לייב גלנץ

חזן אמריקאי - ישראלי.
(הופנה מהדף ליב גלאנץ)

לייב (לייבל'ה) גלנץ (גלאנץ) (י"א בסיוון ה'תרנ"ח, 1 ביוני 1898י"ד בשבט ה'תשכ"ד, 27 בינואר 1964) היה חזן ומלחין ישראלי.

לייב גלנץ
לייב גלנץ
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1 ביוני 1898
י"א בסיוון ה'תרנ"ח
קייב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בינואר 1964 (בגיל 65)
י"ד בשבט ה'תשכ"ד
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הלאומית למוזיקה של אוקראינה על שם צ'ייקובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוחית זיכרון ללייב גלאנץ על ביתו בשדרות בן-גוריון 56 בתל אביב

קורות חיים

עריכה

לייבל'ה גלנץ נולד בקייב וגדל כילד פלא למשפחת חזנים. אביו היה חזן וחסיד טאלנא, שהנחיל לבנו את יסודות החזנות והניגונים החסידים.

גלנץ היה פעיל ציוני נלהב עוד בנעוריו, והשתתף בכנסים ציוניים רבים. בשנות ה-20 היגר לארצות הברית, אך ביקר מספר פעמים בארץ ישראל. בשנת 1954 עלה לארץ, השתקע בתל אביב, כיהן כחזן בבית הכנסת "תפארת צבי" ולימד חזנות בבית ספר לחזנות שהקים. בתחילת שנת 1964, חש בלבו באופן מפתיע בעת הופעה על הבמה, ונפטר לאחר כמה ימים. הוא נקבר בבית העלמין קריית שאול.[1]

סגנון

עריכה

לייב גלנץ פיתח כחזן סגנון ייחודי משלו. גלנץ היה קשוב לסגנונות שונים במוזיקה הקלאסיתז'אנר הרומנטי, הז'אנר הא-טונאלי וכו'), לזמר העברי והישראלי המתחדש ולניגוני עדות ישראל השונות. את ההשפעות הללו יצק ללחניו החזניים.

עד שנות ה-30 נהג גלנץ להלחין את פרקי החזנות שלו בהברה אשכנזית, אך בהשפעת המשוררים העבריים הצעירים (כאלתרמן ושלונסקי) עבר להלחין בהברה ספרדית, בה שר עד סוף ימיו.

גלנץ הלחין גם נעימות, שחלקן נחשבות קשות לביצוע, למילותיהם של משוררים עבריים מפורסמים כביאליק וטשרניחובסקי.

ניתן להמחיש את השוני בין סגנונו המוקדם יחסית של גלנץ לסגנונו המאוחר, באמצעות היצירות "שמע ישראל" משנות ה-30, ו"אהבתי כי ישמע ה'" משנות ה-40:

בעוד ש"שמע ישראל" היא יצירה הבנויה על היסודות הקלאסיים של החזנות האשכנזית (וירטואוזיות, השתפכות הנפש עד לכדי "בכיינות" במידת מה), הרי ש"אהבתי" היא יצירה הרבה יותר מופשטת, מהורהרת ומופנמת, ואף שגם בה ישנו חלק של השתפכות נפש וזעקה ממעמקים, הרי שלא ניתן להגדירה כמלודרמטית.

פרקי החזנות של לייב גלנץ מושרים עד היום בקונצרטים לחזנות בישראל ומחוצה לה, על ידי חזנים ידועי-שם.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לייב גלנץ בוויקישיתוף


  • קובץ לזכר לייב גלנץ זהרים בעריכת אליעזר שטיינמן בהוצאת מכון תל אביב למוזיקה יהודית האקדמיה לחזנות מיסודו של לייב גלנץ 1965-באדיבות אתר הספרים בוקספר

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לייב גלנץ באתר GRAVEZ