טומאש מסריק

טומאש מסריק
Tomáš Garrigue Masaryk
	צילום מינואר 1918
לידה	7 במרץ 1850; הודונין, מרקיזות מוראביה, האימפריה האוסטרית
פטירה	14 בספטמבר 1937 (בגיל 87); Lány, צ'כוסלובקיה
שם לידה	Tomáš Jan Masaryk
מדינה	ציסלייטניה (ארצות אוסטריה), צ'כוסלובקיה
מקום קבורה	Grave of Masaryk family
השכלה	אוניברסיטת וינה (1876); בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
מפלגה	המפלגה הצ'כית הצעירה (1890–1893) ; המפלגה הריאליסטית (1900–1918)
בן או בת זוג	שארלוט גאריג (15 במרץ 1878–13 במאי 1923)
	1891–1893; (כשנתיים)
	1907–1917; (כ־10 שנים)
	14 בנובמבר 1918 – 14 בדצמבר 1935; (17 שנים)
	אדווארד בנש ←
פרסים והוקרה
	honorary citizen of Strakonice (1918); הצלב הגדול של מסדר החרב של יעקב הקדוש (10 באפריל 1930); הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (13 בפברואר 1930); מסדר שלושת הכוכבים, דרגה ראשונה (1927); הצלב הגדול של מסדר המושיע (1927); honorary citizen of Moravské Budějovice (7 במרץ 1930); honorary citizen of Strakonice (6 במרץ 1935); 1st Class of the Order of the Cross of the Eagle (29 באפריל 1931); honorary citizen of Nové Město na Moravě (1935); אזרחות כבוד של ברנו (7 במרץ 1935); עיטור מסדר העיט הלבן של פולין (1925); אזרחות כבוד של קלאדנו (7 במרץ 1935); הצלב הגדול של מסדר קרלוס השלישי (1924); מסדר הכוכב של קאראג'ורג'ה (1920); מסדר הפיל (7 במרץ 1925); אזרחות כבוד של טשביץ' (2 בנובמבר 1918); אזרחות כבוד של פראג (1922); צלב גדול של לגיון הכבוד (1921); מסדר הוורד הלבן של פינלנד; אות ההצטיינות של הרפובליקה האוסטרית; מסדר החרצית; מסדר סנט מוריס ולזרוס; מסדר האריה של הולנד; מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש; מסדר החרב של יעקב הקדוש; מסדר צלב העיט; אזרחות כבוד של ז'מברק; מסדר קרלוס השלישי; אזרחות כבוד של צ'סקה בודייוביצה; מסדר הפיל הלבן; עיטור שלושת הכוכבים; honorary citizen of Kopřivnice; honorary citizen of Polná; honorary citizen of Nové Město nad Metují; מסדר המושיע; מסדר מוחמד עלי ממצרים ;
חתימה

טומאש גאריג מסריק (בצ'כית: Tomáš Garrigue Masaryk, ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏; ‏7 במרץ 1850 – 14 בספטמבר 1937) היה פילוסוף, פובליציסט ומדינאי צ'כי, מנהיג תנועת העצמאות, ונשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה. זכה לכינוי "אביה של צ'כוסלובקיה".

ביוגרפיה

מסריק נולד ב-1850 בעיירה הודונין שבחבל מוראביה לאב סלובקי (שעבד כפועל חקלאי באחת מאחוזותיו של הקיסר האוסטרי ואחר כך כרַכָּב ושרת באחוזה) ולאם צ'כית שקיבלה חינוך בגרמנית. בגיל 6 החל ללמוד בבית ספר גרמני ובגיל 10 החל ללמוד בבית ספר תיכון בעיר שכנה. לאחר שנתיים נאלץ להפסיק את לימודיו עקב מחסור כספי ואז חזר לעיר הולדתו ועבד במתן שיעורים פרטיים. בגיל 14 שלחו אותו הוריו ללמוד מקצוע טכני ולעבוד כשוליית מסגר. בעבודה זו החזיק 6 חודשים ואז החל ללמוד, בעזרת מלגה, בתיכון בעיר ברנו. ב-1869, כשהוא בן 19, עבר לווינה תחת חסותו של ראש משטרת וינה (שעם בנו התחבר בתיכון בברנו) שם למד ועבד כמורה ביתי. לאחר סיום התיכון המשיך ללמוד באוניברסיטת וינה וב-1876, כשהוא בן 26, הוסמך לדוקטור לפילוסופיה.

