קומו

עיר באיטליה

קומואיטלקית: Como, בניב לומברדי מערבי: Còmm), היא עיר באיטליה, בנפת קומו ומחוז לומברדיה, עם 84,500 תושבים, על השפה הדרומית של האגם לאריו, (Lario) שנקרא גם אגם קומו. קומו מרוחקת 50 קילומטרים ממילאנו. מאחר שהיא בנויה על צלע הר יש הפרשי גובה ניכרים בין חלקי העיר. מרכז העיר נמצא בגובה 201 מטר מעל פני הים, הקטע הנושק לאגם נמצא בגובה 192 מטרים מעל פני הים ובנקודה הגבוהה ביותר של העיר הגובה היא 1,136 מטרים. נהר אדה נשפך לאגם קומו בקוליקו וממשיך לזרום הלאה מלקו, מה שהופך את הזרוע הדרום מערבית של האגם, שעליה שוכנת קומו, למבוי סתום, וכך יוצא שקומו מוצפת לעיתים קרובות.

קומו
Como
סמל קומו
סמל קומו
סמל קומו
דגל קומו
דגל קומו
מדינה איטליהאיטליה איטליה
מחוז לומברדיהלומברדיה לומברדיה
נפה קומו
ראש העיר סטיפאנו ברוני
שפה רשמית איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 37.34 קמ"ר
גובה 201 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 83,184 (1 בינואר 2023)
 ‑ צפיפות 2.264 נפש לקמ"ר (2009)
קואורדינטות 45°49′N 09°05′E / 45.817°N 9.083°E / 45.817; 9.083
אזור זמן UTC +1
http://www.comune.como.it
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כיכר סאן פידילי וכנסיית הקדוש
הקתדרלה

שטח וגבולות

עריכה

שטח השיפוט של המחוז משתרע על שטח של 37.34 קילומטרים רבועים וגובל עם שווייץ ועם הערים: סן פרמו דלה באטאליה (San Fermo della Battaglia), סנה קומאסקו (Senna Comasco), טורנו (Torno), מונטאנו לוצ׳ינו (Montano Lucino), גראנדאטי (Grandate), קאזנאטי קון בירנאטי (Casnate con Bernate), קאפיאגו ינטימיאנו (Capiago Intimiano), ליפומו (Lipomo), טאבירניריו (Tavernerio), קאבאלאסקה (Cavallasca), ברונאטי (Brunate), צ׳ירנוביו (Cernobbio), מזליאניקו (Maslianico) ובאלביו (Blevio).

היסטוריה

עריכה

בעבר שם העיר היה קומום (Comum), העיר הייתה במחוז שנקרא על ידי הרומאים גאליה קיסאלפינה והקלטים גרו שם. קאטו כתב שהגאלים האורובים כוננו את העיר ואחר כמה שנים הם התאגדו עם הגאלים האינסוברים.

שם העיר הופיע בפעם הראשונה כשסיפרו על המלחמות בין הרומאים לבין הגאלים. בשנת 222 לפנה"ס הצבא הרומאי החזיק את מחוז האינסוברים, בשנת 196 לפנה"ס קומו התקוממה עם העמים האחרים של איטליה הצפונית נגד הרומאים, אבל הקונסלוס מרקוס קלאודיוס מרקלוס ניצח אותם וקומו הפכה לקולוניה רומאית.

הקלטים המשיכו לאיים על העיר ולכן הרומאים שלחו מתיישבים חדשים: יוליוס קיסר שלח אל קומו יותר מ-3,000 מתנחלים, רומאים ויוונים. העיר החדשה נבנתה בעמק בעוד שהעיר הקלטית הייתה על צלע ההרים הסובבים; הרומאים קראו לקולוניה שלהם נובום קומום (Novum Comum, קומו החדשה). קומו הייתה קולוניה עד שנת 49 לפנה"ס, כשהפכה למוניקיפיום רומאי.

בשנת 250 ובשנת 335 הגרמנים האלמאנים התקיפו את העיר. במאה ה-4 הקיסרות הרומית הציבה צי באגם קומו על מנת להגן נגד העמים הברברים. קומו המשיכה להיות עיר חשובה גם כשהגותים והלומברדים פלשו אל המחוז ההוא של איטליה.

תחת הפרנקים, קומו הפכה לבירה של אחוזת רוזן. בשנת 951 אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ירד לאיטליה: בין התומכים שלו היה גם הבישוף של קומו, וולדו (Valdo).

בימי הביניים התמודדו על השלטון על קומו המשפחות ויטאני (Vittani) ורוסקא (Rusca). בסופה של מלחמת עשר שנים בין קומו לבין מילאנו, ב-27 באוגוסט 1127 הצבא של מילאנו ערך מצור על קומו, החומה וכל הבתים נהרסו והתושבים הוגלו.

בתקופת הערים החופשיות בימי הביניים, קומו לא השתייכה לליגה הלומברדית נגד האימפריה הרומית הקדושה, והשיגה שלטון בזכות הברית עם הקיסר פרידריך ברברוסה. בעזרתו של ברברוסה, בתי העיר הוקמו מחדש. גם החומה הוקמה, עם שלושה מגדלים בצד הפונה מילאנו. ברברוסה הקים טירה בגבעה קרובה לקומו, עם מגדל וחומה, טירת באראדלו (Baradello). בשנת 1159 הקיסר נכנס לעיר ושהה בה כמה ימים. האזרחים של קומו לחמו עם צבאות ברברוסה נגד מילאנו ובשנת 1162 השתתפו בהחרבת מילאנו כנקמה על המאורעות של שנת 1127.

