לי דז'או
לי דז'או (בסינית: 李大钊, פיניין: Lǐdàzhāo, באנגלית: Li Dazhao; 29 באוקטובר 1889 - 28 באפריל 1927) היה אינטלקטואל סיני שהיה בין מקימי המפלגה הקומוניסטית הסינית עם צ'ן דוקסיו וקומוניסטים מוקדמים אחרים ב-1921. הוצא להורג על ידי אנשי הקוומינטנג.[1]
 | |
| לידה |
29 באוקטובר 1889 הרפובליקה העממית של סין  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
28 באפריל 1927 (בגיל 37) בייג'ינג, ממשלת בייאנג |
| מדינה |
שושלת צ'ינג, הרפובליקה הסינית |
| השכלה |
אוניברסיטת ואסדה |
| תקופת הפעילות |
? – 28 באפריל 1927 |
| מעסיק |
אוניברסיטת פקין |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של סין |
| פרסים והוקרה |
100 heroes and model figures who have made outstanding contributions to the founding of New China |
  | |
ביוגרפיהעריכה
לי נולד למשפחת איכרים במחוז לואטינג, פרובינציית חביי. הוא התחיל את החינוך המודרני הפורמלי בבית הספר התיכון יונגפנגפו. מ-1907 עד 1913, הוא למד במכללת בייאנג פוליטיקה ומשפט בטיינג'ין.
בין השנים 1914–1916 למד כלכלה פוליטית באוניברסיטת ואסדה ביפן לפני שחזר לסין ב-1916.
הוא לא סיים את לימודיו, וסולק מהאוניברסיטה ביפן בגלל היעדרותו הממושכת, כי השתתף בצורה פעילה בפעולות הפוליטיות נגד יואן שה-קאי בשאנגחאי בתחילת 1916.[2]
ספרן באוניברסיטת פקיןעריכה
כאינטלקטואל מוביל בתנועה לתרבות החדשה, גויס לי על ידי צ'אי יואן-פיי לעמוד בראש הספרייה באוניברסיטת פקין. בתפקידו זה השפיע על מספר סטודנטים בתנועת הארבעה במאי, ובהם מאו דזה-דונג, שעבד בחדר הקריאה של הספרייה.[3] לי היה בין הראשונים מהאינטלקטואלים הסינים שחשפו את כפרי סין כבסיס לתנועה פוליטית והיה בין הראשונים שביקשו לבחון את רעיון הממשלה הבולשביקית בברית המועצות כמודל אפשרי לרפורמה בסין. עם זאת, הוא שמר על יחסים קרובים עם אנשים אחרים בתנועה לתרבות חדשה כמו הו שי.
מייסד שותף של המפלגה הקומוניסטיתעריכה
לפי דיווחים רבים, לי היה לאומני והאמין שהאיכרים בסין צריכים לממלא תפקיד חשוב במהפכה של סין. בדומה לאינטלקטואלים רבים של ימיו, שורשי חשיבתו המהפכנית של לי היו למעשה בעיקר באנרכיה הקומוניסטית, אך לאחר אירועי הארבעה במאי, וכישלונות הניסויים האנרכיסטיים של אינטלקטואלים רבים, כמו בני ארצו, הוא פנה יותר לכיוון המרקסיזם. הצלחת המהפכה הבולשביקית הייתה גורם מרכזי בשינוי דעותיו. בשנים מאוחרות יותר שילב לי הן את השקפותיו הלאומיות המקוריות והן את השקפותיו המרקסיסטיות, כדי לתרום להשקפה פוליטית חזקה לסין.[4]
לי יזם את תנועת הנוער הסוציאליסטי בפקין, בשנת 1920,[5] לקראת הפגישה הראשון של המפלגה הקומוניסטית הסינית בשאנגחאי ביולי 1921. אף על פי שלי לא היה מסוגל להשתתף, הוא נקרא מייסד של המפלגה הקומוניסטית יחד עם צ'ן דוקסיו.
בהנהגתם של לי וצ'ן, המפלגה פיתחה קשר הדוק עם הקומינטרן שבשליטת הסובייטים. בהוראת הקומינטרן, לי וצ'ן התגייסו לקוומינטנג ב־1922. לי נבחר לוועד הפועל המרכזי של הקוומינטנג ב־1924.
מוותעריכה
המתחים בין הקומינטרן, הקוומינטנג והמפלגה הקומוניסטית הסינית יצרו הזדמנויות לתככים פוליטיים ואופורטוניזם. עם קריסת החזית המאוחדת בשנת 1927, לי נתפס במהלך פשיטה שהוזמנה על ידי חבורת (קליקה) פאנגייאן על השגרירות הסובייטית בפקין. הוא נתפס יחד עם תשעה עשר אנשים נוספים שנעצרו במהלך הפשיטה. הוא הוצא להורג בתלייה על פי הוראתו של ג'אנג דזוו-לין מצביא החבורה, ב-28 באפריל 1927.
קישורים חיצונייםעריכה
- לי דז'או, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ Original text based on marxists.org article, released under the GNU FDL.
- ^ Meisner, Maurice (1967). Li Ta-Chao and the Origins of Chinese Marxism. Cambridge: Harvard University Press
- ^ Murray, Stuart. The Library: An Illustrated History. New York, NY: Skyhorse Pub, 2009.
- ^ Meisner, Maurice (1967). Li Ta-Chao and the Origins of Chinese Marxism. Cambridge: Harvard University Press
- ^ Pringsheim, Klaus H. (Oct–Dec 1962). "The Functions of Chinese Communist Youth Leagues 1920–1949". The China Quarterly. 12: 75–91