אוניברסיטת דלאוור (באנגלית: University of Delaware; הידועה בכינויה UD, UDel, או דלאוור) היא אוניברסיטת מחקר פרטית בסיוע המדינה,[1][2] הממוקמת בניוארק, דלאוור (אנ'). UD מציעה ארבע תוכניות עמיתים, 163 תוכניות לתואר ראשון, 136 תוכניות לתואר שני ו-64 תוכניות דוקטורט בעשרת המכללות ובתי הספר שלה.[3] בנוסף לקמפוס הראשי יש ל־UD קמפוסים נוספים בסביבה.
בשנת 1818, בית המחוקקים של דלאוור אישר לנאמני אקדמיית ניוארק להפעיל הגרלה במטרה לגייס כספים שבאמצעותם ניתן להקים מכללה. [6] אולם תחילת ההגרלה נדחתה עד 1825, בעיקר כיוון שכמה נאמנים, שכמה מהם היו שרים פרסביטריאנים, התנגדו למעורבות בהגרלה מטעמים מוסריים.
בשנת 1832 נבחר אתר חדש להקמת הקולג' ובפברואר 1833 הוא קיבל סמכות להוראת שפות, אמנויות ומדעים ולהעניק תארים אקדמיים. קולג' ניוארק החל לפעול במאי 1834.
בשנים 1841 ו-1842 נבנו מבני כיתות הלימוד (מבנה לסטודנטים ומבנה לסטודנטיות) וכן בנייני מעונות נפרדים.
המכללה מומנה מהרשות שקיבלה מהממשל, לקיים הגרלה ציבורית. בסוף שנות ה-40 של המאה ה-19, פג תוקף האישור לקיים את ההגרלה, הקולג' התמודד עם בעיות כלכליות חמורות.[4]
בשנת 1862 חתם הנשיא אברהם לינקולן על חוק[7] שהעניק קרקעות ציבוריות לכל מדינה, במטרה להקים בתי ספר ללמד חקלאות והנדסה. ב-1869 קיבלה ממשלת דלאוור בעלות על 90,000 דונם במונטנה, שאותם מכרה והשקיעה את הרווחים באיגרות חוב ששימשו למימון הקולג' החדש. בתמורה, קולג' דלאוור הפסיק להיות פרטי והפך ל"חצי פרטי" כשהמדינה הפכה להיות "בעלת עניין" עם זכות למנות את מחצית חבר הנאמנים.
בשנת 1870, קולג' דלאוור החל להציע מסלולי לימוד אקדמיים קלאסיים וכן קורסי לימוד חקלאיים.
הקמע של קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת דלאוור: התרנגול הכחול / זהוב
בשנת 1889 הופיעה לראשונה קבוצת הפוטבול של הקולג' ואז אומץ שילוב הצבעים כחול וזהב, כצבעי הקולג'.
בשנת 1921 הפך הקולג' לאוניברסיטת דלאוור, בו למדו יחד סטודנטים וסטודנטיות.[8]
האוניברסיטה צמחה במהירות במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20. לאחר מלחמת העולם השנייה, ההרשמה ל-UD זינקה, הודות לחוק שאפשר לתגמל את החיילים שחזרו מהמלחמה (GI Bill). ובמקביל היה צורך להרחיב את סגל ההוראה, את התוכניות האקדמיות ואת הפעילות המחקרית.
