אליהו הכהן

חוקר זמר עברי, חתן פרס ישראל

אליהו הכהן (נולד ב-22 במרץ 1935) הוא חוקר זמר עברי, מרצה בנושא ומגיש תוכניות ברדיו ובטלוויזיה בתחום. חתן פרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת התשע"ג-2013.

אליהו הכהן
אליהו הכהן בחברת דני קרוון ודן אלמגור, 2011

קורות חייועריכה

אליהו הכהן נולד ב-1935 בנווה צדק. הוא בוגר בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. התוודעותו לשירי ארץ-ישראל החלה בסוף שנות ה-50. הכהן שימש כמפקד בסיס הגדנ"ע חוות באר אורה,[1] והדפיס לחייליו קובץ של אלף שירים עבריים. אחד השירונים הגיע לידיו של איש קול ישראל מאיר הרניק שהזמין את אליהו הכהן להיות אורחו באחת מתוכניותיו ברדיו. התוכנית נקראה "יין ישן נושן", והכהן הגיש אותה במשך ארבע שנים, ובמסגרתה ערך היכרות עם מקורות השירים וראיין את ותיקי היישוב שזכרו את השירים מבית הוריהם. המשיך להגיש ברדיו בשנות ה-60 סדרות נוספות כגון "מי יודע?" על מקורם וגלגוליהם של שירים, ו"יפים הלילות בכנען" על השתקפות נוף הארץ בזמר העברי.

החל לפרסם מאמרים באכסניות שונות על ממצאיו בזמר העברי, וגילה את מחבריהם ואת מקורותיהם של שירים שנחשבו לעממיים, כלומר שירים בהם שם היוצר הבלתי ידוע עד אז הוחלף במילה ״עממי״.

חקר את תולדותיו וגלגוליו של ההמנון הלאומי "התקווה", וייחד לו שלוש תוכניות רדיו (1964–1965) ומאמרים אחדים.

אליהו הכהן הגיש בצוותא עם דן אלמגור את התוכנית "שרתי לך ארצי" בה התארחו מיטב יוצרי הזמר העברי. בשנות ה-70 וה-80 הגיש בטלוויזיה את סדרת התוכניות "על הדשא" שהוקלטו בקיבוצים ברחבי הארץ.

בשנים 1986–1987 לימד את הנושא "תולדות הזמר העברי" במדרשה למוזיקה שליד מכללת לוינסקי לחינוך.

בשנים 2001–2012 ערך סדרת מופעים ברחבי ישראל על שירת היישוב לתקופותיה, בליווי אורה זיטנר.

בשנים 2005–2021 ערך והנחך באודיטוריום של מכללת לוינסקי לחינוך סדרה רב-שנתית של תוכניות על חלוצי הזמר העברי והחינוך המוזיקלי, בהשתתפות מקהלת המכללה בניצוחו של פרופ' רון זרחי. התוכניות, כל אחת בת שעתיים, הוקדשו למלחינים חנינא קרצ'בסקי, יוסף מילט, פואה גרינשפון, יואל אנגל, שלום פוסטולסקי, משה ביק, ידידיה אדמון, עמנואל עמירן, מרדכי זעירא ועוד. בתוכניות אלה חודשו, בין היתר, שירים נשכחים של יוצרים אלה בעיבודים חדשים.

החל מאמצע העשור השני של המאה ה-21 מתעד את ראשית הזמר בארץ ישראל בסדרת מאמרים פרי מחקר רב-שנים המתפרסמת בבלוג "עונג שבת" של פרופ' דוד אסף. עד ספטמבר 2021 הופיעו כ-70 מאמרים על זמרת העלייה הראשונה, בליווי הקלטות של ותיקי היישוב שהכהן הקליט לפני כיובל שנים, וכן תווים של שירים נשכחים המתפרסמים לראשונה ושפע תמונות ואיורים.

חקר רבות את תולדות היישוב, וכתב מאמרים רבים בנושא, והוא נחשב לבר סמכא בתחום ספרות המסעות לארץ ישראל במאות שעברו.

