לנה הורן
לנה מרי קלהון הורן (באנגלית: Lena Mary Calhoun Horne; 30 ביוני 1917 - 9 במאי 2010) הייתה זמרת, שחקנית, רקדנית ופעילת זכויות אזרח אמריקאית ממוצא מעורב. הורן הייתה כהת העור הראשונה שזכתה לחוזה ארוך טווח עם אולפן הוליוודי גדול (MGM), אך שובצה רק בקטעים מוזיקליים, שלא היוו חלק מן העלילה הראשית, כך שניתן היה לחתוך אותם בקלות בעריכה על מנת להציג את הסרטים בדרום ארצות הברית[1]. עקב דעותיה הפוליטיות אותן לא הסתירה וידידותה עם הזמר הקומוניסט פול רובסון, הוכנסה בשנות החמישים לרשימה השחורה ונמנעה ממנה עבודה בהוליווד. עקב כך פיתחה קריירה של זמרת הקלטות ומועדונים. ב-1981 זכתה לקאמבק כאשר העלתה בברודוויי את מופע היחיד "Lena Horne: The Lady and Her Music" ("לנה הורן: הליידי והמוזיקה שלה"), שזיכה אותה בפרס טוני. כן זכתה בארבעה פרסי גראמי, בהם פרס למפעל חיים ובפרס מרכז קנדי.
 | |
| לידה |
30 ביוני 1917 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
9 במאי 2010 (בגיל 92) ניו יורק, ארצות הברית |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
1933–2000 (כ־67 שנים) |
| מקום לימודים |
התיכון לבנים ובנות, Girls' High School, תיכון וושינגטון |
| סוגה |
מוזיקת פופ מסורתית, ג'אז, מוזיקת פופ, ג'אז ווקאלי |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| חברת תקליטים |
בלו נוט, קווסט רקורדס, האחים וורנר רקורדס, RCA רקורדס, MGM רקורדס, דקה רקורדס |
| בן או בת זוג |
לני הייטון (14 בדצמבר 1947–24 באפריל 1971) |
| צאצאים |
גייל באקלי |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
שנים ראשונות
עריכה
הורן נולדה בברוקלין והוריה נפרדו כאשר הייתה כבת שלוש. אמה הייתה שחקנית ורקדנית בוודוויל אפרו-אמריקאי ונדדה רבות עם הלהקה. בגיל חמש עברו הון ואמה להתגורר בג'ורג'יה, בגיל 12 שבה לניו יורק, ב-1933, ביותה בת 16 הצטרפה ללהקת מועדון הכותנה בהארלם ובגיל 18 עברה להתגורר עם אביה בפיטסבורג, שם למדה אצל הפסנתרן, המלחין והמעבד בילי סטרייהורן, אותו הגדירה כאדם שהשפיע עליה יותר מכל.
הוליווד
עריכהב-1943, לאחר מספר שנים בהוליווד, נבחרה על ידי מגלה כישרונות של אולפני MGM להופיע בסרטים המוזיקליים של האולפנים. מבין הסרטים בהם הופיעה, ושבהם כאמור רק שרה בקטעים מוזיקליים, בלטה בשיר הנושא מן הסרט "Stormy Weather", שהיה לשיר המזוהה עמה ביותר אותו שרה כמעט בכל הופעה שלה מאז, בסרט "Cabin in the Sky" לפי המחזמר של הרולד ארלן וורנון דיוק ובסרט הפטריוטי עתיר הכוכבים "רבבות מריעים", שנועד לרומם את רוחם של חיילי צבא ארצות הברית, כולם הופקו ב-1943. לאחר הפסקה בה הופיעה בפני חיילים (והביעה את דעתה על האפליה לה זוכים חיילים אפרו-אמריקאים), שבה ב-1946 והופיעה בסרט "שיגיונות זיגפלד" ובסרט "עוד תעלה תזרח השמש", בו הופיעה כשחקנית בקטע מהפקת "ספינת השעשועים" המשולבת בסרט. הייתה זו הפעם היחידה בה זכתה בתפקיד דיבור בו היא פונה לשחקן לבן. כאשר לוהקו התפקידים לסרט על-פי המחזה "ספינת השעשועים" שהופק ב-1951 נשקלה השתתפותה באותו תפקיד, אך היא הפסידה אותו לשחקנית לבנה, אווה גרדנר.
הקריירה של הורן בהוליווד נקטעה עקב פעילותה הפוליטית ודעותיה. היא הוכנסה לרשימה שחורה ולא יכלה לעבוד בהוליווד עד 1957.
