאת הקלדה.[9][10] דאגלס מקאלרוי (אנ') ציין שהכלי "עבד טוב להפליא וזכה לפופולריות", וש"זוהי תוכנה ממש ממש אלגנטית".[11]
בסמוך לפיתוח של typo, צ'רי פיתחה עצמאית מנגנון דחיסת מידע שהתבסס על מאפיינים סטטיסטים של טקסט. בדומה ל-typo, אלגוריתם הדחיסה התבסס על טריגרמות (שלשות אותיות סמוכות). מעבדות בל השתמשו באלגוריתם כדי לדחוס ספר טלפונים גדול.[6]
צ'רי פיתחה כלי בשם Parts שמסוגלת לחלק משפט באנגלית לחלקי הדיבור שמרכיבים אותו. האלגוריתם מסתמך על מילון חלקי של מילים ידועות ועל תכונות של השפה האנגלית, כגון סיומות ידועות, סדר מילים ועוד.[12]
Parts היה כלי בסיסי שהשתמשו בו כדי ליצור תוכנות מורכבות יותר. למשל, מעבדות בל השתמשו ב-Parts כדי לגרום למסנתז דיבור להשמע ריאליסטי יותר.[6] דוגמה נוספת היא הכלי Topic, שמשערך את הנושאים של מסמך על ידי חיפוש שמות העצם השכיחים ביותר במסמך. אחד משימושי הכלי היה יצירת אינדקסים.[12] במעבדות בל השתמשו בזה כדי ליצור את האינדקס הראשון של ה-Unix manual (אנ').[13]
צ'רי עבדה על מספר כלים שנועדו לשפר את איכות הכתיבה. מלבד היותם כלים שניתנים לשימוש בפני עצמם, הם שולבו ב-Writer's Workbench (אנ'), חבילת כלי עזר לכתיבה ושיפור איכות הכתיבה.[6] בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, החבילה הגיעה מותקנת מראש במערכת ההפעלה AT&T Unix, ולכן זכתה לפופולריות רבה (במיוחד באקדמיה).[14][15][16] צ'רי אף הופיעה בתוכנית הבוקר Today Show (אנ') כדי להסביר על התוכנה, והתוכנה סוקרה בניו יורק טיימס.[13][17]
כלים אלו כוללים את Style, שקורא מסמך ופולט דו"ח סיכומי על סגנון הכתיבה שלו, כולל ציוני רמת קריאה (אנ'), חזרה על מילים ומבנים לשוניים, אורך משפטים (קצרים במיוחד או ארוכים במיוחד) ושכיחות חלקי דיבור או שימוש מעורר חשד בחלקי דיבור (בעזרת Parts).[א] כלי נוסף שצ'רי פיתחה, Prose, מחשב סטטיסטיקות דומות ל-Style אך משווה אותן למסמכים באיכות טובה. Diction הוא כלי שמחפש ביטויים בעייתיים ומציע אלטרנטיבות (למשל להחליף את "through the use of" ב-"by").[12]
צ'רי השוותה את הכלים האלו לתוכנה מקבילה שפותחה ב-IBM, שהתבססה על פרסור של טקסטים לפי כללים מוגדרים. התוכנה התקשתה להתמודד עם טקסטים אמיתיים, מאחר שהם לא התאימו לתחביר שהפרסר ציפה אליו. צ'רי אמרה שהיתרון של הכלים שלה היה בגישת ה"התקדם הלאה, לא משנה מה", שאומנם גרמה לכך שהכלים לא תמיד צדקו, אך מכיוון שסטטיסטית הם נטו לצדוק, במצטבר הם יהיו מספיק שימושיים כדי להפיק מהם מסקנות.[6]
אחד מהפרויקטים האחרונים שצ'רי עבדה עליו היה ניתוח של תמלילי שיחות מהמוקד הטלפוני של AT&T. היה צורך לגלות בעיות מערכתיות מתמלילי שיחות שהכילו טקסט באיכות בעייתית, והיו בעלי מבנה ותוכן לא עקביים זה עם זה. התוכנה של צ'רי מצאה נושאים שהועלו בשכיחות גבוהה. מקאלרוי טען ש"הפרויקט עבד", והוביל לשינוי במדיניות של AT&T לפחות במקרה אחד.[13]
