ליפוט שאטורי
ליפוט שאטורי (במקור שניידר, בהונגרית: Sátori Lipót; 1899 – 1943) היה גרפיקאי יהודי-הונגרי, מעצב כרזות ומאייר ספרים; דמות יוצאת דופן בתולדות עיצוב הכרזות ההונגרי. הוא נודע בשנות בעשור השני של המאה ה-20 ובעשור השלישי של המאה ה-20 בעיקר בזכות כרזות הסרטים שלו בסגנון אר נובו.[1] מקום עבודתו היה בודפשט.[2]
.jpg) | |
| כרזת בחירות למפלגה פוליטית | |
| לידה |
1899  |
|---|---|
| פטירה |
1943 (בגיל 44 בערך) |
| מדינה |
הונגריה |
  | |
קורות חיים עריכה
ליפוט שניידר נולד בשנת 1899 כילד במשפחה יהודית. לא ידועים מקומות הולדתו ומותו (סביר בהחלט שנספה בשואה) ואף לא התאריכים המדויקים של שני אירועים אלה. הוא המשיך את לימודיו (אחרי סיום התיכון) בבית הספר לאמנויות שימושיות בבודפשט (שמה כיום אוניברסיטת מוהולי-נאג' לאמנות ועיצוב). כרזות הסרטים הראשונות שלו פורסמו כבר בשנת 1917 בגיל 18 בלבד. בשנים הראשונות לקריירה עבד באופן קבוע ב"תיאטרון הלאומי לקולנוע - אורניה" (Uránia Nemzeti Filmszínház). במהלך מלחמת העולם הראשונה עיצב כרזות בעיקר לסרטי תעמולת מלחמה. בשנת 1919 הכין כרזה לרפובליקה הסובייטית ההונגרית.
בשנים 1918–1919 פתח את הסטודיו לגרפיקה עם אימרה פלדש, בו עבדו על כמה עיצובים של כרזות, אך לא יצרו רק כרזות קולנוע. הם יצרו את החתימה המשותפת שלהם של földeSSátori מסגסוגת, מתוך החתימות של שניהם. בשנות העשרים והשלושים קיבלו מספר משימות. לאחר שפלדש עזב את בודפשט, שאטורי יצר לבד או עם דיולה פייש. מספר איורי ספר קשורים בשמו. הוא נפטר בשנת 1943.[1]
סגנונו עריכה
עד מהרה זכה לשבחים על היכולת לסכם סרטים בצורה של כרזות שמושכות את העין. הכרזות הראשונות שלו מייצגות את סגנון האר נובו המעוטר של העשור הראשון של המאה ה-20 עד שנות ה-20. עבודות אלה ריאליסטיות יותר ומבליטות את ההיסטוריה של הסרטים. שאטורי עיצב על הכרזה לעיתים קרובות את אחת הדמויות הראשיות בסרט או בסצנה חשובה בסרט. לרוב הכרזות שלו שנעשו בשנות העשרים והשלושים יש מאפיינים של טרנד האר דקו. הם כבר מאופיינים באזורים גדולים וצבעוניים וקווים חזקים מבעבר.
אחד המוטיבים הפופולריים ביותר של שאטורי היה האישה, בדרך כלל גיבורת הסרט. הדמויות האלה תוארו בכרזה בדרך כלל בצורה דמונית וארוטית. בעבודותיו השתמש לעיתים קרובות באפקטים חזקים של אור. הסגנון והנושא של יצירותיו דומים מאוד לאלה של שותפו, אימרה פלדש. בעוד שהכרזות של פלדש התבססו על איור, הרי עבודותיו של שאטורי ביטאו יותר ציור ואקספרסיביות. הוא השתמש לעיתים קרובות בצבעים עזים ותוססים ובצורות דינאמיות. סגנונו השתלב היטב בעולם הוויזואלי של עידן הסרט האילם.
קישורים חיצוניים עריכה
- ליפוט שאטורי, ב-Budapest Poster Gallery
- ליפוט שאטורי, ב-Artnet
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 "Sátori, Lipót: 1899 - 1943" (באנגלית). Budapest Poster Gallery. אורכב מ-המקור ב-2014-02-23.
- ^ "Sátori Lipót". Kieselbach Galéria és Aukciósház.