ליטאים
ליטאים (ליטאית: lietuviai) הם אומה וקבוצה אתנית שמקורן במדינות הבלטיות, בעיקר במולדתם ליטא שם הם מונים מעט יותר מ-3 מיליון איש. כמיליון ומעלה נוספים מתגוררים בפזורה, במדינות כארצות הברית, ברזיל, קנדה, קולומביה, רוסיה, אנגליה ואירלנד. שפת האם שלהם היא ליטאית.
אוכלוסייה | |
---|---|
בין 4 ל-5 מיליון (הערכה) | |
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
ליטא: בערך 3,000,000 ארצות הברית: 722,879 בריטניה: 100,000 ברזיל: 100,000 רוסיה: 76,000 אירלנד: 50,000 גרמניה: 40,000 קנדה: 36,485 לטביה: 33,000 פולין: 25,000 ספרד: 15,144 אוסטרליה: 12,317 אוקראינה: 11,000 בלארוס: 9,900 ישראל: 3,600 צרפת: 4,000 איסלנד: 1,300 | |
שפות | |
ליטאית | |
דת | |
בעיקר נצרות קתולית | |
קבוצות אתניות קשורות | |
עמים בלטים ועמים סלאבים |
היסטוריה
עריכהשטחן של המדינות הבלטיות כיום, לרבות ליטא המודרנית, היה מיושב על ידי מספר שבטים בלטיים. במשך מאות שנים, ובמיוחד תחת דוכסות ליטא, אוחד חלק מן השבטים הבלטים לתוך אומה אחת שנקראה "האומה הליטאית", איחוד שבוצע בעיקר כהגנה נגד השבטים הסלאבים מהמזרח. השטח שהיה פעם מיושב על ידי הליטאים היה הרבה יותר גדול מליטא של היום, וכלל גם את צפון-מערב בלארוס, קלינינגרד וחלקים מלטביה ופולין. בשנת 1387 קיבלו עליהם הליטאים את הנצרות.
בסוף המאה ה-19 החלה תחייה של הלשון הליטאית, שחיזקה את התנועה הלאומית.
לאחר קבלת העצמאות
עריכההאומה הליטאית נמצאת ברובה בארצה ליטא, ובמספר כפרים באזור הצפוני של פולין, כמו גם בלטביה הדרומית ובתפוצות של הפזורה, שם הם מהגרים. יש שעדיין נותרו בבלארוס ובמחוז קלינינגרד הרוסי, אך במספר קטן לעומת פעם. ליטא קיבלה שוב את עצמאותה מברית המועצות ב-1990, וב-1991 הוכרה על ידי רוב המדינות. היא הצטרפה לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004.
בין המדינות הבלטיות, ליטא כוללת את האוכלוסייה ההומוגנית ביותר. לפי מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2001, 83.45% מכלל האוכלוסייה זיהו עצמם בקבוצה האתנית הליטאית, 6.74% זיהו עצמם כפולנים, כרוסים 6.31%, כבלארוסים 1.23%, ו-2.27% כחברים בקבוצות אתניות אחרות.[1]
קישורים חיצוניים
עריכה- ליטאים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Population by ethnicity (2001 Census), Department of Statistics to the Government of the Republic of Lithuania (Statistics Lithuania), 2005.