לחוח
לְחוּח (בערבית: لحوح) הוא סוג של לאפה שמקורה בתימן. היא פופולרית גם בישראל, אליה הובאה עם עלייתם לישראל של יהודי תימן. ללחוח מרקם ספוגי ולח והוא נאכל בדרך כלל עם מרק או חילבה. ללחוח קיימות גרסאות במדינות נוספות, הדומות בשמן אך שונות במרקמן ובטעמן.
 | |
| לחוח | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
חביתית, מזון  |
| מטבח |
תימן, המטבח הישראלי |
| מוצא |
 תימן |
| מרכיבים עיקריים | קמח, סולת, שמרים, מלח וסוכר |
  | |
הלחוח המקורי יוצר בתימן מדורה, מדוחן או משילוב של שניהם. מרכיבי הלחוח כיום הם קמח, סולת, שמרים, ומעט מלח וסוכר אשר מעורבבים יחד ליצירת בלילה אחידה.
הכנת הלחוח כיום מתבצעת על ידי יציקת מנה מדודה של בלילה על משטח מתכתי (כגון: מחבת) המחומם לטמפרטורה גבוהה. בחימום המהיר של הבלילה נוצרות בועות קיטור המקנות ללחוח מרקם ספוגי ורך בצידו העליון, שנותר בגוון בהיר, בעוד שצידו התחתון, שבא במגע עם המשטח המחומם, משחים. בעבר הכינו את הלחוח על משטח מיושר (ממתכת או אבן) אשר חומם מעל למדורה. הלחוח דומה במידה ניכרת לחרינגו המרוקאי ולאנג'רה האתיופית.
מהבצק של לחוח עשו יהודי תימן גם גֶ'ליטה וכָ'וִיץ שהם רביכות עבות יותר מהלחוח. לצורך כך השתמשו בכמות גדולה יותר של בצק ובטכניקות שונות של אפיה.[1]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- משה רצון, מתכון ללחוח, באתר ynet
הערות שוליים
עריכה- ^ פרופסור אבשלום מזרחי, המטבח התימני, ריחן/צ'ריקובר, 2001, עמ' 68-69