קלינינגרד (מחוז)
מחוז קלינינגרד (ברוסית: Калининградская область) הוא אחד מ-83 הסובייקטים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. קלינינגרד הוא המחוז המערבי ביותר ברוסיה והוא מובלעת, כלומר אין לו קישור יבשתי לשאר שטחה של רוסיה. מחוז קלינינגרד נמצא בין פולין וליטא על חוף הים הבלטי, היה חלק מפרוסיה המזרחית והשתייך לגרמניה עד שנת 1945. מחוז קלינינגרד נקרא על שם מיכאיל קלינין, נשיא ברית המועצות לשעבר. המחוז הוקם בשנת 1946.
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי הצפון-מערבי | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי הצפון-מערבי | ||
| מושל | אלכסיי בספרוזבניך | ||
| רשות מחוקקת |
האספה המחוקקת של מחוז קליניגרד  | ||
| בירת האובלסט | קלינינגרד | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד |
7 באפריל 1946 (מחוז קניגסברג) 4 ביולי 1946 (השם הנוכחי) | ||
| על שם |
מיכאיל קלינין | ||
| שטח | 15,125 קמ"ר (דירוג: 77) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסט | 994,599 (דירוג: 49, 1 בינואר 2023) | ||
| ‑ צפיפות | 68.35 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות | 54°48′00″N 21°25′00″E / 54.8°N 21.416666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| www.gov.kaliningrad.ru | |||
  | |||
היסטוריה
עריכההחל מהמאה ה-5 באזור התגוררו עמים פרוסים שהיו דומים לליטאים. בתחילת המאה ה-13 השטח נכבש על ידי המסדר הטבטוני ולאזור החלו להגיע גרמנים. האזור היה חלק של האימפריה הרומית הקדושה ובהמשך של האימפריה הגרמנית.
בהתאם לסיכומים של ועידת פוטסדם כשליש של פרוסיה המזרחית סופח לברית המועצות והיתר כבר לפולין.
בשנת 1946 הוקם מחוז קלינינגרד. כול אוכלוסייה גרמנית גושרה מהאזור ושמות כל היישובים קיבלו שם רוסי. לאזור הובאו מתיישבים חדשים מאזורי ברית המועצות השונים.
בשטח המחוז ממוקמות בסיסי צבא רבים לרבות מטא של הצי הבלטי והבסיס הראשי שלו.
גאוגרפיה
עריכהשטח המחוז הוא 15,100 קמ"ר. בקרבת חופו של הים הבלטי נמצאים שני אגמי מים מתוקים: אגם קורוניאן, הנחלק בין מחוז קלינינגרד וליטא, ואגם ויסלה, הנחלק בין מחוז קלינינגרד ופולין. האגמים מופרדים מהים הבלטי על ידי רצועות אדמה צרות. אגם קורוניאן מופרד מהים הבלטי על ידי רצועת חוף צרה של דיונה חולית באורך 98 קילומטר וברוחב של בין 400 מטר ל-3,800 מטר אשר 46 ק"מ ממנה נמצאים בתחומי מחוז קלינינגרד ומוכרזים כגן לאומי.
המחוז נמצא באזור הזמן המזרח-אירופאי, ביחד עם ליטא, בלארוס ורומניה (זהו גם אזור הזמן של ישראל).
ממשל
עריכההרשות המחוקקת היא "האספה המחוקקת של מחוז קליניגרד" שכוללת 40 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר ל-5 שנים. בספטמבר 2024 לתפקיד נבחר אלכסיי בספרוזבניך.
מבחינה אדמיניסטרטיבית החבל מחולק ל-13 ראיונים, 8 ערים בעלי חשיבות מחוזית ויישוב בעל חשיבות מחוזית.
דמוגרפיה
עריכהבהתאם לנתונים לשנת 2021 גרו במחוז קלינינגרד כ-1,018,624 בני אדם, מהם 76.5% בערים. המחוז הוא בין הבודדים ברוסיה עם גידול מתמיד של אוכלוסייה. מחוז קלינינגרד הוא מהצפופים ברוסיה עם צפיפות של 62.5 נפש לקמ"ר. בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית האוכלוסייה מורכבת מ-78.6% רוסים, 1.1% בלארוסים, 1.2% אוקראינים. למרות הגירוש באזור מתגוררים כ-4 אלף גרמנים (בשנת 1959 היו רק כ-800 גרמנים לבד).
רוב מוחלט של האוכלוסייה הגרמנית והליטאית שהתגוררה באזור לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה גורש על ידי הרוסים בתום המלחמה. כתוצאה מכך התרוקן האזור מתושביו במהלך 1946–1947 כאשר גורשו מהאזור מעל ל-100 אלף תושבים גרמנים. בחמש השנים הבאות הייתה הגירה מסיבית של אוכלוסייה סלאבית וכל שנה היו מגיעים למחוז מעל 100 אלף מתיישבים. באותה תקופה שונו גם שמות כל היישובים במחוז משמות גרמניים לשמות רוסיים חדשים. ההגירה ההמונית פסקה בשנות ה-60.
ערך מורחב – גירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה
בתחילת שנות ה-90 הגיעו לאזור גרמנים שלאחר מלחמת העולם השנייה גורשו על ידי הסובייטים לקזחסטן ולסיביר. תוך מספר שנים רובם היגרו לגרמניה ורק אלפים בודדים מתגוררים במחוז עד היום. בתחילת המאה ה-21 החלה הגירה של אוכלוסייה ממוצא רוסי מהמדינות הבלטיות.
החל משנות ה-90 של המאה ה-20 במחוז פעלה המפלגה הרפובליקנית הבלטית שמטרתה הייתה מתן אוטונומיה מוגברת לאזור.
כלכלה
עריכהבאזור הוקמו מספר מפעלים. בין המפעלים הגדולים תשלובת למוצרי ענבר. תושבים רבים עוסקים בתמיכה לפעילות בסיסי צבא רבים באזור.
מערכת החשמל של המחוז מופעלת כאי חשמלי (לאחר התפרקות ברית המועצות). גז טבעי להפעלת תחנות הכוח בעבר היה מובא בצינור מינסק-וילנה-קלינינגרד. בשנת 2019 הופעל מתקן לקבלת גז מהים ומתקן לקליטת גז נוזלי. כמו כן נבנה מאגר תת-קרקעי לגז.
תחבורה
עריכהבמחוז פעולת רשת מסילות ברזל מפותחת. בעבר היו רכבות לכיוון פולין וליטא.
מספר כבישים מאשרים מעבר של סחורות ונוסעים לליטא ופולין.
על שפת הים הבלטי פועלים נמלים ודרכם למחוז מגיע רוב הסחורות.
נמל התעופה חרברובו בקרבת קלינינגרד הוא פעול כנמל תעופה בין-לאומי. בשנת 2022 עברו דרכו מעל ל-3 מיליון נוסעים.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קלינינגרד- קלינינגרד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה