שור הבר

שור הבר או בקר בר הידוע גם כאורוקס (שם מדעי: Bos primigenius) הוא מין שנכחד בסוג פר. היה נפוץ בכל אירופה ובאזורים רבים באסיה ובאפריקה, ומשערים שממנו פותחו כמה מגזעי הבקר המשמשים את האדם.

קריאת טבלת מיוןשור הבר
Copenhagen Zoological Museum Aurochs bull.jpg

השוואה של שור הבר לפר ולאדם

השוואה של שור הבר לפרה ולאדם
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששנכחד
נכחד (EX)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: פרים
סוג: פר
מין: שור הבר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Bos primigenius
בויאנוס, 1827
תחום תפוצה
Bos primigenius map.jpg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורכו של שור הבר היה כשלושה מטרים וגובהו הגיע ל-1.8 מטר. צבעו היה שחור ולאורך גבו נמתח פס לבן.

לפי הממצא הארכיאו-זואולוגי השור התקיים בתחומי ארץ ישראל עד שלהי תקופת הברזל, שור הבר נכחד כליל מן העולם בשנת 1627 בפולין.

גודלו ועצמתו של שור הבר הרשימו את האדם מאז ימי קדם, האדם הקדמון נהג לצוד אותו כדי לאכלו והוא גם מופיע בציורי מערות, בסמל מולדובה ובסמלה של מקלנבורג.

ניסיון השבתו לטבעעריכה

ממשלת רוסיה ניסתה להשיבו לטבע על ידי הכלאה של ביזון אירופי עם פרה - ראה על כך בערך ביזון אירופי.[דרוש מקור]

שור הבר בארץ ישראלעריכה

שורי הבר חיו בארץ ישראל בתקופות קדומות[2], שרידיהם נמצאו באתרים רבים בחבל הים תיכוני, מכל התקופות הפרהיסטוריות.

אולם מספר הממצאים הארכאו-זואולוגיים הולך ופוחת לאחר מכן והאחרון שבהם הוא משלהי תקופת הברזל בתל חשבון שבעבר הירדן[3].

 
שורי בר כפי שצוירו במערת לאסקו צרפת 17,000 שנה לפני זמננו

זיהוי מקראיעריכה

קיימת סברה ששור הבר הוא למעשה התאו המקראי והמין המכונה היום תאו הוא בעצם המין המכונה בלשון חז"ל "כוי"[4]. כמו כן, קיימת סברה אחרת שהשור הוא הראם המקראי, שכן הוא מופיע בתקבולת עם הפר (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו).[5].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שור הבר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שור הבר באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Ella Tsahar ואחר', [http://lecturers.haifa.ac.il/en/hcc/gbaroz/Documents/Tsahar%20et%20al.%20PLoS%20One%202009.pdf Distribution and Extinction of Ungulates during the Holocene of the Southern Levant] (ארכיון)
  3. ^ זהר עמר רם בוכניק גיא בר עוז, זיהוי החיות הטהורות במקרא לאור מחקר הארכאו-זאולוגיה (ארכיון)
  4. ^ מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977
  5. ^ זהר עמר, רם בוכניק וגיא בר-עוז, זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה, קתדרה 132 (תשס"ט), עמ' 54-33.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יונקים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.