לחם (סרט טלוויזיה)

סרט משנת 1986

לחם הוא סרט טלוויזיה ישראלי אשר צולם בשנת 1985 ושודר בערוץ הראשון ב-1986. את הסרט ביים רם לוי והקרנתו עוררה דיון ציבורי נרחב.

לחם
בימוי רם לוי
הופק בידי דנה כוגן, הטלוויזיה הישראלית
תסריט גלעד עברון
מאיר דורון
רם לוי
עריכה רחל יגיל
שחקנים ראשיים רמי דנון
רבקה בכר
משה איבגי
אתי אנקרי
צילום מאיר דיסקין
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1986
משך הקרנה 84 דקות
שפת הסרט עברית
מרוקאית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים "פרס איטליה" (Prix Italia) מטעם רשות השידור האיטלקית RAI
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בשנת 2009 יצא הסרט בגרסת DVD, שכלל את כל סרטיו של הבמאי והיוצר רם לוי.

עלילהעריכה

עלילת הסרט מתרחשת בעיירת פיתוח בדרום (אתר הצילומים העיקרי הוא ירוחם). מאפייה מקומית נקלעת לקשיים כלכליים ואיננה משלמת לעובדיה תוספת שכר לאחר משבר האינפלציה ומתחילה לשלם את תוספת השכר בלחם במקום בכסף. העובדים הממורמרים פונים אל סגן ראש המועצה ששון (שמיל בן-ארי) ואל ההסתדרות. מאחר שזה לא עוזר, הם מחבלים בציוד. בהמשך, נסגרת המאפייה ומפטרת את עובדיה וללא פיצויי פיטורים.

אחד העובדים המפוטרים הוא שלמה אלמליח (רמי דנון), אבי המשפחה שבמרכז העלילה, מעולי מרוקו, שעבד מעל ל-20 שנה במקום. הוא אינו מרשה לאשתו (רבקה בכר) לצאת לעבודה, שוקע בדיכאון, פותח בשביתת רעב, מסתגר בשתיקה ובאדישות בביתו ונועל את דלת הדירה על משפחתו. השביתה וההתבצרות תופשים את תשומת הלב בעיירה אך בני הדור הצעיר, ילידי הארץ, הבת נאוה (אתי אנקרי), החוזרת מלימודיה בתל אביב והבן ברוך (משה איבגי) לא מצליחים לעורר תמיכה, ולרתום את השביתה למאמץ ציבורי. הם מודעים לזכויותיהם, אך לא לדרך השגתן. לבסוף, כחלק מפשרה עם ההסתדרות, על סמך מאבקים אחרים המתרחשים במקומות שונים בארץ, זוכה המאפייה בסיוע הממשלה ושבה לעבודה תקינה. אך מאוחר מדי עבור שלמה אלמליח, שמת מצער בביתו.

עליבותה של העיירה ותושביה מוצגים גם דרך סיפורו של הבן, ברוך. הוא פותח עסק ומתחתן. החתונה דלת התקציב מתקיימת בכיתה, בבית הספר המקומי וברוך שאינו יודע להתמודד כלכלית עם מתחריו, שורף את העסק שלהם ובורח אל השממה שמחוץ לעיירה.

השחקניםעריכה

שחקן דמות תפקיד
רמי דנון שלמה אלמליח אב המשפחה
רבקה בכר מזל אלמליח אם המשפחה
משה איבגי ברוך אלמליח בן המשפחה
אתי אנקרי נאוה אלמליח בת המשפחה
מלי מזרחי תקווה אלמליח קטינה, בת המשפחה
דנה אלעד אהובה אלמליח קטינה, בת המשפחה
ריטה שוקרון רוחמה אלמליח אשתו של ברוך
יונתן צ'רצ'י מלול בעל המאפיה
שמיל בן ארי ששון סגן ראש המועצה
אבנר דן זגורי פועל במאפיה
ראובן דיין גבאי פועל במאפיה
דוד דנינו ויקטור שוטר העיירה; המחזר של נאוה
ורדה בן חור אלבז סילביה השכנה
נאפי סאלח נעים בעל בית הקפה
ויקטור קן מוריס פועל במאפיה
סימה בן לולו סוליקה אימו של שלמה
מזל מלכה רחל זגורי אשת פועל

הפקת הסרטעריכה

התסריט נכתב על ידי גלעד עברון, מאיר דורון ורם לוי לבקשת מחלקת הדרמה של הטלוויזיה הישראלית שביקשה להפיק דרמת טלוויזיה על ישראל השנייה. התסריט נכתב במשך שנתיים בהן בילו הכותבים בעיירות הפיתוח דימונה, ירוחם ונתיבות[1].

אחד הגורמים לתחושה האותנטית של הסרט הוא הליהוק. העלילה מתרחשת בעיירה שתושביה עלו ממרוקו וכמעט כל השחקנים בסרט ממוצא מרוקאי. מעבר לזה, שניים מהשחקנים, משה איבגי ואבנר דן, התפרסמו לפני הפקת הסרט, בגילום דמויות משכבות מצוקה. איבגי שיחק דמויות כאלה קודם בסרטים גבי בן יקר ומתחת לאף ובהצגה ביער ביער. אבנר דן גילם במערכונים שלו שלל דמויות כאלה[2]. דן שהיה בדרן קסטות (שיווק קלטות דרך דוכני הקלטות של התחנה המרכזית) היה אחד מסמליה של ישראל השנייה. בתפקידו בסרט זה, בתור פועל המאפיה זגורי, הוא מדבר במבטא מרוקאי כבד.

תגובותעריכה

הסרט זכה לשבחים מן הביקורת. מאיר שניצר כתב במעריב: "בעיטה בבטן. זעקת הכלים השבורים. מבנה מפואר. לשדר עוד פעם ועוד פעם" ורחל נאמן כתבה בשבועון "כותרת ראשית": "מסר חברתי חריף, מהודק בתסריט בנוי היטב". ב-2009 כתב אורי קליין בנוגע להוצאתו של הסרט ב-DVD: "עוצמתו של הסרט עדיין רבה, והוא נדמה רלוונטי היום כמו ביום שבו הוא שודר לראשונה"[3].

בשנת הפקתו זכה הסרט בפרס רשות השידור האיטלקית RAI "פרס איטליה" (Prix Italia) לדרמת טלוויזיה לא-תיעודית.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לפי ראיון ב"כותרת ראשית"
  2. ^ ראיון אישי עם אבנר דן, חנה סרור, קוסקוס - אתר עם שורשים(הקישור אינו פעיל, 29.11.2020)
  3. ^ אורי קליין, עכבר העיר אונליין, לא על לחם לבדו, באתר הארץ, 30 ביולי 2009