ראם

סוג של יונק

רְאֵם (שם מדעי: Oryx) הוא סוג של אנטילופות גדולות ממשפחת הפריים ותת-משפחת ראמים.

קריאת טבלת מיוןראם
ראם הצבי בנמיביה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: ראמים
סוג: ראם
שם מדעי
Oryx
בלנוויל, 1816
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ראם הנבל בחי-בר יטבתה
ראמים בפארק האנטילופות
ראם ביסה אוכל
ראמים בסמל נמיביה

מזונו

עריכה

הראם יכול לשרוד ימים רבים ללא שתייה בזכות התאמתו לתנאי מדבר קיצוניים. הראם ניזון מעלים, פרחים ותרמילי הזרעים של עצי השיטה, אשר נובטים יותר טוב בעוברם את מערכת העיכול של הראם.

רבייה

עריכה

תקופת ההריון של הראם היא כ-260 יום, זמן ההמלטה מאי-דצמבר. ממוצע צאצאיו הוא 1 ותוחלת חייו בשבי יכולה להגיע לכ-20 שנה. הם שוקלים בין 70 ל-300 קילוגרמים.

מיני הראם

עריכה

ארבעה מיני ראמים מצויים כיום בעולם: ראם ביסה החי בשמורות הטבע של מזרח אפריקה, ראם הצבי הגדול והחזק בראמים החי בשמורות הטבע המדבריות של דרום אפריקה, ראם הסהרה שחי בעבר במדבריות צפון אפריקה וכיום מצוי בשבייה בלבד, והראם הערבי (ידוע גם כראם לבן) שפרטים בודדים שלו עדיין חיים בערב., לאחר שהיה מצוי בעבר במדבריות המזרח התיכון[1].

שם שם מדעי תמונה משקל אורך
ראם הצבי Oryx gazella   משקל: 100 - 210 ק"ג אורך: 198 - 240 ס"מ
ראם ביסה Oryx beisa   משקל: 100 - 200 ק"ג אורך: 110 - 125 ס"מ
ראם שולי-אוזניים Oryx callotis   משקל: 167–209 ק"ג אורך: 153–170 ס"מ
ראם סהרה Oryx dammah   משקל: 140 - 210 ק"ג אורך: 140 - 240 ס"מ
ראם לבן Oryx leucoryx   משקל: 70 ק"ג אורך: 80 - 100 ס"מ

ראם בישראל

עריכה
 
עדר ראמים בחי-בר יטבתה

בארץ ישראל היה מצוי בעבר מין אחד - ראם ערבי, הידוע גם כראם לבן. המין נכחד בטבע בסוף המאה ה-19 והושב אל הטבע בשנות ה-80 של המאה ה-20 לאחר שמספר פרטים נרכשו מגן חיות בארצות הברית. הראם הערבי הוא החיה הראשונה שסיווגה עולה מזן ש"הוכחד בטבע" לזן שהוא "פגיע".

את הראם הלבן וראם סהרה ניתן למצוא בחי-בר יוטבתה ובספארי.

בתנ"ך

עריכה
  ערך מורחב – ראם מקראי

במקרא מופיעים תשעה אזכורים של בעל חיים בשם זה, ביניהם:

  • ”אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ” (ספר במדבר, פרק כ"ג, פסוק כ"ב)
  • ”בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה” (ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק י"ז)
  • ”וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם וּפָרִים עִם אַבִּירִים וְרִוְּתָה אַרְצָם מִדָּם וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁן” (ספר ישעיהו, פרק ל"ד, פסוק ז')
  • ”"הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי."” (ספר תהלים, פרק כ"ב, פסוק כ"ב)

זיהויו של ה"ראם" המוזכר בתנ"ך עם בעל החיים המכונה בימינו "ראם", אינו מוסכם. זיהוי מקובל על חוקרים רבים מזהה אותו עם שור הבר - Bos primigenius[2]. בין השאר מפני שהראם מופיע בתקבולת עם השור (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו), ומתואר באיוב כניגוד הפראי לשור המבוית.

קרני הראם התנ"כי נקראו תועפות. מכיוון שבעבר היו נוהגים להשתמש בקרני בקר לשמירת כסף, קרני הראם הגדולות איפשרו מקום אכסון להון רב ומכאן הביטוי "הון תועפות" (במקרא נמצא הביטוי "כסף תועפות" בספר איוב[3]).

לקריאה נוספת

עריכה

אלישבע דיין, החי במקרא: יונקים, ירושלים תשע"ח. עמ' 220.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נעה פישר, מראם ועד עטלף: בעלי חיים שהוזכרו בתנ"ך, באתר ynet, 15 באפריל 2022
  2. ^ מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977.
  3. ^ פרק כ"ב פסוק כ"ה