לילה קונווארי

לִילָה קונווארי למעשה לִילְלָה (במקור קונשטאדטר, בהונגרית: Kunvári Lilla;‏ בודפשט, 26 ביולי 1897 – בודפשט, 12 באוגוסט 1984) הייתה פסלת יהודייה-הונגרייה, אמנית מדליות.

לילה קונווארי
Kunvári Lilla

אין תמונה חופשית
לידה	26 ביולי 1897 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	12 באוגוסט 1984 (בגיל 87) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה
מקום לימודים	אקדמיה ז'וליאן אקדמיית קולארוסי
בן או בת זוג	אימרה שאנדור

קורות חייה

לילה קונשטדטר נולדה במשפחה יהודית ברחוב Huszár 8 בבודפשט. לאחר סיום לימודיה ובחינות הבגרות נרשמה לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת פאזמאן פטר (כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד - ELTE) בבודפשט, ואחר כך בשנתה השלישית למדה בקורס הערב של בית הספר לאמנויות שימושיות. באותה תקופה היא הייתה אורחת קבועה בחוג גלילאו, נתנה הרצאות לפועלים צעירים והשתתפה באופן פעיל באירועי מהפכת החרציות, שבגללה גורשה מהאוניברסיטה ב-1920. לאחר מכן עברה לכמה שנים לפראג ביחד עם אחותה. בשנת 1923, החלה את לימודי הפיסול שלה אצל הפסל היהודי-הונגרי ינה קרמנדי-פרים, ולאחר מכן בין 1924 לבין 1927 הייתה תלמידתו של פרנץ שידלו במחלקת הפיסול של האוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות בבודפשט. לתקופה קצרה היא ובעלה הראשון, אנדרה לובאש, עברו לפרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור שבדרום צרפת. בתקופה זו הוא ציירה ואיירה הרבה, ועד מהרה הם עברו לפריז, שם למדה באקדמיה ז'וליאן ובאקדמיית קולארוסי בין השנים 1929 לבין 1931. במהלך שנותיה שם, יצרה דיוקנאות, שנמכרו לאספנים אירופאים. לאחר שחזרה הביתה, השתתפה בתערוכות של הסלון הלאומי והאגודה החדשה לאמנים. תערוכותיה פורסמו מאז 1930. היא הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות הן בהונגריה והן מחוצה לה. בפסליה הקטנים ובתבליטיה היא עיצבה בעיקר את סצינות חיי היומיום ואת פעולות היומיום של האנשים. היא ציירה דיוקנאות אופי של אישים מצטיינים, במיוחד של גדולי החיים המוזיקליים. לילה הייתה פעילה גם באמנות מדליות. ב-1967 הפכה לחברה בפדרציה הבינלאומית למדליות - FIDEM וב-1972 הצטרפה להנהלתה והפכה לנציגת FIDEM בהונגריה. ביוזמתה התקיים קונגרס FIDEM בבודפשט ב-1977.

קברה נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.

משפחתה

לילה קונשטדטר נולדה במשפחה יהודית כבתם של פילפ קונווארי (קונשטדטר) (1840–1911) שהיה מהנדס בניית כבישים ומסילות רכבת, חבר מייסד וגזבר של "האגודה הנומיסמטית ההונגרית" (נוּמִיסְמַטִיקַה היא מדע העוסק בחקר איסוף הכסף ועברו ההיסטורי, הכלכלי והגאוגרפי על צורותיו השונות), ובמשך תקופה ארוכה היה חבר בוועדת הרשות המחוקקת של בודפשט (חבר מועצת עיר), ושל מריה ארניושי (במקור גולדמן) (1864–1916). היו לה חמישה אחים/אחיות, ביניהם רופאת השיניים ופעילת זכויות הנשים בלה קונווארי וג'רג'יקה קונווארי (אשתו של פאל פורו). אחיה הגדולים היו ארנה קונווארי (1890–1910) שהיה סטודנט באוניברסיטה, אאורל ואימרה. סבה וסבתה מצד אביה היו שלמה קונשטדטר (1807–1890) עצמאי ובַּבֶּטָה טוטיש (1816–1865), סבה וסבתה מצד אמה היו בעל המסעדן יוז'ף גולדמן וקטלין קינסטלר.

בעלה הראשון היה אנדרה לובאש, שמת מלוקמיה במהלך שנותיהם המשותפות בפריז. בעלה השני היה אימרה שאנדור (1892–1943).

תערוכותיה

יחיד

• היכל האמנות הישן, בודפשט (1949)
• גלרי ריימון דינסן, פריז (1960)
• גלריית גרוסוונור, לונדון (1960)
• מוזיאון לאמנות, טולון (1960)
• בית העירייה, לה סיין-סור-מר (1960)
• מוזיאון לאמנות, טולון (1963)
• Ursula Wendtorf Galerie, אולדנבורג, גרמניה המערבית (1967)
• שווייץ (1967)
• ספרד (1975)

אוסף

• היכל האמנות (בודפשט) (1949)
• אולם אדולף פניאש (1962, 1978)

תערוכות מדליות בינלאומיות (FIDEM)

• פראג (1969)
• קלן (1971)
• הלסינקי (1973)
• קרקוב (1975)
• בודפשט (1977)

עבודותיה (מבחר)

• אישטוואן סניי (1952)
• ז'ני וארנאי (1957)
• צ'לן (ארד, 1947)
• פרנץ מורה (ארד, 1952)
• סנדור פקס (ארד, 1961)
• יהודי מנוחין (ארד, 1962)
• זולטן קודאלי (ארד, 1962)
• נאבקים (טרקוטה, 1962)
• אנדרטת הקבר וילמה מדיאסאי (1974)

עבודותיה באוספים ציבוריים

• מוזיאון לאמנות, טולון
• מוזיאון מונטר, פריז
• המוזיאון הלאומי, קופנהגן
• המוזיאון הלאומי, סטוקהולם
• מוזיאון המדליות, ורוצלב
• מוזיאון היסטורי, מוסקבה
• ארמיטאז', סנקט פטרבורג
• הגלריה הלאומית של ההונגריה, בודפשט
• György Szolláth: הפסלת ומדליסטית לילה קונווארי בת 80 (1978) Az Érem, 34. שנה, גיליון 1, 28-30 הוא. גישה מקוונת
• אגנש פדור: ביקור בסטודיו של לילה קונווארי (9 בינואר 1982) Magyar Nemzet, 38. כיתה 7 מספר 9 הוא. גישה מקוונת
• מרתה בוזוקי: לילה קונווארי (בודפשט, 1983)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לילה קונווארי בוויקישיתוף