ללא אזהרה: סיפורו של ג'יימס בריידי
ללא אזהרה: סיפורו של ג'יימס בריידי (באנגלית: Without Warning: The James Brady Story) הוא סרט טלוויזיה אמריקאי משנת 1991 בבימויו של מייקל טושיוקי אונו ובכיכובו של בו ברידג'ס בתפקיד ג'יימס בריידי, דובר הבית הלבן שנורה במהלך ניסיון ההתנקשות בנשיא רונלד רייגן ב-1981. הסרט מבוסס על הביוגרפיה Thumbs Up מאת מולי דיקנסון משנת 1987 על סיפורו של בריידי.[1]
| בימוי |
Michael Toshiyuki Uno  |
|---|---|
| תסריט |
רוברט בולט |
| שחקנים ראשיים |
בו ברידג'ס |
| מדינה |
ארצות הברית |
| הקרנת בכורה |
1991 |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט ביוגרפי |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
עלילה עריכה
בשנת 1980 נבחר רונלד רייגן לנשיא ארצות הברית. כעת, הוא זקוק לאדם שישמש כדובר הבית הלבן, ושני גברים הם מועמדים לתפקיד: ג'יימס (ג'ים) בריידי ולין נופציגר (אנ'). מאוחר יותר, בריידי מגלה כי קיבל את התפקיד. ג'ים מכהן בתפקיד 69 ימים. ב-30 במרץ 1981, רייגן מבקר במלון הילטון וושינגטון לנאום בפני חברי פדרציית העבודה האמריקאית וקונגרס הארגונים התעשייתיים (AFL-CIO). בהתחלה, ג'ים לא בטוח אם הוא ישתתף בגלל פרופיל תקשורתי נמוך של האירוע, אבל לאחר שגילה שהנשיא לא יענה על השאלות שישאל, הוא מחליט להשתתף באירוע. הנשיא עוזב את המלון לאחר הנאום, יחד עם שומריו וצוותו, כולל בריידי. ליד העיתונאים שמחוץ למלון ממתין ג'ון הינקלי ג'וניור. בזמן שג'ים צועד לעבר העיתונאים, הינקלי שולף את אקדח הרוהם RG-14 בקליבר 0.22 אינץ', ומתחיל לירות לעבר הנשיא. ג'ים נפגע מהכדור הראשון. שלושה נוספים נפצעו אף הם, אחד כולל הנשיא רייגן.
בבית, אשתו של ג'ים, שרה, שומעת על הירי בטלוויזיה, עם דיווח שטוען כי ג'יימס בריידי נפטר מפצעיו. כשהיא מגיעה לבית החולים, היא מגלה שבעלה עדיין בחיים אך במצב קשה. לאחר הניתוח, ג'ים מתחיל בהחלמה ארוכה, הכוללת עוד הרבה ניתוחים, התקפים, חזרת היכולת לדבר, שיקום ועוד. לאחר שאנשים רבים חותמים על עצומות כדי לשחרר את ג'ים לביתו לאחר חודשים רבים, ד"ר ארט קוברין, המנתח ורופאו של בריידי, אינו בטוח שהוא שזה מוכן לעזוב את בית החולים. לבסוף, במאי 1982, ג'ים נשלח הביתה. מרותק לכיסא גלגלים, הוא נתקל באתגרים רבים, מה שגורם לכך שלו ולשרה נוצרים קשיים בחייהם החדשים. יום אחד, בריידי יוצא וקונה עפיפון, ושרה לוקחת אותו לבקתה של חברים על החוף יחד עם בנם, סקוט. לאחר ניסיונות כושלים רבים להעיף את העפיפון, ג'ים מוותר בזעם, מה שגורם לו ולשרה לריב. מאוחר יותר באותו לילה, ג'ים ושרה מתנצלים זה בפני זה, כשג'ים אומר לה שהוא יזדקק לה עד סוף חייו. הסרט מסתיים עם ג'ים ושרה בקונגרס, מסבירים מדוע חוק בריידי יציל חיים רבים וירחיק אקדחים מהידיים הלא נכונות.
צוות השחקנים עריכה
| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| בו ברידג'ס | ג'יימס בריידי | דובר הבית הלבן |
| ג'ואן אלן | שרה בריידי | רעייתו של ג'יימס בריידי |
| דייוויד סטראתיירן | ד"ר ארט קוברין | רופאו של ג'יימס בריידי |
| בריאן קלארק | רונלד רייגן | נשיא ארצות הברית |
| סטיבן פלין | ג'ון הינקלי ג'וניור | המתנקש בחיי רונלד רייגן |
| גארי גרובס | לארי ספיקס | סגן דובר הבית הלבן |
| סוזן בראון (אנ') | ננסי רייגן | הגברת הראשונה של ארצות הברית |
| כריסטין הילי (אנ') | רות | |
| טייריס אלן (אנ') | סוכן FBI | |
| גרי בקר (אנ') | בלש |
ביקורת עריכה
ברידג'ס זכה בפרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן ראשי מצטיין במיני-סדרה או בסרט ובפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה.[2][3]
הסרט היה מועמד לפרס אמי לבידור בפריים טיים לסרט הטלוויזיה המצטיין.[4] רוברט בולט היה מועמד לפרס אמי לבידור בפריים טיים עבור התסריט המצטיין עבור מיני סדרה, סרט או ספיישל טלוויזיוני.[5]
קישורים חיצוניים עריכה
"ללא אזהרה: סיפורו של ג'יימס בריידי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ללא אזהרה: סיפורו של ג'יימס בריידי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"ללא אזהרה: סיפורו של ג'יימס בריידי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Vick, Karl (16 ביוני 1991). "James Brady, After the Bullet : HBO film follows press secretary's struggles since the Reagan shooting". Los Angeles Times. נבדק ב-12 בספטמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "WITHOUT WARNING: THE JAMES BRADY STORY". Emmys.com. נבדק ב-12 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Without Warning: The James Brady Story". goldenglobes.com. נבדק ב-12 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Margulies, Lee (17 ביולי 1992). "Emmy Exposure for Producing Team : Television: 'Northern Exposure' and 'I'll Fly Away,' from Joshua Brand and John Falsey, corralled nearly 10% of the nominations". Los Angeles Times. נבדק ב-12 בספטמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Roberts, Jerry (2009). Encyclopedia of Television Film Directors. Scarecrow Press. ISBN 9780810863781.page 603