דימונה

דימונה

מחוז

הדרום

מעמד מוניציפלי

עירייה

ראש העירייה

בני ביטון

גובה ממוצע

‎463‏ מטר

תאריך ייסוד

1955

סוג יישוב

יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים

נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016‏^[1]

- אוכלוסייה

33,452 תושבים

- דירוג אוכלוסייה

‎59

- שינוי בגודל האוכלוסייה

‎0.6%‏ בשנה עד סוף 2016

- צפיפות אוכלוסייה

194 תושבים לקמ"ר

- דירוג צפיפות

‎208

תחום שיפוט

173,010 דונם

- דירוג שטח שיפוט

‎24

(למפת צפון הנגב רגילה)

דימונה

31°04′11″N 35°02′06″E / 31.0695916925518°N 35.0350106994734°E

מדד חברתי-כלכלי - אשכול

4 מתוך 10

מדד ג'יני

0.4157

- דירוג מדד ג'יני

‎101

לאום ודת

לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016

אוכלוסייה לפי גילאים

0

10

20

30

40

50

60

70

גילאי 0 - 4

8.7%

גילאי 5 - 9

7.8%

גילאי 10 - 14

7.5%

גילאי 15 - 19

8.2%

גילאי 20 - 29

15.0%

גילאי 30 - 44

18.8%

גילאי 45 - 59

17.0%

גילאי 60 - 64

5.1%

גילאי 65 ומעלה

11.9%

לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016

חינוך
סה"כ בתי ספר	24
– יסודיים	15
– על-יסודיים	17
תלמידים	6,612
– יסודי	3,374
– על-יסודי	3,238
מספר כיתות	298
ממוצע תלמידים לכיתה	22.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)

פרופיל דימונה נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס

http://www.dimona.muni.il

כתובת בכניסה לדימונה

אנדרטת יגאל תומרקין בכניסה לדימונה

דימונה

כיכר הרצל

הכניסה לעיר

דימונה היא עיר במחוז הדרום בישראל. העיר נמצאת 35 ק"מ דרומית-מזרחית לבאר שבע, ו-35 ק"מ מערבית לים המלח. דימונה ממוקמת ברמת הנגב, בגובה 550 מ' מעל גובה פני הים. סמוך לדימונה נמצאת הקריה למחקר גרעיני.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

דימונה הוקמה בספטמבר 1955 כאשר הובאו למקום 36 משפחות של עולים מצפון אפריקה. בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים של המאה העשרים הגיעו עולים ממזרח אירופה והשתלבו בעשייה המקומית. הקמת היישוב בלב המדבר לוותה בפסימיות, ויש שקראו ליישוב "דמיונה" או "דמעונה".

שמה של העיר דימונה לקוח מספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ"א-כ"ב: "(כא) וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר.(כב) וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה...."

העיר הוקמה בסמוך למפעלי ים המלח, שהחלו לפעול כבר ב-1952, בסוף שנת 1958 נפתח בעיר מפעל הטקסטיל "כיתן". דימונה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958 וכעיר בשנת 1969.

לאחר שאוכלוסיית העיר פחתה באופן הדרגתי, הגיעו אליה בשנות השבעים ובשנות התשעים עולים מברית המועצות וכן מארצות אחרות, ותרמו לגדילתה.

בשנת 2016 חנכה קק"ל בעיר פארק המותאם לבעלי מוגבלויות ובו אגם מלאכותי בפארק בן-גוריון, הנקרא "אגם פרס" ע"ש שמעון פרס במימון ידידי קק"ל הולנד^[2].

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בדימונה 33,452 תושבים (מקום 59 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, לדימונה דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016) היה 61.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 8,252 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).^[3]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בדימונה, על פי נתוני הלמ"ס:

קהילת העברייםעריכה

ערך מורחב – העבריים מדימונה

בדימונה מתגוררים למעלה מ-2,500 בני קהילת העבריים, המכונה חבר משה, זוהי הקהילה הגדולה ביותר שלהם בישראל. העבריים בדימונה מתגוררים במרכז קליטה לשעבר ומקיימים קהילה שיתופית ומאוחדת.

הקהילה הוקמה בשנת 1969 כאשר תושביה החזיקו רק אשרות של תיירים, ללא כל מעמד של קבע. בשנת 1990 קיבלו חברי הקהילה מעמד של תושבים ארעיים, מעמד זה התיר להם ישיבה חוקית בארץ, אך לא נתן להם מעמד של קבע וגם לא אזרחות ישראלית. בשנת 2003 קיבלו בני הקהילה מעמד של תושבי קבע.

קהילות נוספות של העבריים מתגוררות בערד ומצפה רמון הסמוכות וכן בטבריה.

