פתיחת התפריט הראשי
אגיס הרביעי מציע את הרפורמות שלו בפני האפורים.

ליסנדרוסיוונית: Λύσανδρος; המאה ה-3 לפנה"ס) היה אפור ספרטני, נודע כתומך הבולט ביותר לרפורמות של אגיס הרביעי.

ביוגרפיהעריכה

על ילדותו של ליסנדרוס לא ידוע דבר. פלוטארכוס מציין שהוא היה בנו של אדם בשם מנדרוקלידס שנודע כמדינאי מוכשר. לפיכך היה ליסנדרוס פופולרי מאוד בקרב האזרחים בספרטה במאה השלישית לפני הספירה. כאשר המלך אגיס הרביעי, הציע רפורמות שנועדו לחזור למסורת הליקורגית ולהשיב לספרטה את גדולתה שאבדה לה לפני עשרות שנים. מרבית העם לא התלהב מהרעיון, אולם לא כן ליסנדרוס. הוא התקבל למשרת האפור והציע בפני הגרוסיה את תוכניתו של אגיס, ביטול החובות וחלוקה מחדש של אדמות הפולייס. ההצעה זכתה להתנגדות חריפה, ראש המתנגדים היה המלך השני לאונידס השני שטען שמטרתו האמיתית של אגיס אינה הוספת אזרחים לפולייס, כי אם להפוך לטיראן באמצעות רכישת שומרי ראש נאמנים על ידי חלוקת אדמות העשירים לעניים.[1][2]

אולם ליסנדרוס הנמרץ לא התייאש, הוא האשים את לאונידס בכך שנשא אשה בת אסיה והעלה מתהום הנשייה חוק ישן האוסר על אדם מבית המלוכה הספרטני להינשא לאשה שאינה ספרטנית. ליסנדרוס טען שללאונידס ואשתו הפרסייה היו שני ילדים,[3] הוא אף העלה מנהג לפיו אם פעם בתשע שנים נראה כוכב נופל בשמיים אזי זה סימן לכך שהמלך חטא ויש לגרשו. ליסנדרוס טען שראה כוכב נופל, ואף גייס את חתנו של לאונידס קלאומברוטוס השני כדי שיעיד נגדו.לאונידס נמלט לטגאה מרחק יום מספרטה,[4] חתנו קלאומברוטוס השני הוכתר למלך במקומו. אולם האפורים הצליחו למנוע את בחירת תומכי אגיס למשרת האפוראט לשנה הבאה. והאפורים החדשים האשימו את ליסנדרוס בבוגדנות. אולם הא הצליח לגרום לפיטורם בטענה של אי חוקיות,[2][5] ובמקומם מונו חדשים. בראש ועד האפורים מונה אגסילאוס, דודו של אגיס שסמך עליו במאה אחוזים. אולם אגסילאוס החל להכשיל את הרפורמות על ידי מתן עצות כושלות לאגיס.[2]

אולם כאשר יצא אגיס למסע מלחמה נגד האיטולים, חזר לאונדיס מטגאה ובעזרת שכירי חרב השתלט על העיר. הוא הגלה או הרג את כל תומכי אגיס. גורלו של ליסנדרוס לא ברור, ככל הנראה הוגלה או נרצח.

מקורותעריכה

  • Paul Cartledge and Antony Spawforth, Hellenistic and Roman Sparta, Routledge, second ed, 2002.
  • F. W. Walbank, E. A. Astin, M. W. Frederiksen, R. M. Ogilvie (ed), The Cambridge Ancient history, vol 7, Cambridge university press, 1984.
  • F. W. Walbank, A Historical Commentary on Polybius, 3 vols (1957, 1967, 1979).
  • F. W. Walbank, The Hellenistic World, Harvard University Press, 1981.
  • Peter Green. Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age. Los Angeles, ,California: University of California Press 1990
  • Plutarch. Lives. Translated by Bernadotte Perrin. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1914-1926. 11 vols. Digitized copy in: penelope.uchicago.edu
  • Pausanias. Description of Greece. Translated by Jones, W. H. S. and Omerod, H. A. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press; London, William Heinemann, 1918. Digitized copy in: Theoi.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פלוטארכוס, "חיי אגיס", 7.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 גולן עמ' 347.
  3. ^ Sarah B. Pomeroy Spartan Women p. 87
  4. ^ פלוטארכוס, "חיי אגיס", 11.
  5. ^ פלוטארכוס, "חיי אגיס", 12.