לפטובוס
לפטובוס (שם מדעי: Leptobos) הוא סוג נכחד של מכפיל פרסה ממשפחת הפריים ותת-משפחת הפרים, אשר חי באירואסיה במהלך הפליסטוקן. הוא תואר לראשונה בשנת 1787 בידי החוקר לודוויג רויטימייר על סמך ממצאים מהודו ומסין. בסוג זה נכללים ארבעה מינים.
 לפטובוס
| |
|---|---|
| |
| תקופה | |
| פליסטוקן | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| תת־משפחה: | פרים |
| סוג: | לפטובוס |
| מינים | |
| |
| שם מדעי | |
 Leptobosרויטימר, 1878 | |
| |
מאפיינים עריכה
הלפטובוס היה יונק דמוי-שור שהגיע למשקל של עד 750 ק"ג, לאורך 2.8 מטרים ולגובה של 1.5 מטר בכתפיו, כשהיו כמה הבדלים בין המינים. הוא היה בעל קרסוליים בולטות שפנו כלפי מעלה והיה לו גולגולת קטנה יחסית אך בעלת קרניים גדולות וארוכות שהזדקרו כמו קרני ראם והשיניים היו ישרות בצורתם. מבנה גופו היה כבד בעל רגליים חזקות ומבנה שיניו הותאם עבור תזונה מצמחייה עשבונית קשה, אשר שגשגה במשך עידן הקרח האחרון לפני מיליון שנה. בתורו הוא נטרף בידי חתולים גדולים שוטטו בערבות הפליסטוקן כמו הסיבפנתר ופנתר פלאוסיננסיס, אשר נמצאו בסמוך וכמה מהעצמות של הפר גם הכילו סימני נשיכה.
הלפטובוס היה מקרובי הפרים משבט הבקר, אך היה בעל קרובים דמויי-אנטילופה כמו הקודו והאיילנד שכמותו בעלי קרניים ארוכות.
