פתיחת התפריט הראשי

רבי מֵאִיר פִישֶׁלְס[1] (~ה'תס"ג, 1713 - י"ז בכסלו ה'תק"ל, 16 בדצמבר 1769) היה רב, ראש ישיבה ודיין אשכנזי, ראב"ד פראג וראש הישיבה בה במשך ארבעים שנה. מכונה לעיתים מהר"ם בומסלא על שם עיר הולדתו.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

שאלו לרבי מאיר פישלס, רבה של פראג:

ראינו עשירים מתקנאים בחכמים, וראינו חכמים מתקנאים בעשירים.
- מי משניהם קנאתו גדולה משל חברו?
החזיר רבי מאיר:
- ודאי קנאתם של עשירים גדולה, שהרי ראינו חכמים שנעשו עשירים ולא ראינו עשירים שנעשו חכמים...

דרויאנוב, ספר הבדיחה והחידוד

נולד לרב אפרים פישל מרגליות בבומסלא הסמוכה לפראג. למד בילדותו מפי רבי שמואל קרקויער ולאחר שרבו נפטר בצעירותו היה מתלמידיו ומקורביו של רבי יהונתן אייבשיץ.

הוא היה חבר בבית הדין של רבי יחזקאל לנדא רבה של העיר. כיהן כראב"ד פראג וכראש הישיבה הגדולה בה במשך ארבעים שנה, ורבים מתלמידיו התפרסמו וכיהנו ברבנות. בין תלמידיו: רבי אלעזר פלקלס ורבי יעקב גינצבורג. לצד הרבצת תורה, עסק הרב פישלס שהיה עשיר גדול גם בצדקה; הוא פרנס משפחות רבות ותלמידי חכמים בפראג.

רוב כתביו אבדו בשריפה שפרצה בפראג בשנת 1754, חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו בספר "הסברות מהר"ם בומסלא".

נפטר בי"ז בכסלו ה'תק"ל, 16 בדצמבר 1769. בהלוויתו ספד לו ה"נודע ביהודה" שהקריא דברים שלדבריו נמסרו לו בחלומו בשבוע שלפני פטירת הרב פישלס, לומר בהספדו כשימות[2].

משפחתועריכה

רבי מאיר פישלס נישא לייטל בת ר' משה גינזבורג. לאחר פטירתה נישא בשנית לריצ'ל בת ר' שמעון פרנקל שפירא, ראש הקהל בפראג, שהייתה אלמנת ר' ברוך שפיץ[3]. לאחר פטירתה נישא בשלישית לייטל לבית לייטרסדורף, אלמנת רבי עקיבא איגר מפרשבורג.

בניו היו רבי ליב פישלס שכיהן אחרי אביו בראשות הישיבה, ורבי משה פישר מחותנו של הרב שמואל לנדא, בן הנודע ביהודה, רבה של פראג. חתנו הרב ברוך בנדט דושנית, היה רבה של ניימכן שבהולנד[4]. נכדו, דוד פישל, היה גביר מנכבדי הקהילה בפראג[5].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שמות משפחה נכנסו לשימוש בקרב יהודי אירופה בערך בתקופתו, הוא כונה לעיתים ר' מאיר בומסלא על שם עיר הולדתו ולפעמים ר' מאיר פישל'ס על שם אביו ר' פישל (אצל שי"ר, הקדמת "ערך מלין", פראג תרי"ב, הוא מכונה "רבי מאיר פישל"). בנו הגדול, ר' ליב פישלס בחר לדבוק בכינויו של אביו, ובנו הצעיר בחר בשם פישר. ראו להלן: משפחתו.
  2. ^ ההספד נדפס לראשונה בתוך שלמה עהרלעך, ‏מדרש יהונתן... ובסופו הספד עם חזיון נורא..., בילגוריא: נ. קרוננברג, תרצ"ג. עמ' 103 ואילך, באתר HebrewBooks. ההספד הדפס מכתב יד אחר, גם במוריה, גיליון סב-סד, אב תשל"ה, עמ' יח ואילך בשינויים קלים.
  3. ^ מגילת יוחסין למשפחת שפירא-פרענקל, מתורגמת לעברית מכתב העת מונטשריפט שנה 56, עמ' 335–358, בתוך קובץ קרן ישראל, לונדון תש"ס, עמ' קט.
  4. ^ להרחבה אודותיו, ראו: קינסטליכער, אישים בתשובות החתם סופר, פריט תרז. בערכו של בנו הרב שלמה ממיקלוש.
  5. ^ מוזכר אצל שי"ר, בהקדמת ספרו "ערך מלין", פראג ה'תרי"ב.