כלים מתמטיים
עריכהמחשבונים
עריכהצ'רי ורוברט מוריס כתבו את dc (אנ') (ראשי תיבות של desk calculator), תוכנת מחשבון שתומכת בפעולות עם דיוק שרירותי (אנ') (בניגוד לשיטות כמו נקודה צפה או נקודה קבועה). התחביר של dc היה מסורבל (למשל פונקציית העצרת נראית כך: dc -e '?[q]sQ[d1=Qd1-lFx*]dsFxp'). כדי להתגבר על כך, צ'רי כתבה כלי נוסף, bc (אנ') (ראשי תיבות של basic calculator), שהנגיש את היכולות של dc באמצעות שפת תכנות דמוית C. bc עשה עיבוד מקדים לקלט שלו כדי לתרגם אותו לשפה של dc, ואז הביא את תוצאת התרגום ל-dc.[17]
eqn
עריכהב-1974 צ'רי ובריאן קרניהאן פיתחו את eqn (אנ'), כלי ושפה לכתיבת והדפסת נוסחאות מתמטיות. eqn היווה השראה ישירה ל-LaTeX,[18] שבעשורים האחרונים הוא הכלי הסטנדרטי לכתיבת ביטויים מתמטיים במחשב. השפה של eqn התאפיינה בתחביר שדומה לדרך שבה קוראים בעל פה נוסחאות מתמטיות.[19] לדוגמה, את הנוסחה כותבים ב-eqn כך sum from { k = 1 } to N { k sup 2 }. ברוב המקרים, eqn יסיק אוטומטית את סידור הדפוס (למשל, שינוי גודל הגופן ומיקום הטקסט כאשר משתמשים בנוטציית הסכימה). eqn הוא למעשה קדם-מעבד שפולט פקודות סידור דפוס (למשל פקודות ל-troff (אנ'), תוכנת סידור דפוס פופולרית באקוסיסטם של Unix).[20]
מקאלרוי תיאר את העבודה כ"יוצאת דופן", וציין שהרעיון של תחביר שדומה לדרך שבה קוראים בעל פה נוסחאות היה מקורי, "מפתיע ומאוד מוצלח".[11]
כלים מתמטיים נוספים
עריכהצ'רי תרמה גם ל-libplot, תוכנת Unix לויזואליזציה של גרפים. התוכנה היוותה השראה ל-plotutils (אנ'), חבילת GNU פופולרית.[21]
חיים אישיים
עריכהצ'רי התגוררה בעיירה Gillette (אנ') שבניו ג'רזי.
תחביבים
עריכהצ'רי חובבת ספורט מוטורי. חברה בסניף ניו ג'רזי של מועדון מכוניות הספורט של אמריקה (אנ') החל מ-1967.[22] כחלק מפעילותה במועדון, היא השתתפה במרוצים, החזיקה באחראיות ניהוליות וארגנה מרוצים.[13]
בנוסף, צ'רי חובבת תחרויות כלבים. צ'רי הציגה כלבי דוברמן בתחרויות.[13] צ'רי אף ביצעה ניתוח סטטיסטי על החלטות השופטים, כדי לבחון האם יש להם הטיות (למשל הטיות הנוגעות לצבע או גיל הכלבים). צ'רי סיפרה ש"אנשים היו מאוד מאוד עצבניים, אם מראים להם מה הסטטיסטיקה אומרת".[6]
קישורים חיצוניים
עריכה- לורינדה צ'רי, באתר dblp
- לורינדה צ'רי, באתר Semantic Scholar
UNIX: Making Computers Easier To Use, סרטון תדמית של מעבדות בל מ-1982, סרטון בערוץ "AT&T", באתר יוטיוב. צ'רי מדברת ב-13:47 עד 16:42, והחל מ-18:41 עד לסוף הסרטון יש הסבר על Writer's Workbench שפותח על ידי צ'רי ושותפים.- Interview with Lorinda Cherry, אתר אישי של מייקל שון מהוני (אנ') באוניברסיטת פרינסטון (באנגלית) (ארכיון)
- דאגלס מקאלרוי, הספד ללורינדה צ'רי, באתר The Unix Heritage Society mailing list, 15-02-2022 (באנגלית)
- קוד מקור בגיטהאב: typo, diction, dc.
