ליודוביט שטור
ליודוביט שטור (בסלובקית: Ľudovít Štúr, נ' 29 באוקטובר 1815 - 12 בינואר 1856) היה אבי התחייה הלאומית הסלובקית במאה ה-19, מתקנן השפה הסלובקית הסטנדרטית. חבר בבית הנבחרים של הממלכה ההונגרית, משורר, עיתונאי, מורה, פילוסוף ובלשן.
 | |
| לידה |
28 באוקטובר 1815 Uhrovec, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
12 בינואר 1856 (בגיל 40) מודרה (עיר), סלובקיה |
| שם לידה |
Ľudovít Velislav Štúr |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | סלובקיה,האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מקום לימודים |
|
| תרומות עיקריות | |
| מוביל התחייה הלאומית הסלובקית במאה ה-19, מחבר השפה הסלובקית הסטנדרטית | |
| חתימה |
 |
  | |
חייו
עריכהשטור נולד באוחרובץ בסלובקיה, שהייתה אז חלק מממלכת הונגריה, למשפחה לותרנית אוונגליקנית. הוא למד אצל אביו שהיה מורה עד גיל 12, ובין השאר למד אצלו לטינית. מגיל 12 הוא למד בגיור בבית ספר תיכון. בשנת 1829 הוא החל ללמוד בבית ספר גבוה פרוטסטנטי בפרשבורג. עם תחילת לימודיו הוא החל להיות מעורב בפעילות לאומית סלובקית ונהיה חבר באגודה צ'כית-סלובקית, שהוקמה בשנת 1827. בשנת 1831 הוא כתב את שירו הראשון. עם סיום לימודיו הוא נשאר בבית הספר ולימד בו, בשנת 1835 היה לסגן יושב ראש של האגודה הצ'כית-סלובקית ובשנים 1836–1837 היה מנהל התוכנית ללימודי לשון וספרות צ'כית-סלובקית[1].
מספטמבר 1838 עד שנת 1840 למד בלשנות, היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה בהלה שבגרמניה, שם הושפע במיוחד מהפילוסופיה של הגל ושל הרדר. באביב 1839 הוא יצא למסע אצל הסלאבים באזור לוסטיה. את רשמיו מביקור זה הוא פרסם בביטאון צ'כי. בסוף 1840 הוא חזר לברטיסלאבה למשרת עוזר של פרופסור פלקוביק, בה לימד תחביר סלאבי והיסטוריה סלאבית, והמשיך בפעילותו במכון של השפה הצ'כוסלובקית. בשנת 1840 החליט הפרלמנט ההונגרי שהשפה הרשמית בבתי הספר, בכנסיות ובמוסדות השלטון תהיה הונגרית בלבד. בתגובה, ארגן שטור עצומה ראשונה לשלטון בווינה, בשנת 1842, שבקשה ממנה להתערב להפסקת דיכוי התרבות הסלבית על ידי השלטון ההונגרי. העצומה דרשה פתיחה מחדש של בתי ספר סלובקיים, אפשרות לכנסיות לנהל טקסים בלטינית, הקמת צנזורה נפרדת עבור ספרים בסלובקית וקביעת משרת פרופסור באוניברסיטת פשט למומחה בסלובקית. דרישות אלו לא נענו על ידי השלטון של האימפריה האוסטרו-הונגרית[2].
בפברואר 1843 התכנסו שטור ועמיתים, בהם מיכאל הוזדה ויוזף מילוסלב הורבן, והחלו בעבודה על קביעת נוסח רשמי של השפה הסלובקית. הם בחרו מתוך מגוון הדיאלקטים השונים שרווחו אז בין הסלובקים, להסתמך על הדיאלקט של תושבי מרכז סלובקיה, שהייתה ממוצעת בין הדיאלקטים השונים ושונה יחסית מהצ'כית. בחירה זאת הביאה להצלחה של הנוסח בכך שהיא הפכה לסמל לאומיות סלובקי ולהתנגדות מחד לשלטון ההונגרי ומאידך לרצון הצ'כי לדומיננטיות בשטח הצ'כו-סלובקי.
