לייב גלנץ
לייב (לייבל'ה) גלנץ (גלאנץ) (י"א בסיוון ה'תרנ"ח, 1 ביוני 1898 – י"ד בשבט ה'תשכ"ד, 27 בינואר 1964) היה חזן ומלחין ישראלי.
 | |
| לידה |
1 ביוני 1898 י"א בסיוון ה'תרנ"ח קייב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בינואר 1964 (בגיל 65) י"ד בשבט ה'תשכ"ד תל אביב-יפו, ישראל |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית, ישראל |
| מקום לימודים |
האקדמיה הלאומית למוזיקה של אוקראינה על שם צ'ייקובסקי |
| שפה מועדפת |
עברית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
  | |
קורות חיים
עריכהלייבל'ה גלנץ נולד בקייב וגדל כילד פלא למשפחת חזנים. אביו היה חזן וחסיד טאלנא, שהנחיל לבנו את יסודות החזנות והניגונים החסידים.
גלנץ היה פעיל ציוני נלהב עוד בנעוריו, והשתתף בכנסים ציוניים רבים. בשנות ה-20 היגר לארצות הברית, אך ביקר מספר פעמים בארץ ישראל. בשנת 1954 עלה לארץ, השתקע בתל אביב, כיהן כחזן בבית הכנסת "תפארת צבי" ולימד חזנות בבית ספר לחזנות שהקים. בתחילת שנת 1964, חש בלבו באופן מפתיע בעת הופעה על הבמה, ונפטר לאחר כמה ימים. הוא נקבר בבית העלמין קריית שאול.[1]
סגנון
עריכהלייב גלנץ פיתח כחזן סגנון ייחודי משלו. גלנץ היה קשוב לסגנונות שונים במוזיקה הקלאסית (הז'אנר הרומנטי, הז'אנר הא-טונאלי וכו'), לזמר העברי והישראלי המתחדש ולניגוני עדות ישראל השונות. את ההשפעות הללו יצק ללחניו החזניים.
עד שנות ה-30 נהג גלנץ להלחין את פרקי החזנות שלו בהברה אשכנזית, אך בהשפעת המשוררים העבריים הצעירים (כאלתרמן ושלונסקי) עבר להלחין בהברה ספרדית, בה שר עד סוף ימיו.
גלנץ הלחין גם נעימות, שחלקן נחשבות קשות לביצוע, למילותיהם של משוררים עבריים מפורסמים כביאליק וטשרניחובסקי.
ניתן להמחיש את השוני בין סגנונו המוקדם יחסית של גלנץ לסגנונו המאוחר, באמצעות היצירות "שמע ישראל" משנות ה-30, ו"אהבתי כי ישמע ה'" משנות ה-40:
בעוד ש"שמע ישראל" היא יצירה הבנויה על היסודות הקלאסיים של החזנות האשכנזית (וירטואוזיות, השתפכות הנפש עד לכדי "בכיינות" במידת מה), הרי ש"אהבתי" היא יצירה הרבה יותר מופשטת, מהורהרת ומופנמת, ואף שגם בה ישנו חלק של השתפכות נפש וזעקה ממעמקים, הרי שלא ניתן להגדירה כמלודרמטית.
פרקי החזנות של לייב גלנץ מושרים עד היום בקונצרטים לחזנות בישראל ומחוצה לה, על ידי חזנים ידועי-שם.
קישורים חיצוניים
עריכה
לייב גלנץ, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לייב גלנץ, באתר Discogs (באנגלית)- לייב גלנץ, דף שער בספרייה הלאומית
- ביוגרפיה ותמונות של לייב גלנץ (באנגלית)
- אלבומיו של לייב גלנץ לשמיעה ישירה
- יוסף חרסונסקי, לייב גלאנץ: פנומן באמנות החזנות: (6 שנים למותו), מעריב, 29 בינואר 1970
מרדכי גלדמן, לייב גלנץ היה חזן שעד עצם היום הזה אני רוחש לו הערצה גדולה, באתר הארץ, 3 ביוני 2019\
.svg){kind=logo}
- קובץ לזכר לייב גלנץ זהרים בעריכת אליעזר שטיינמן בהוצאת מכון תל אביב למוזיקה יהודית האקדמיה לחזנות מיסודו של לייב גלנץ 1965-באדיבות אתר הספרים בוקספר