אליהו הכהן הוא מוותיקי ענף עיבוד הנתונים בישראל. משנת 1958 עד לסוף שנת 2012 עבד בחברת י.א. מיטווך ובניו, נציגי "NCR" בישראל. בפעילותו בחברה עסק בהתקנת מכונות הנהלת חשבונות בבנקים בישראל, בהתקנת מערכות מיון וסליקה מגנטיות ואופטיות של צ'קים, בהתקנת מיכון אלקטרוני במנהלות העיתונות היומית בישראל, ובהמשך בהתקנת כספומטים ומחשבים ובהדרכות בתחום המיכון הבנקאי. במהלך שנים אלה עסק גם בחקר ההיסטוריה של המחשוב בישראל, ופרסם מאמרים על כך בכתב העת "מעשה חושב", בטאון האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה (איל"א), שהכהן היה חבר מועצה בו. במסגרת הכנסים השנתיים של איל"א, שהיו בזמנם הכנסים העיקריים של אנשי המחשוב בישראל, שני חזיונות אורקוליים בני 40 דקות כל אחד:

  • בשנת 1976 - 'מהחשבונייה עד המחשב' - תולדות עיבוד הנתונים בארץ מימי המקרא ועד 1976.
  • בשנת 1988 - 'היינו כחולמים' - כיצד חזו את עתיד הארץ לפני מאה שנה.[2]

יזם תערוכות אחדות שבהן הציג מאוספיו:

  • בשנת 1985 הציג בכנס השנתי של איל"א בבנייני האומה בירושלים תערוכה בשם 'ראשית דעת הטבע בעברית', ובה 150 ספרי טבע, בוטניקה, זואולוגיה, אסטרונומיה ('תכונה') ומתמטיקה, שיצאו לאור בעברית מאז המאה ה-18 ועד הקמת המדינה, עם קטעי הסבר לכל ספר.
  • בשנת 1987 ערך תערוכה של 140 מקראות עבריות מאז המאה ה-18 ועד הקמת המדינה.[3] התערוכה נמשכה חודשים אחדים וביקרו בה רבבות מורים, סטודנטים ותלמידי בתי ספר. בתום התערוכה העביר את האוסף שלו למרכז לוין קיפניס שליד מכללת לוינסקי, והוציא בדפוס ביבליוגרפיה מוארת, מאויירת ומוערת בשם 'מאתיים שנות המקראה העברית', עם תצוגת שערי המקראות השונות.
  • בשנת 1988 ערך במכללת לוינסקי תערוכה של עיתונות הילדים העברית ובה עשרות עיתוני הילדים הראשונים, שיצאו לאור בארץ ישראל ומחוצה לה, החל מ"עולם קטון", עיתון הילדים הראשון שפרסם אליעזר בן יהודה בירושלים בשנת 1892.

אליהו הכהן מתגורר ברמת גן, בשנת 1962 נישא[4] לדליה, ולהם שתי בנות.

פרסים ואותות הוקרהעריכה

  • 2004 - פרס ימי הזמר בחולון, "על מפעל חייו בחקר ושימור הזמר העברי ועל תרומתו העצומה להבנת יוצריו"
  • 2005 - פרס אנגל לחקר המוזיקה העברית מטעם עיריית תל אביב, על "מפעל חיים בחקר הזמר העברי"[5]
  • 2007 - "פרס הרצל", המוענק על ידי עיריית הרצליה, "על תרומתו הבולטת בתחום הציונות".[6]
  • 2008 - יקיר העיר רמת גן, "בזכות תרומתו רבת הערך לחקר הזמר העברי, ופעולתו הענפה לטיפוח, שימור והנחלת מורשת ותרבות ישראל".[7]
  • 2009 - אות הוקרה מטעם הפורום לשימור הזיכרון האודיו-ויזואלי, על "תרומתו הייחודית לשימור הזמר העברי"
  • 2010 - אות הוקרה מטעם אוניברסיטת בר-אילן, על "מפעל חיים ללא אח ורע בחקר מורשת הזמר העברי, שימורו והנחלתו לעם לדורות"
  • 2013 - פרס ישראל על מפעל חיים, תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע'ג, "על תרומתו לתרבות העברית, בחקר השיר והפזמון"
  • 2015 - תואר "מורה לשם כבוד" ממכללת לוינסקי. על "תרומה מיוחדת להנחלת מורשת הזמר העברי בהקשר ההיסטורי והתרבותי שלה... ועל ההשפעה החינוכית והתרבותית... על דורות של סטודנטים במכללה"[8]
  • 2021 - תעודת הוקרה ממכללת לוינסקי לחינוך על עריכת והנחיית הסדרה "חלוצי הזמר העברי" במכללה