בשנים 2010–2011, האוניברסיטה ערכה מחקר היתכנות לתמיכה בתוכניות להוספת בית ספר למשפטים המתמקד בדיני חברותופטנטים .[9] בסיומו, המחקר העלה כי התוספת המתוכננת אינה במסגרת יכולת המימון של האוניברסיטה בהתחשב באקלים הכלכלי של המדינה באותה תקופה.[9] הוצאות ההון היו צפויות ב-100 מיליון דולר, והגירעון התפעולי בעשר השנים הראשונות יעמוד על 165 מיליון דולר. המחקר הניח כיתה ראשונית של מאתיים תלמידים שייכנסו בסתיו 2015.[9] באוניברסיטת ווידנר יש את בית הספר למשפטים היחיד בדלאוור.[9]
ב-2009, אוניברסיטת דלאוור חתמה על הסכם עם קרייזלר לרכישת מפעל להרכבת כלי רכב שנסגר, בצמוד לאוניברסיטה, תמורת 24.25 מיליון דולר, כחלק מתוכנית הארגון מחדש של קרייזלר, לאחר פשיטת רגל.[10] האוניברסיטה סיפחה שטח של כ-1,100 דונם לקמפוס המדע, הטכנולוגיה והמחקר המתקדם (STAR). בין היתר הוקם על שטח זה, בשנת 2020, המכון הלאומי לחדשנות בייצור ביו-פרמצבטיקה.
הקמפוס מחולק לארבעה אזורים: קמפוס ראשי, לאירד (Laird), הקמפוס הדרומי והפארק הטכנולוגי של דלאוור.[11]
בקמפוס הראשי, מצויים רוב בנייני האקדמיה והמגורים, היכל הזיכרון, גן מלבני גדול (מכונה "הירוק" או "הקניון") שסביבו נמצאים רבים מהבניינים העתיקים ביותר בקמפוס.
שכר הלימוד לסמסטר בתואר ראשון, בשנה האקדמית 2022–2023 היה $14,822 לתושבי דלאוור ו-$36,082 לתושבי חוץ. העלות הכוללת לסטודנט בשנה זו (שכר לימוד, דמי חובה, חדר ופנסיון) הייתה $32,444 לתושבי דלאוור ו-$54,964 לתושבי חוץ.[14]
האוניברסיטה מקבלת מימון ממגוון מקורות, כמו: מדינת דלאוור. בשנת הכספים 2019, 10% מהכנסות האוניברסיטה הגיעו ממענקים ממשלתיים. שכר הלימוד, החדר, הפנסיון והעמלות היו 57% מסך ההכנסות של האוניברסיטה.[15]
בשנת 2017 הושק הקמפיין הפילנתרופי הגדול ביותר בהיסטוריה של האוניברסיטה. הקמפיין הסתיים ביוני 2023 עם שיא של 113,402 נדבנים שתרמו יותר מ-1.05 מיליארד דולר.[16]
רוב הסטודנטים באוניברסיטת דלאוור לומדים לתואר ראשון. בסתיו2021, התקבלו 33,965 בקשות, מהן התקבלו 24,679 סטודנטים (72.7%).[17] שיעור השימור של סטודנטים טריים הוא 91.5%, כאשר 83.6% ממשיכים לסיים את הלימודים בתוך שש שנים.
הקולג' לאמנויות ומדעים שכולל בית ספר למוזיקה ובית ספר לאחיות. נכון ל-2019, זהו הקולג' הגדול באוניברסיטה, עם 23 מחלקות אקדמיות, 6358 סטודנטים לתואר ראשון, 1132 סטודנטים לתארים מתקדמים ומעל 600 חברי סגל 2019.[29]
קולג' אלפרד לרנר לעסקים וכלכלה (אנ') המציע תוכניות לתואר ראשון, תואר שני ודוקטורט בשבע מחלקות: חשבונאות, מנהל עסקים, כלכלה, מימון, ניהול עסקי אירוח, ניהול ספורט וארגונים. בשנת 2019 היו רשומים בקולג' 3,368 סטודנטים לתואר ראשון, 872 לתארים מתקדמים ו-209 אנשי סגל. לקולג' יש מעל 34,000 בוגרים ברחבי העולם.[29]
קולג' מדעי כדור הארץ, אוקיינוס ומדעי הסביבה כולל את בית הספר למדעי הים ומדיניות. הקולג' מציע מעל 9 מגמות לתואר ראשון, 17 מגמות לתארים מתקדמים ושתי מגמות לקבלת תעודות מקצועיות. ב-2019 היו רשומים בו: 397 סטודנטים לתואר ראשון ו-183 סטודנטים לתארים מתקדמים.[29]
הקולג' לחינוך ופיתוח משאבי אנוש, שכולל גם את בית ספר לחינוך.