ביוני אותה שנה החלה חקירה של השלטונות ההונגרים נגד הפעילות הלאומית הסלובקית, באשמה של בגידה במדינה ההונגרית. אף על פי שלא נמצאה פעילות אסורה, השלטונות ההונגרים אלצו את בית הספר הפרוטסטנטי לפטר את שטור בסוף שנת 1843. כאות מחאה, 22 תלמידים עזבו את המוסד במרץ 1844. שטור המשיך ללמד באופן פרטי וחשאי.
באוגוסט 1845 החל שטור להוציא עיתון, שאחר כך נוסף לו מוסף ספרותי, בשפה הסלובקית לה הוא עשה קודיפיקציה. עיתון זה יצא עד יוני 1848. בעיתון זה שטור הטיף לאוטונומיה תרבותית ופוליטית של הסלאבים בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית. באוקטובר 1847 נבחר שטור לפרלמנט ההונגרי כנציג מחוז זבולן, והיה לנציג היחיד של הסלובקים [3]. שטור דרש זכויות למיעוט הסלובקי ובנוסף הטיף לסיום שלטון האצילים.
בעת אירועי אביב העמים בשנת 1848, חיפש שטור בעלי ברית שיקנו לסלובקים זכויות לאומיות. בתחילה פנה להונגרים אך נענה בשלילה. בהמשך ניסה להידבר עם נציגים קרואטים, בכנס של נציגים של עמים סלביים בפראג ביוני 1848. אולם חילוקי דעות בין המשלחות וסיום מוקדם של הכנס מנעו הגעה להסכמה מעבר למנשר כללי שקרא לאימוץ עקרונות המהפכה הצרפתית והפיכת האימפריה האוסטרו-הונגרית לפדרציה של מדינות לאום. במאי הוציאו השלטונות ההונגרים צווי מעצר לשטור ועמיתיו, והם בחרו לעמוד לצד האימפריה כנגד המורדים ההונגרים, בתקווה שלאחר הניצחון הם יזכו לאוטונומיה לאומית שתוכפף ישירות לקיסר בווינה. אולם תקוותיהם של הסלובקים נכזבו ולאחר חיסול המרד ההונגרי הושב השלטון ההונגרי על כנו בתוך האימפריה. שטור התגורר במודרה שם עזר בטיפול בילדיו של אחיו שנפטר בגיל צעיר. הוא היה נתון לפיקוח משטרתי צמוד שחיסל כל אפשרות לפעילות לאומית סלובקית. בתקופה זאת הוא פרסם יצירות ספרותיות ומסה על הסלאבים ועתיד העולם. בשנת 1856 הוא נפטר מפצעים שנגרמו לו במהלך תאונת ציד.
מורשתו
עריכהמורשתו של שטור לא זכתה ליחס חיובי מצד השלטונות במהלך רוב המאה ה-20. טומאש מסריק ביקש לבנות צ'כוסלובקיה מאוחדת ולא היה מעוניין לקדם את מורשתו של שטור שהטיף לבידול בין הצ'כים לסלובקים. הקומוניסטים שהשתלטו על צ'כוסלובקיה בשנת 1948 לא היו מעוניינים בכל הדגשה של לאומיות סלובקית שתזכיר את מדינת החסות הסלובקית של יוזף טיסו. אבל עם התמוטטות השלטון הקומוניסטי בשנת 1989, התעוררה הלאומיות הסלובקית ודמותו של שטור הועלתה על נס. למשל, שנת 1995 הוכרזה על ידי משרד התרבות הסלובקי כשנתו של שטור[4].
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ JOSETTE A. BAER, National Emancipation, not the making of Slovakia: Ludivit Stur’s conception of the Slovak nation, Studies in Post-Communism Occasional Paper no. 2 (2003), pages 13-14
- ^ JOSETTE A. BAER, page 13
- ^ David L Cooper, Pavol Dobšinský, Traditional Slovak Folktales, M.E. Sharpe, 2001, page 281
- ^ JOSETTE A. BAER, pages 3-4