לאחר לימודיו נסע ללייפציג להשתלמות גבוהה שם התאהב בשארלוט גאַריג, שהייתה סטודנטית למוזיקה, והם נישאו ב-1878 בניו יורק.^[1]

לאחר תקופת מה בניו יורק חזר הזוג לווינה וב-1879 קיבל משרת מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת וינה ומשנת 1882 פרופסור באוניברסיטת קארל בפראג. בשנת 1883 ייסד ירחון רדיקלי בשם "אתניאום". משנת 1889 ערך את הדו-שבועון "זמן" (צ'אס). החל משנת 1891 היה למנהיג ארגון הצ'כים הצעירים. נבחר כציר לפרלמנט האוסטרי ופרש ממנו בשנת 1893. בשנת 1900 היה בין מייסדי "המפלגה העממית" שתבעה שלטון עצמי לצ'כיה. בשנת 1907 חזר לפרלמנט האוסטרי והתנגד למדיניות הכיבושים בבלקנים ועל כך נאשם בבגידה במלכות. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח לחו"ל ופעל במדינות ההסכמה למען עצמאות צ'כיה. בשנת 1917 ארגן את הצ'כים השבויים שברוסיה לכוח צבאי לאומי, הלגיון הצ'כוסלובקי.

בשנת 1918, לאחר הקמת צ'כוסלובקיה בחבלים שנלקחו מהריסות האימפריה האוסטרו-הונגרית, חתם על הסכם עם התנועה הלאומית הסלובקית ונבחר לראש הממשלה הזמנית של צ'כוסלובקיה. באותה שנה התמנה לנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה וחזר ונבחר מחדש עד להתפטרותו, מחמת זקנה, בשנת 1935.

לאחר פרישתו של מסריק ב-1935 מונה לנשיא תלמידו, אדווארד בנש.

מאז הקמתה ועד הסכם מינכן ופלישת גרמניה ב-1938 הייתה צ'כוסלובקיה לדמוקרטיה מתוקנת, בין היחידות באירופה של אז. מסריק, בהשקפתו סוציאליסט מובהק, היה מסוללי דרכה כי ראה בה את השיטה המוסרית ביותר.

למרות היותו סוציאליסט המאמין בשוויון זכויות, לא האמין מסריק בשוויון אנושי מוחלט. לדבריו אל לאדם לשאוף לשוויון אלא להשתלמות עצמית. על כך אמר "אסון האנושות הוא שיש לה יותר מדי גואלים, כל אחד רוצה לגאול אותה ושוכח להשתלם בעצמו ולהתעלות, כי על ידי כך ממילא גואל הוא את האנושות". הוא היה ריאליסט, יסד, חי והטיף סוציאליזם על ידי עבודה, אהבה ומוסר אנושי אוניברסלי.

מסריק היה ידיד של העם היהודי, ויצא כנגד כל תופעה של אנטישמיות במדינתו. בתקופתו התקיים שוויון זכויות מלא ליהודים, זאת על פי החלטה שקיבל כנשיא הרפובליקה הצ'כוסלובקית. הוא התפרסם בעולם היהודי במאבקו למען הנאשם לאפולד הילזנר, בתקופת עלילת הדם של פולנה. מסריק ביקר בארץ ישראל בשנת 1927. על שמו קרויים כפר מסריק, כיכר מסריק בתל אביב ובחיפה, שדרה על שמו בתל אביב ורחובות על שמו בבת ים, ירושלים, נתניה, נהריה ופתח תקווה. ב-2018 הוכשרה חלקת יער (חלק מיער בלפור) ליד קיבוץ שריד שנקראת "יער מסריק" על שמו.^[2]

האסטרואיד 1841 Masaryk שהתגלה על ידי האסטרונום הצ'כי לובוש קוהואוטק נקרא על שמו.^[3]

פרשת הילזנר מפולנה

ערך מורחב – פרשת הילזנר

ב-1899 הואשם יהודי בן 22 בשם ליאופולד הילזנר מהעיירה פולנה ברצח נערה מקומית בשם אנז'קה, לשם שאיבת דמה לטקס דתי. עלילת דם זו לוותה בהאשמת הקהילה היהודית כולה. למרות חוסר בהוכחות חרצו המושבעים את דינו למוות, אך הסנגור ערער על פסק הדין והצליח להשיג משפט חדש בערכאה גבוהה יותר. ב-1900 נפתח המשפט המחודש בבית המשפט העליון במחוז פיסק בבוהמיה, אלא שאז הואשם הילזנר גם ברצח נערה נוספת בשם מארי. גם במשפט זה פעלו כל המערכות האנטישמיות בצורה גלויה כנגד הנאשם. מסריק הרים קולו נגד העוול וחוסר הצדק שהשתקפו במשפט ובשל כך הותקף בטענה שהוא תומך ביהודים. פעילותו של מסריק הביאה בסופו של דבר להמרת עונש המוות במאסר עולם. הילזנר שוחרר ב-1918.

חיים אישיים

למסריק ולרעייתו שארלוט נולדו חמישה ילדים. בתו אליצה מסריקובה (אנ') הייתה אשת חינוך, סוציולוגית ופוליטיקאית, בנו יאן מסריק היה דיפלומט ומדינאי ובנו הרברט מסריק היה צייר.