כלכלהעריכה

באזור דימונה ממוקמים מספר מפעלי תעשייה גדולים, ובהם מפעלי ים המלח, רותם אמפרט נגב, פריקלאס ים המלח והקריה למחקר גרעיני, חיפה כימיקלים ומפעל סיליקט. אזורי התעשייה בדימונה מסווגים כאזור פיתוח עם עדיפות לאומית גבוהה. בכניסה לעיר שוכן קניון פרץ סנטר המשתרע על פני שטח של 16,000 מ"ר,

תרבות וקהילהעריכה

בעיר מספר מוסדות תרבות וקהילה:

מרכז קהילתי (מתנ"ס) הפועל מאז 1971.
מרכז תרבות וחינוך לקהל הרחב עם פעילויות לבעלי צרכים מיוחדים בספרייה העירונית.
פרויקט להב"ה, מרכז מיחשוב חדיש המספק חוגים ופעילויות מחשב לילדים ולמבוגרים.
יעדים, מרכז הצעירים ופיתוח ההון האנושי בדימונה המקיים אירועי תרבות לצעירים.
מרכז תקשורת ובו מגמות תקשורת שונות ורדיו מקומי "רדיו דימונה".
סינמטק הממוקם במתנ"ס.
קונסרבטוריון עירוני, בניהולה של אורלי חרותי. לקונסרבטוריון תזמורת נוער המייצגת את דימונה בארץ ובעולם.
שני כפרי סטודנטים של עמותת איילים המקיימים פעילויות העשרה ותמיכה בקהילה
תיאטרון דימונה, שהוקם בשנת 2009 (עבר למבנה חדש בשכונת כובשי אילת ב-2011), פועל בשם "מעבדת תרבות", והוקם למען עידוד היצירה בפריפריה.

מספר פסטיבלים ואירועי תרבות מתקיימים בדימונה מדי שנה:

פסטיבל דימונה לתקשורת ולקולנוע צעיר – אירוע תקשורת וקולנוע לנוער הנמשך שלושה ימים.
כנס דימונה לתקשורת – כנס יומי המתקיים מדי שנה ומעלה לדיון נושאי תקשורת וחברה.
פסטיבל המחול והפולקלור הבינלאומי – פסטיבל ריקוד בינלאומי.
פסטיבל אורות המחול ע"ש מוטי אלפסי - פסטיבל מחול המתקיים בעיר דימונה מדי שנה בחג החנוכה החל משנת 2009.
פסטיבל העדות – מציג ביתני אוכל של עדות שונות ומופעי מוזיקה.
הפסטיבל לקולנוע צעיר ע"ש יוסי עזריאל - מתקיים מספר שנים בדימונה ומאפשר לכל בני הנוער היוצרים סרטים קצרים במגמות הקולנוע בתיכוניים בארץ להציג את יצירותיהם ולהתחרות על פרס האוסקר הצעיר.

דתעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חלק גדול מתושבי דימונה הם יהודים המקפידים על מסורת ישראל^[^{דרוש מקור]}. בדימונה ישנם כחמישים בתי כנסת‬, וארבעה מקוואות‬.

רבני העיר הם הרב יצחק אלפנט (הרב האשכנזי) והרב ‫שלום דיין (הרב הספרדי).

בדימונה קיימות מספר ישיבות: ישיבה תיכונית "צביה", ישיבת הסדר בראשות הרב דוד תורג'מן, ישיבת "נחלת אפרים" וכולל אברכים של תנועת ש"ס.

בעיר פועלים כעשרה בתי חב"ד בראשות השליח הראשי הרב ישראל גליס.

ראשי המועצה והעירייהעריכה

1956 – 1959 אליעזר מילרוד - ראש המועצה הראשון. ממייסדי כפר ביל"ו. ב-1956 נשלח על ידי משרד הפנים והסוכנות היהודית להקים את המועצה המקומית בדימונה. הוא עבר עם משפחתו לעיירה והקים את המועצה הממונה. ב-1959 התקיימו הבחירות הראשונות לראשות מועצת דימונה. אחריהן חזר לכפר ביל"ו.
1959 – 1966 ערמון לרדו (עמרם) - ראש המועצה הנבחר הראשון.
1966 – 1969 גבי סבג
1969 – 1971 ישראל נבון
1971 – 1974 יצחק פרץ
1974 – 1978 ערמון לרדו (עמרם)
1978 – 1983 יעקב ז'אק אמיר
1983 – 1989 אלי (אליהו) הללי
1989 – 2003 גבי ללוש
2003 – 2013 מאיר כהן (מחליף עד לסוף הקדנציה אלי ברונשטיין)
2013 - בני ביטון