ביאורים
עריכה- ^ פלט של Style:
readability grades: (Kincaid) 12.3 (auto) 12.8 (Coleman-Liau) 11.8 (Flesch) 13.5 (46.3) sentence info: no. sent 335 no. wds 7419 av sent leng 22.1 av word leng 4.91 no. questions 0 no. imperatives 0 no. nonfunc wds 4362 58.8% av leng 6.38 short sent (<17) 35% (118) long sent (>32) 16% (55) longest sent 82 wds at sent 174; shortest sent 1 wds at sent 117 sentence types: simple 34% (114) complex 32% (108) compound 12% (41) compound-complex 21% (72) word usage: verb types as % of total verbs tobe 45% (373) aux 16% (133) inf 14% (114) passives as % of non-inf verbs 20% (144) types as % of total prep 10.8% (804) conj 3.5% (262) adv 4.8% (354) noun 26.7% (1983) adj 18.7% (1388) pron 5.3% (393) nominalizations 2 % (155) sentence beginnings: subject opener: noun (63) pron (43) pos (0) adj (58) art (62) tot 67% prep 12% (39) adv 9% (31) verb 0% (1) sub_conj 6% (20) conj 1% (5) expletives 4% (13)
הערות שוליים
עריכה- ^ "Form 25. Newspaper Notices Testamentary". New Castle County. 2022-04-08.
- ^ Lorinda Cherry, Computer Hope (באנגלית)
- ^ "Evelyn K. Landgraf, 98". MyVeronaNJ.com. 2018-08-13.
- ^ 1 2 3 4 5 "Contributors to This Issue" (PDF). Bell System Technical Journal. 57 (6): 2305–2312. ביולי–באוגוסט 1978. doi:10.1002/j.1538-7305.1978.tb02156.x.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Betrothal Announced; Lorinda Landgraf Planning Marriage to Engineer This Fall". Verona-Cedar Grove Times. 19 בספטמבר 1968. נבדק ב-13 באוקטובר 2022 – via Newspapers.com.
Miss Landgraf, a graduate of Verona High School and the University of Delaware, will receive a master's degree from Stevens Institute of Technology in January.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Interview with Lorinda Cherry, אתר אישי של מייקל שון מהוני (אנ') באוניברסיטת פרינסטון (באנגלית) (ארכיון)
- ^ Ken Knowlton, Lorinda Cherry, Atoms—a three-d opaque molecule system—for color pictures of space-filling or ball-and-stick models, Computers & Chemistry 1, 1977-01-01, עמ' 161–166 doi: 10.1016/0097-8485(77)85005-5
- ^ Knowlton, Kenneth C., and Lorinda L. Cherry. "Fortran IV Beflix." Proceedings of the UAIDE Annual Convention, San Diego. 1969.
- ^ Robert Morris, Lorinda L. Cherry, Computer detection of typographical errors, IEEE Transactions on Professional Communication PC-18, 1975-03, עמ' 54–56 doi: 10.1109/TPC.1975.6593963
- ^ typo's man page, גיטהאב, 5-15-74 (באנגלית)
- ^ 1 2 Douglas McIlroy, History of Computing at Bell Labs (transcript), research.swtch.com, 1997 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Lorinda Cherry, Computer aids for writers, SIGPLAN Not. 16, 1981-04-01, עמ' 61–67 doi: 10.1145/872730.806455
- ^ 1 2 3 4 5 דאגלס מקאלרוי, הספד ללורינדה צ'רי, באתר The Unix Heritage Society mailing list, 15-02-2022 (באנגלית)
- ^ Michael Stutz, The Linux Cookbook: Tips and Techniques for Everyday Use, 2, No Starch Press, 2004. (באנגלית)
- ^ Bryan Pfaffenberger, Personal Computer Applications: A Strategy for the Information Society, Little, Brown, 1987, עמ' 183, ISBN 978-0-316-70402-1. (באנגלית)
- ^ Robert Dale, Jette Viethen, The automated writing assistance landscape in 2021, Natural Language Engineering 27, 2021-07, עמ' 511–518 doi: 10.1017/S1351324921000164 (באנגלית)
- ^ 1 2 M. Douglas McIlroy, A Research UNIX Reader, 1987-01-01. (באנגלית)
- ^ דונלד קנות', [1,DEK �Preliminary preliminary description of TeX], SAILDART Stanford Artificial Intelligence Lab DART Archive, 13-05-1977 (באנגלית)
- ^ Federico Biancuzzi, Shane Warden, Masterminds Of Programming
- ^ Brian W. Kernighan, Lorinda L. Cherry, A system for typesetting mathematics, Commun. ACM 18, 1975-03-01, עמ' 151–157 doi: 10.1145/360680.360684
- ^ plotutils Manual - Appendix F History and Acknowledgements, GNU.org (באנגלית)
- ^ Don Rodimer, The Early Days of NNJR, Sports Car Club of America - Northern New Jersey Region (באנגלית) (ארכיון)