בשנת 1521 הספרדים כבשו את העיר ואיגדו אותה לדוכסות מילאנו. תחת שליטת הספרדים אירעו מגפות בשנות 15761577 ו-16301631, וגם רעב בשנות 15911592 ו-16281629. מאז המאה ה-16 היו הרבה שודדים במיוחד בהרים סביב קומו: לכן המושל הספרדי אישר לנסוע עם כלי נשק. כל הבעיות האלה גרמו להתמוטטות הכלכלה של המחוז.

אחרי נסיגת הספרדים, דוכסות מילאנו עברה לאוסטריה בשנת 1713. ב-1796 נפוליאון בונפרטה כבש איטליה הצפונית, אבל ב-1815 קונגרס וינה נתן את קומו לאוסטריה מחדש. ב-1866 לומברדיה נכנס לממלכת איטליה. בסוף מלחמת העולם השנייה בעלות הברית (הממלכה המאוחדת וארצות הברית) החזיקו את העיר. ב-27 באפריל 1945 בניטו מוסוליני, שניסה להימלט לאוסטריה, נתפס על ידי פרטיזנים קרוב לקומו, וב-28 באפריל נורו מוסוליני ופילגשו על ידי שוביהם הפרטיזנים.

יהודי קומו

עריכה

חיי היהודים בקומו היו קשים ונוכחותם נמשכה רק מעט שנים. הידיעה הראשונה על יהודים, בארכיון ההיסטורי של העיר, היא משנת 1435. בשנה הזו, קבוצת יהודים דרשו להתיישב בתוך העיר ולפתוח בנק. בשנת 1488 נערך במילאנו משפט גדול נגד 39 יהודים: האינקוויזיציה האשימה את היהודים בהחזקת ספרים המתנגדים לדת הנוצריתתלמוד). אחד מהיהודים היה "שלומה מקומו". שלומה ושמונה יהודים אחרים הורשעו ונידונו למוות, אם כי עונשו הוחלף בסוף לקנס, והרבה עותקים של התלמוד נשרפו בכיכרי מילאנו. בשנת 1594 נכתב ברישום קורות של העירייה: «Già più di vinti anni sono scacciammo i Giudei dalla citta, con qualche spesa e travaglio» (לפני עשרים שנה גרשנו את כל היהודים מהעיר עם כמה הוצאות ועמל רב).

יש הטוענים כי מוצא משפחת הרבנים קובו בסלוניקי הוא מעיר זו.[1]

מונומנטים ובניינים

עריכה

הנקודה המרכזית של העיר היא כיכר "סאן פידילי" (Piazza San Fedele), שהיה פורום העיר בעת הרומאים. בין הבניינים העתיקים ביותר: הטירה "באראדלו" (Baradello) שנבנתה במאה ה-12, הקתדרלה הגותית, והברוליטו (Broletto), היכל העירייה העתיק, מבנה בעל חזית גותית ועיטור משיש לבן, אפור וורוד, שהקים ראש העירייה ברנארדו די קודאצו (Bernardo da Codazzo) בשנת 1215. הבניין שונה בשנת 1477 על פי סגנון הרנסאנס; לצדו עומד מגדל העירייה.

 
ווילה אולמו (Villa Olmo)

בנייתה של הקתדרלה של קומו התחילה בשנת 1397 על פי הסגנון הגותי והיא נבנתה כולה משיש. בשנים 1426–1596 שונתה הקתדרלה כך שתתאים לסגנון הרנסאנס ובנייתה הסתיימה ב-1770 כשחודשה כיפתה לכיפת רוקוקו מעוצבת על ידי פיליפו יוברה. לפני הקתדרלה הזאת הייתה באותו מקום כנסייה אחרת, בזיליקת מרים הקדושה הגדולה (Santa Maria Maggiore). פסלים של פליניוס הזקן ופליניוס הצעיר, שני עובדי אלילים בפסדה של קתדרלה נוצרית, מפורסמים מאוד. שני אומנים של הרנסאנס, האחים ג׳אקומו וטומאזו רודארי (Giacomo e Tommaso Rodari), פיסלו שני פסלים אלה.

בית הספר התיכון ("ליקיאון") "אלסנדרו וולטה" בעבר היה בית ספר של הישועים מאז 1589 עד 1773, כשפעילות המסדר של ישו נאסרה בכל הארצות. בשנת 1774 בית הספר הפך למוסד מלכותי והמדען אלסנדרו וולטה מונה למנהל. מלבד לזה, יש מונומנט לוולטה בכיכר מרכזי של העיר.

אולם התיאטרון הקהילתי ("טיאטו סוצ׳אלי", Teatro Sociale) הוקם בשנת 1811 בתוכנית של האדריכל יוסף קוזי (Giuseppe Cusi). ניקולו פאגאניני ופרנץ ליסט ביצעו בתיאטרון הזה.

בין המונומנטים מודרניים: המזרקה הענקית ברובע קאמירלאטא (Camerlata), מעוצבת על ידי האומנים האבסטרקטיים מאריו ראדיצ׳י (Mario Radice) וצ׳יסארי קאטאניו (Cesare Cattaneo); בניין המטה המקומי הקדום של המפלגה הפשיסטית ("קאסק דל פאשו", Casa del Fascio, 1936); המצבה לחללים במלחמת העולם הראשונה (1932) והמצבה לכל הפרטיזנים האירופיים (1983) עם תצוגה של אבנים ממחני ההשמדה הנאציים.

בעיר יש הרבה גנים עם חווילות הדורות. בין אלה ווילה אולמו (Villa Olmo).

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ א"ל פרומקין וא' ריבלין "תולדות חכמי ירושלים" ח"ג, ירושלים תרפ"ט, עמ' 278