מאיר שפירא (מחנך)
מאיר שפירא (30 ביוני 1908 - 16 בפברואר 1998) היה מחנך, מנהל בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה ומחברם של ספרי לימוד בפיזיקה, שהיו בשימוש נרחב בבתי ספר רבים. זוכה עיטור יקיר ירושלים.
קורות חייו עריכה
מאיר שפירא נולד ברובנו, אשר באותם ימים השתייכה לאימפריה הרוסית. השלטון עבר מיד ליד והאחרונה שהחזיקה בו הייתה פולין, שהתעמרה קשות בתושביה היהודים. האנטישמיות שחווה ברובנו עיצבה את השקפת עולמו, והביאה אותו למסקנה שהציונות היא הפתרון היחיד לקיומו של העם היהודי[דרוש מקור].
בהיותו בן 16 עבר לווילנה, שם סיים לימודיו בגימנסיה וגם רכש את השכלתו הגבוהה במתמטיקה ובפיזיקה. בווילנה נשא ב-1931 לאשה את סוניה קרמר וב-1934 עלה עמה לארץ ישראל.
עבודתו החינוכית החלה כמורה למתמטיקה ולפיזיקה. בהמשך היה סגן מנהל בגימנסיה בלפור בתל אביב (תיכון עירוני א). ב-1944 הוזמן להצטרף לסגל בית הספר התיכון בבית הכרם בירושלים - בתחילה כחבר הנהלה, ובשנים 1954-1980 כיהן כמנהלו. בשנת 1982 זכה בעיטור יקיר ירושלים על פועלו החינוכי.
ב-1950 זכה במלגה מטעם מועצת הנשים היהודיות בארצות הברית להשתלם בדרכי המחשה בהוראה באמצעות עזרים אורקוליים, שהיה תחום חדשני באותם ימים. עם שובו לישראל הנהיג ופיתח גישה זו בבית הספר וגם הרחיבה לכדי עבודת מחקר בנושא ההמחשה בהוראת הפיזיקה עליה זכה בתואר דוקטור ב-1954.
שהותו בניו יורק הייתה התחלה של ידידות עמוקה ומתמשכת עם מועצת הנשים, שהתבטאה מאוחר יותר בעזרה במימון הן של בנייתו של המבנה החדש של בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית בירושלים והן בפרויקטים החינוכיים השונים שיזם.
לאורך השנים כתב סדרה של ספרי לימוד בפיזיקה שנקראה "יסודות הפיזיקה", שהייתה בשימוש בבתי ספר רבים בישראל[1], שבהם שילב את שיטות ההמחשה המגוונות בהן התמחה והאמין.
בשנות החמישים הקים ביחד עם מנהלי בתי ספר אחרים את "איגוד מנהלי בתי הספר התיכוניים בישראל" ושימש כאחד משלושת חברי הנשיאות שלו.
בשנת 1961 השתתף במשלחת מטעם "קרן רוטשילד" במטרה לערוך סקר במדינות אירופה ואמריקה הצפונית על הטלוויזיה החינוכית והיה שותף בהקמת הטלוויזיה הלימודית בישראל וחבר בוועד המנהל שלה[2][3].
במשך כל שנות ניהולו את בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית בירושלים שקד ביחד עם סגל המורים על התאמת ועדכון גישות ושיטות החינוך וההוראה והתאמתן למאפיינים המשתנים של התלמידים והחברה. בפרויקטים השונים, שהונהגו הקדים בית הספר התיכון את דורו.
בין הפרויקטים:
- הומניזציה של המגמה הראלית [דרושה הבהרה]
- אינטגרציה בין המקצועות [דרושה הבהרה]
- למידה עצמאית, להקניית מיומנויות למידה
- תוכנית לימודים על מגמתית [דרושה הבהרה]
- שילוב תלמידים "טעוני טיפוח"[4]
ספריו עריכה
יסודות הפיזיקה בהוצאת בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית:
- פרקים בתולדות החום - חלק א'
- פרקים במכניקה - חלק ב'
- תורת הנוזלים והגזים, השלמות בתורת החום - חלק ג'
- תורת החשמל - חלק ה'
- אופטיקה גאומטרית ופיזיקלית הספקטרום האלקטרומגנטי, פיזיקה של הגרעין - חלק ו'
יקיר ירושלים עריכה
כגולת הכותרת על כל פועלו זכה ב-21 בדצמבר 1982 בעיטור "יקיר ירושלים"[5], שהוגש לו על ידי נשיא המדינה יצחק נבון, שהיה בוגר מחזור א' של בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית בירושלים.
קישורים חיצוניים עריכה
- הספרים של מאיר שפירא, באתר "סימניה"
- ש. אברהם, המנהל חרג מסמכויותיו, חרות, 29 בינואר 1963
- בלפור חקאק, תלמיד בן 17 מירושלים - חתן התנ"ך לנוער, חרות, 7 במאי 1965
- מאיר שפירא, המורה מעמדו ושכרו, מעריב, 4 בנובמבר 1970
מאיר שפירא (1908-1998), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ טל חסין, אצולת השכל, באתר הארץ, 17 ביוני 2003
- ^ יש החלטה - ועכשיו לביצוע!, דבר, 8 במרץ 1963
- ^ דוד בן-גוריון, הטלויזיה הלימודית בכנסת, דבר, 17 במרץ 1967.
- ^ יוסף צוריאל, בגלל חיסכון של 8 מיליוני ל"י יפגעו ילדים מאזורי מצוקה, מעריב, 29 בינואר 1980
- ^ אתר עריית ירושלים