אריה לייב יפה
אריה לייב יפה (י"ג בסיוון ה'תרל"ו, 5 ביוני 1876, גרודנו – ל' באדר א' ה'תש"ח, 11 במרץ 1948, ירושלים) היה מתרגם, משורר ומנהיג ציוני.
 | |
| לידה |
5 ביוני 1876 גרודנו, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| נרצח |
11 במרץ 1948 (בגיל 71) ירושלים |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| השכלה |
אוניברסיטת לייפציג |
  | |
קורות חיים
עריכהאריה לייב יפה נולד בגרודנו שבאימפריה הרוסית ב-5 ביוני 1876, נצר למשפחת רבנים ידועה, ונכדו של הרב מרדכי גימפל יפה. בתחילה זכה לחינוך בחדר. בשנים 1891–1892 למד בישיבת וולוז'ין, ולאחר מכן למד פילוסופיה, מדעים ושפות אירופיות באוניברסיטאות היידלברג, פרייבורג ולייפציג עד לשנת 1901. יפה היה פעיל ציוני מנעוריו, וביטא את השקפת עולמו בשירים שכתב. השתתף בקונגרסים ציוניים ומילא שליחויות ציבוריות רבות מטעם "קרן היסוד", שהיה מנהלה. השתתף גם בעריכת העיתון העולם, אשר יצא לאור בוילנה[1]. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל והיה חבר ועד הצירים. היה עורך עיתון "הארץ" לתקופה קצרה, בין 1921 עד 1922.
במלחמת העצמאות נהרג בהתפוצצות מכונית תופת שהחדירו ערבים לשטח בית המוסדות הלאומיים בירושלים. נקבר בבית הקברות סנהדריה. לאחר מלחמת ששת הימים, הועבר לקבורה בבית הקברות בהר הזיתים.
הנצחתו
עריכהלאחר מותו קבעה קרן היסוד את פרס לייב יפה לעבודות מחקר על שמו.
על שמו נקרא מושב העובדים תלמי יפה, רחוב בשכונת ארנונה בירושלים שבו התגורר, וכן רחובות בהרצליה, ברמת גן, בנתניה, בבאר שבע ובקריית חיים.
כתביו
עריכה- היימאטס קלאנגען, ורשה: פאלק און לאנד, תרפ"ה. (ביידיש)
- אויפגאבע און טעטיגקייט פון קרן היסוד, ירושלים: דפוס אחדות, תרצ"ג. (ביידיש)
- מימי האביב: פרקי זכרונות, ירושלים: דפוס עזריאל, תרצ"ח.
- אור זרוע: למלאות עשרים שנה למותו של ש' אנסקי, ירושלים: דפוס גולדברג, תש"א.
- על גבול תקופות, ירושלים: הלשכה הראשית של קרן היסוד, תש"ו.
לאחר מותו:
- כתבים, איגרות ויומנים; ליקט והקדים: בנימין יפה, ירושלים: הספרייה הציונית על יד הנהלת ההסתדרות הציונית, תשכ"ד.
- בשליחות עם: מכתבים ותעודות 1892–1948; בעריכת בנימין יפה, ירושלים: הספרייה הציונית, תשכ"ח.
- ציון בבזל: כתבות על קונגרסים ציונים ראשונים / 1897-1905, ירושלים: [חמו"ל], תשכ"ח.
בעריכתו
עריכה- ליעדער פאר'ן פאלק: א זאמלונג פון נאציאנאל יודישע פאעזיע; געזאמעלט און רעדאגירט פון ל' יפה, אודסה: ציוניסטישע קאפיקע ביבליאטעק, תרס"ה. (מהדורות נוספות: אודסה, תרע"א; אודסה, תרע"ד; וילנה, תר"פ.) (ביידיש)
- ל' יפה (עורך), ספר הקונגרס: למלאת חמישים שנה לקונגרס הציוני הראשון, ירושלים–תל אביב: דפוס א' איתן וס' שושני, תרפ"ג.
לקריאה נוספת
עריכה- בנימין יפה ומרדכי לוין (עורכים), לייב יפה: ביבליוגרפיה, ירושלים: חמו"ל, 1977.
קישורים חיצוניים
עריכה
- לייב יפה, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
- כתבי אריה לייב יפה בפרויקט בן-יהודה
- אריה לייב יפה: קורות חיים, באתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- דוד תדהר (עורך), "אריה לייב יפה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 83
- על משפחת יופה
- אליהו הכהן, תְּצַלְצֵל שְׂפָתֵנוּ כְּפַעֲמוֹן הַכֶּסֶף: 'בארץ הצבי' של לייב יפה, בבלוג "עונג שבת", 16 בנובמבר 2018
לייב יפה (1876-1948), דף שער בספרייה הלאומית- אריה לייב יפה, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
עריכה- ^ ר' יפה לייב, מכתבים לדבורה בארון, ארכיון גנזים של אגודת הסופרים, אוסף 48 (ברון, דבורה)