לטאה חרמונית

לטאה חרמנית (שם מדעי: Phoenicolacerta kulzeri) הוא מין של לטאת סלעים המצויה בהרי הלבנון, בירדן בסוריה ובישראל. הפרט הראשון של הלטאה התגלה ביער ארזים סמוך לבשארה בלבנון על ידי הסייר הנס קולצר (Kulzer) ונקראה על שמו. על סיווג המין התחוללה מחלוקת במשך שנים. בתחילה סווגה כLacerta danfordi (מין המצוי בדרום טורקיה), לאחר מכן התייחסו אליה כתת-מין של Phoenicolacerta laevis (לטאה זריזה). ב-1999 הוכיחו שמידטלר ובישוף כי מדובר במין ייחודי.

קריאת טבלת מיוןלטאה חרמונית
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: חולייתנים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
משפחה: לטאיים
סוג: Phoenicolacerta
מין: לטאה חרמונית
שם מדעי
Lacerta kulzeri
Müller & Wettstein, 1932
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלטאה החרמונית קטנה מעט מהלטאה הזריזה לרוב אורכה עד 20 ס"מ ומשקלה עד 10 גרם בלבד. מהחרטום לאורך העין מתחיל פס שלאורך הגוף מתחיל להישבר לכתמים, על הגוף כתמים שנראים כמו גלים מחוברים והראש קצת כהה יותר בצבע נחושתי מבריק. בניגוד ללטאה הזריזה היא חסרה את מגן הצדע או שמגן זה נראה כמפורר ומפורק לשברים קטנים. בישראל היא מצויה באזור החרמון בלבד. תזונתה מורכבת מחרקים שונים.

בשונה מרוב הלטאות החיות בחרמון ומזוחלים רבים, הלטאה החרמונית נמצאת בזמן השלג בחוץ ולא נכנסת לתרדמת חורף.

תפוצתו של המין מוגבלת להר חרמון ולאזורים בלבנון, סוריה וירדן, היא שוכנת בגבהים של 1500 מטר ומעלה באזורים סלעיים. מצב השימור העולמי לא מוגדר, בישראל נמצאת בסכנת הכחדה חמורה כאשר גודל האוכלוסייה אינו ידוע. האיומים על שרידות המין בישראל נובעים מפיתוח תיירותי בחרמון, משימוש בבולדוזרים על ידי צה"ל ומאיסוף לא חוקי על ידי חובבי זוחלים וסוחרים בבע"ח.

המאמצים הנדרשים לשימור המין כוללים:
1. מניעת המשך פיתוח תיירותי בחרמון.
2. הפחת השימוש בבולדוזרים על ידי צה"ל ותיאום פעילותו עם החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים.
3. הגברת הפיקוח של רשות הטבע והגנים על מבנים כבישים ותשתיות בשטח ההר.
4. מחקר בסיסי על אורח החיים של לטאת החרמון על מנת למצוא גורמי סיכון נוספים במטרה לשפר את מאמצי השימור.
5. בחינת השפעת הרעיה על המין ובית גידולו לקביעת מידת הרעיה הדרושה לשימור המין.
6. מניעת איסוף.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לטאה חרמונית באתר הרשימה האדומה של IUCN