פעילת זכויות אזרח
עריכהעוד ב-1941 הופיעה הורן, יחד עם פול רובסון ב"קפה סוסייטי" בניו יורק, שהיה קברט פוליטי מול קהל מעורב. בעת הופעותיה מול חיילים במלחמת העולם השנייה סירבה להופיע מול קהל נפרד וכך קרה שפעמים רבות הופיעה מול קהל שהורכב מחיילים אפרו-אמריקאים ושבויי מלחמה גרמנים, כיוון שחיילים אמריקאים לבנים לא ישבו יחד עם שחורים בהופעות.
במהלך שנות החמישים והשישים הייתה הורן פעילה באגודה לזכויות האזרח ובפורומים אחרים למען שוויון זכויות לאפרו אמריקאים ומיעוטים אחרים. בין היתר עבדה עם אלינור רוזוולט למען חקיקת חוקים למניעת מעשי לינץ'[2]. ב-12 ביוני 1963 נכחה בפגישת הפעילים בג'קסון, שמיד אחריה נרצח מדגר אוורס. ב-28 באוגוסט אותה שנה השתתפה במצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות בו נשא מרטין לותר קינג את נאומו "יש לי חלום". ב-20 בנובמבר אותה שנה ביקרה את הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי בבית הלבן, יומיים לפני שנרצח.
לאחר מותה, בגיל 92, פרסם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, מכתב תנחומים ובו ציין שהורן "פעלה ללא לאות למען הצדק והשוויון".
המשך קריירת המשחק והשירה
עריכהבשנות החמישים ואילך הופיעה הורן רבות במועדונים ובתי מלון ברחבי ארצות הברית ומחוצה לה. הופעותיה במלון וולדורף אסטוריה בניו יורק. התקליט המתעד הופעות אלה, Lena Horne at the Waldorf-Astoria מ-1957, היה לתקליט הנמכר ביותר לזמרת של חברת התקליטים RCA Victor. במקביל הופיעה במחזות זמר, וב-1958 הייתה מועמדת לפרס טוני על תפקידה במחזמר "ג'מייקה". כמו כן הופיעה בתוכניות טלוויזיה, בהן פעמים רבות בתוכניות האירוח המוזיקליות של דין מרטין, אד סאליבן, ג'ודי גרלנד ואנדי ויליאמס ובתוכניות המוזיקליות "The Bell Telephone Hour" ו-"The Hollywood Palace". היא גם הופיעה בתפקידי אורח בתוכניות "החבובות", "משפחת קוסבי" ועוד.
הורן נודעה בשיתופי הפעולה שלה כצמד עם זמרים עמם הופיעה והקליטה, בהם טוני בנט, פרנק סינטרה והארי בלפונטה ועם הפסנתרן בילי סטרייהורן. בשנת 1993 הוציאה את תקליט המחווה לסטרייהורן "We'll Be Together Again", עם ביג בנד בהשתתפות טוטס טילמנס.
בשנת 1978 שבה למסך הקולנוע כאשר גילמה את המכשפה גלינדה בסרט "הקוסם" (The Wiz). ב-1981 זכתה לקאמבק כאשר העלתה בברודוויי את מופע היחיד "Lena Horne: The Lady and Her Music" ("לנה הורן: הליידי והמוזיקה שלה"), שזיכה אותה בפרס טוני, תקליט המופע זכה בשני פרסי גראמי. ב-1989 זכתה בפרס גראמי למפעל חיים. תקליטה "An Evening with Lena Horne" מ-1994 זכה אף הוא בפרס גראמי.
קישורים חיצוניים
עריכה
לנה הורן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לנה הורן, באתר AllMovie (באנגלית)
לנה הורן, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
לנה הורן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
לנה הורן, באתר ספוטיפיי
לנה הורן, באתר AllMusic (באנגלית)
לנה הורן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לנה הורן, באתר Discogs (באנגלית)
לנה הורן, באתר Songkick (באנגלית)- לנה הורן, באתר SecondHandSongs
לנה הורן, באתר בילבורד (באנגלית)- לנה הורן באתר NNDB
- אלג'ין הרמץ, ניו יורק טיימס, עכבר העיר אונליין, לנה הורן סללה את הדרך לאמנים השחורים, באתר הארץ, 16 במאי 2010
- "מאסטרים אמריקאי" באתר PBS
- Pioneering African American Actress, Singer and Civil Rights Activist Lena Horne, 92, Dies אתר Democracy Now
- לנה הורן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- לנה הורן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ במדינות דרום ארצות הברית נאסרה עד שנות החמישים הקרנת סרטים בהם ששיחקו "שחורים" במשותף עם "לבנים", מסיבות גזעניות
- ^ ביוגרפיה באנציקלופדיית הביוגרפיות