הקולג' להנדסה כולל שבע מחלקות אקדמיות המציעות תואר ראשון, שני ודוקטוראט מעבדה בין-תחומית למדע והנדסה ב: הנדסה ביו-רפואית, הנדסה כימית, הנדסה אזרחית, הנדסת מחשבים, מדעי המחשב, הנדסת בניין וניהול, הנדסת חשמל, הנדסת סביבה, מערכות מידע, מדע והנדסת חומרים והנדסת מכונות. בשנת 2019, היו רשומים בו: 2,492 סטודנטים לתואר ראשון ו-927 סטודנטים לתארים מתקדמים ו-177 אנשי סגל במשרה מלאה.[29]
ב-1946 אושרו לראשונה תוכניות לתואר שלישי באוניברסיטת דלאוור, בהנדסה כימית וכימיה והדוקטורט הראשון ניתן ב-1948. ב-2019 היו רשומים מעל 3,600 סטודנטים לתארים מתקדמים.[31]
המכון להמרת אנרגיה (אנ') באוניברסיטת דלאוור הוא המכון הוותיק ביותר למחקר אנרגיה סולארית בעולם. הוא הוקם בשנת 1972 והיה חלוץ במחקר נושא תאים סולריים על גבי שכבה דקיקה (Thin film solar cells) ובכלל זה יצירת מערך אנרגיה סולארית למבנה שבו נמצאים האמבולנסים ורכבי החירום של האוניברסיטה.[32]
מכון האנרגיה של אוניברסיטת דלאוור (UDEI) נחנך ב-2008. UDEI נבחרה לקבל מענק של 3 מיליון דולר בשנה למחקר סולארי מתקדם. [33]
המכון הסביבתי של דלאוור (DENIN) נחנך ב-23 באוקטובר 2009 ואחראי על ביצוע מחקרים וקידום ותיאום "שותפויות ידע" ומדיניות במדעי הסביבה, הנדסה ומדיניות.[34]
מרכז ג'ון ל. ויינברג (John L. Weinberg Center) לממשל תאגידי הוקם בשנת 2000 במכללת אלפרד לרנר לעסקים וכלכלה ומטרתו היא להציע שינויים במבנה הארגוני ושיטות ניהול.[29]
ב-2017 הוקם מכון ג'וזף ר. ביידן ג'וניור (Biden Institute), על שמו של בוגר האוניברסיטה ג'ו ביידן, הנשיא ה-46 של ארצות הברית, שבאותו זמן סיים את כהונתו כסגן הנשיא.[35]
אוניברסיטת דלאוור הייתה האוניברסיטה האמריקאית הראשונה שהחלה תוכנית לימודים מחוץ לארצות הברית, שאומצה מאוחר יותר על ידי מוסדות אקדמיים אחרים. התוכנית החלה בשנת 1923 כאשר פרופסור ר. וו. קירקברייד (R. W. Kirkbride) לקח קבוצה של שמונה סטודנטים ללמוד בפריז. מאז, הורחבו תוכנית הלימודים במדינות אחרות ליותר מ-40 מדינות. כשליש מהסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת דלאוור מנצלים את חוויות הלימוד במדינות אחרות, לפני השלמת התואר הראשון.[36]
^ 12"Quick Facts 2023-24"(PDF). Institutional Research and Effectiveness. University of Delaware. 4 בינואר 2024. נבדק ב-2 בפברואר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
ארצות הברית
אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת דלאוור (באנגלית)
אוניברסיטת דלאוור, ברשת החברתית פייסבוק
אוניברסיטת דלאוור, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אוניברסיטת דלאוור, ברשת החברתית אינסטגרם
אוניברסיטת דלאוור, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}