מפרסומיועריכה

  • 100 שירים שרנו לך ארץ ישראל, חוברת שירים, עורכי החוברת - דן אלמגור, אליהו הכהן, עריכה גרפית - אלדד זקוביץ, מעריב, תל אביב, תשל"ה-1975
  • זמר לך מכורתי, שירי ארץ ישראל, ערך אליהו הכהן, ידיעות אחרונות, תל אביב, תשמ"ב-1982
  • בכל זאת יש בה משהו, עם תווים, שירי הזמר של תל אביב בצליל, באומר ובתמונה, עם חג השבעים וחמש לייסודה, סיפר, עיטר וערך אליהו הכהן, דביר, ירושלים, תשמ"ה-1985
  • מאתיים שנות המקראה העברית, 1789–1988, תערוכה וקטלוג, מאוספו ובעריכתו של אליהו הכהן, תל אביב, המכללה לחינוך ע"ש לוינסקי-מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים, תשמ"ח-1988[9]
  • לילה, לילה, משירי המלחין מרדכי זעירא, עורך - גיל אלדמע, מבוא ופרטי מידע - אליהו הכהן, 1998
  • לוין קיפניס - ביבליוגרפיה, בעריכת אליהו הכהן, תל אביב, מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים - מכללת לוינסקי לחינוך, תשנ"ט-1999
  • ‫ שיר מזמור לתל אביב, עם תווים, לקט פזמונים ושירים ששרו בתל אביב לתקופותיה, ליקט הסביר וההדיר אליהו הכהן, בנק לאומי תל אביב ‬
  • עשר השנים הראשונות - משירי ירושלים בראשית תקופת המנדט תרע"ח-תרפ"ח, ירושלים בתקופת המנדט, תשס"ג-2003
  • מדריכי ארץ ישראל הראשונים, בשיתוף עם אלי שילר, הוצאת אריאל, 2016
  • 'אהבת ציון', מכמנים בידיעת הארץ, הוצאת אריאל, 2017
  • ירושלים בזמר העברי בתקופת היישוב, הוצאת אריאל, 2018
  • מסעו של ואן דה ולדה לארץ ישראל (1852), הוצאת אריאל, 2018.
  • "על הררי ציון, בחיפוש אחר המנון לאומי", בספר: יפה ברלוביץ ויוסף לנג (עורכים), לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010, עמ' 223–247. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
  • "התקליט העברי - סיבובים ראשונים", פרקים בדיסקוגרפיה של הזמר העברי, בספר: יאיר סתוי ויוסי מר חיים (עורכים), הכל זהב, הוצאת מעריב, 1993

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • סימונה ברונפמן, "היילכו עיבוד נתונים וזמר עברי יחדיו?", Information Week,‏ 3 בספטמבר 2007

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אליהו הכהן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ באר אורה של אליהו הכהן, בערוץ יוטיוב של אורי מנוס, 9 בספטמבר 2021
  2. ^ כינוס איל"א ותערוכת מיחשוב ייערכו בשבוע הבא, מעריב, 19 באוקטובר 1988
  3. ^ נטע שדמי, מי היה חושם?, מעריב, 21 ביוני 1988
  4. ^ ברכות לנישואיו, מעריב, 9 ביולי 1962
  5. ^ הזוכים בפרס אנגל עד כה באתר עיריית תל אביב-יפו
  6. ^ מרב יודילוביץ', פרס הרצל לאליהו הכהן, באתר ynet, 3 במאי 2007;
    על פרס הרצל לאליהו הכהן, באתר עיריית הרצליה;
    דברים לפרס הרצל - נאומו של אליהו הכהן בעת קבלת הפרס
  7. ^ מיכל שפירא, תושב רמת אפעל הוא יקיר ר"ג, באתר nrg‏, 15 ביוני 2008
  8. ^ תואר 'מורה לשם כבוד' הוענק לחתן פרס ישראל אליהו הכהן, 14 ביולי 2015, באתר מכללת לוינסקי
  9. ^ נדב שרגאי, ‏"חושו, התעוררו ובנו ארצכם", באתר ישראל היום, 30 נובמבר 2018