ליביקו מרג'ה
ליביקוֹ מָרָגָ'ה (באיטלקית: Libico Maraja; 15 באפריל 1912 – 30 בדצמבר 1983) היה צייר ומאייר איטלקי, שנודע במיוחד באיור ספרי ילדים ובמנהגו לחתום בשם משפחתו בלבד.
 | |
| לידה |
15 באפריל 1912 בלינצונה, שווייץ  |
|---|---|
| פטירה |
30 בדצמבר 1983 (בגיל 71) Montorfano, איטליה |
| תחום יצירה |
ציור, איור |
|
www | |
  | |
תולדות חייו
עריכהנולד בבלינצונה ולאחר לידתו עברה משפחתו ללוגאנו. בין השנים 1926–1929 למד בבית ספר לאמנות. ב-1932 פתח סטודיו בו עיצב, צייר ואייר כרזות, פרסומות, קלפי משחק וכן עסק בעיצוב חלונות ראווה. ב-1936 עבר עם משפחתו לקומו.
ב-1940 החל לעבוד כצייר ומעצב גרפי עבור חברת התקליטים IMA Pubblicità ואייר עטיפות לתקליטים ודפי תווים. כמו כן החל לעסוק באיור ספרי ילדים ומעשיות, שהתאימו מאוד לסגנונו התמים. ב-1949 נטל חלק בהפקת סרט האנימציה האיטלקי הראשון, La Rosa di Bagdad, שהופק בחברת IMA film (חברה בת של IMA Pubblicità), כמעצב הרקע.
החל מ-1947 עבד מרג'ה בעיקר כמאייר. הוא היה למאייר בחברת מחברות PIGNA. ב-1950 יצר את החוברת המאוירת הצבעונית הראשונה ששימשה את תלמידי בית הספר בכיתות הנמוכות, Il mio mondo ("העולם שלי"). מאז החלה שותפותו רבת השנים עם בית ההוצאה לאור Fabbri Editori, שנמשך עד מותו. במסגרת זו אייר ספרי ילדים רבים בהם ידועים בפרט איוריו לעליזה בארץ הפלאות ועליזה בארץ המראה, פינוקיו, עלילות סינבד המלח, סיפורי אנדרסן, מסעות גוליבר וסדרת Fiabe sonore ("גליונות סיפור") של ההוצאה, בה ראו אור 60 סיפורים (רובם מעשיות מאת האחים גרים ושארל פרו).
מאז שנות ה-60 הפכו איוריו של מרג'ה לידועים ברחבי העולם ומהדורות מאוירות פרי עטו תורגמו וראו אור בארצות הברית, בריטניה, רוסיה, צרפת, גרמניה, ישראל[1] ועוד. בפרט אומץ מרג'ה ביפן, תחת השם לימה-סן.
הערכה
עריכההסופרת מרית בן ישראל ניסתה להעריך את סוד הצלחתם של איוריו של מרג'ה וכתבה:
לפני כך וכך שנים (כלומר אחרי הילדות ולפני שהפסקתי לחשוב באו-או) הייתי פוסלת אותם מראש כקיטש. אבל מאז הצטיידתי במשהו כמו "משקפי לילה" נגד החושך של תיוגים אוטומטיים. אם הילדה התרגשה, שווה לבדוק ממה. מהמתיקות? הדקורטיביות? ודאי, אבל לא רק, ואפילו לא העיקר. חושניות? כן, קצת
— [2]
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ליביקו מרג'ה- מרית בן ישראל, האדם הוא שילוב בין צמח לציפור – על ברבורי הבר של אנדרסן ועל האיורים של מרג'ה, 27 במרץ 2011
- מרית בן ישראל, גנבה, פליטת קולמוס, או פרשנות נועזת? ברבורי הבר של אנדרסן והאיורים של מרג'ה, רשימה שנייה, 28 במרץ 2011
הערות שוליים
עריכה- ^ בהוצאת מסדה: פינוקיו (מספר על ידי שירלי גולדן; 1958), אגדות אנדרסן (מספרות על ידי שירלי גולדן; 1958), "אגדות מארץ סין" (מספרות על ידי ש. גולדן; 1962), "אגדות אפריקה": סופרו מחדש על ידי שירלי גולדן, עברית : יפה קרינקין (1965), "סיפורי בלט" (שירלי גולדן; 1966), עליזה בארץ הפלאות (לואיס קרול ; ציורים - מרג'ה ; מאנגלית - בלה ברעם; 1960)
- ^ מרית בן ישראל, האדם הוא שילוב בין צמח לציפור – על ברבורי הבר של אנדרסן ועל האיורים של מרג'ה, 27 במרץ, 2011