מרית בן ישראל

סופרת ישראלית

מָרית בן ישראל (נולדה ב-1956) היא סופרת, במאית ויוצרת בינתחומית ישראלית.

מרית בן ישראל
אין תמונה חופשית
לידה 1956 (בת 66 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
"איש עיוור שמנגן לשלכת"
סוף שנות ה-70 של המאה ה-20
הדפס רשת
גובה 65 ס"מ, רוחב 49.5 ס"מ
אוסף סדנת ההדפס ירושלים

ביוגרפיהעריכה

מרית בן ישראל נולדה בתל אביב ב-1956, לגדעון בן-ישראל, לימים חבר הכנסת, ולרות בן-ישראל, לימים פרופסור למשפטים וכלת פרס ישראל לחקר המשפט. מרית גדלה בבאר שבע ובירושלים. למדה באקדמיה לאמנות "בצלאל", בחוג לתורת הספרות ובחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. השתלמה בכוריאוגרפיה בעזרת קרן התרבות אמריקה-ישראל. ביימה ועיצבה עבודות בתיאטרון ובקולנוע בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, הקרן לירושלים, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, המועצה לתרבות ואמנות ובית ברל.

ממייסדי בית הספר לתיאטרון חזותי (1986), שם פיתחה שיטה ללימוד תיאטרון חזותי – "בימוי דרך עיצוב".

בשנים האחרונות מתמקדת בכתיבה. בבלוג שלה ("עיר האושר") היא כותבת על אמנות בינתחומית ועל אגדות.

לבן ישראל ובן זוגה, אבי גולן, שני בנים.

ספריםעריכה

  • 2022 בנות הדרקון, ספר האבות, ספר ראשון בטרילוגיה, עם עובד
  • 2022 בנות הדרקון, ספר המשאלות, ספר שני בטרילוגיה, עם עובד
  • 2022 בנות הדרקון, כל הילדות, ספר שלישי בטרילוגיה, עם עובד
  • 1996 "אסור לשבת על צמות", רומן בסדרת "ספריה לעם" של עם עובד, זכה בפרס טובה ויצחק וינר לסיפורת חדשה.
  • 2004 "קולה של המילה", (עורכת) מבחר מאמרים על שירה-פרפורמנס בהוצאת בבל והזירה הבין-תחומית.
  • 2005 "טבע דומם", רומן בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • 2007 "בנות הדרקון", רומן, חלק ראשון בטרילוגיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד[1].
  • 2009 "חפץ לב - יסודות תיאטרון הבובות האמנותי", (בשיתוף עם רוני מוסנזון נלקן), הוצאת כרמל ותיאטרון הקרון
  • 2010 "כשדוד גרוסמן פגש את ויטו אקונצ'י, על אמנות הגוף בספר הדקדוק הפנימי", קו אדום אמנות, הקיבוץ המאוחד[2].
  • 2012 "סיפורים יכולים להציל", עם עובד, סל תרבות ארצי[3]

מעבודותיה בתיאטרון ובקולנועעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה