מארי קרוייה
מארי קרוייה אלפוון (בדנית: Marie Krøyer; 11 ביוני 1867 – 25 במאי 1940) הייתה ציירת דנית. היא זכורה בעיקר כאשתו של פ.ס. קרוייה, אחד החברים המצליחים במושבת האמנים סקיין, שפרחה בסוף המאה ה-19 בצפון יוטלנד.
 | |
| לידה |
11 ביוני 1867 פרדריקסברג, דנמרק  |
|---|---|
| פטירה |
25 במאי 1940 (בגיל 72) סטוקהולם, שוודיה |
| שם לידה |
Marie Martha Mathilde Triepcke |
| מקום קבורה |
Leksand cemetery |
| הושפעה על ידי |
Carl Thomsen, Gustave-Claude-Étienne Courtois, Alfred Philippe Roll |
| בן או בת זוג |
פ. ס. קרויר (23 ביולי 1889–1905) Hugo Alfvén (1912–1936) |
| צאצאים |
Margita Alfvén, Vibeke Krøyer |
  | |
ביוגרפיה עריכה
מארי, ילידת פרדריקסברג, הייתה בתם של מקס טריאפק, מנהל טכני ואשתו מינה אוגוסטה קינדלר, שהיגרה לדנמרק מגרמניה בשנת 1866. היא נהנתה מחיים נוחים ממעמד הביניים יחד עם שני אחיה וילהלם וולדמר. חברת ילדותה, אידה הירשפרונג, יצרה למארי קשר חברתי עם היינריך ופאולין הירשפרונג, דודתה ודודה של אידה. היינריך הירשפרונג, איש עסקים בולט שניהל עסק מצליח לייצור טבק, היה פטרון האמנות וגילה התעניינות מוקדמת בפ.ס.קרויה.
מגיל צעיר גילתה מארי עניין רב באמנות, ושאיפה להפוך לציירת. היה קשה מאוד באותם ימים לנשים להתאמן כאומניות, אך היא הייתה מוכשרת ונהנתה מתמיכת הוריה. היא למדה באופן פרטי אצל קרל תומסן בשנות ה-80 של המאה ה-19.[1]
מכיוון שלא היו בתי ספר ציבוריים לאמניות, למארי היה הרעיון לחסוך בהוצאות הלימוד הפרטי על ידי איסוף קבוצה של נשים צעירות נוספות, להשכיר סטודיו ולבקש ממיטב המורות לאמנות לבוא ולתת להן שעורים מדי פעם. בין האמנים שהגיעו הייתה לוריט טוקס ובעלה לעתיד של מארי, פ.ס קרויה.[2] ביוני 1888 התארסה מארי עם רוברט הירשפרונג, בנם של היינריך ופאולין, אך הוא היה נתון להתקפי דיכאון עמוק ונראה כי ניתק את הקשר זמן קצר לאחר מכן.[2]
בדצמבר 1888 נסעה מארי לפריז, שם, באביב 1889, למדה עם אנה אנקה. אנה אנקה, הייתה ציירת דנית, מסקגן בצפון יוטלנד, הפכה לחברתה לכל החיים. מארי קרויה גילתה את האימפרסיוניזם והנטורליזם, שהשפיעו מאוד על סגנון הציור שלה.[3] תמיד הייתה להוטה לתמוך בתנאים טובים יותר לאמניות, היא הייתה בין הראשונות שהציגו בתערוכה החופשית בשנת 1891, תערוכה חלופית לתצוגות בשרלוטנבורג של האקדמיה.[4]
יצירה עריכה
בזמן שהותה עם קרויה ציירה מארי מעט, היא ראתה שכישרונה נחות והרגישה מתוסכלת מכך שאינה יכולה להתחייב באופן מלא לאמנות כיוון שנישאה והייתה אם.
רק מספר קטן מציוריה של מארי שרדו, רובם על בדים קטנים; ליסה סוונהולם מאמינה שהעדר יצירות גדולות מהווה עדות נוספת לחוסר הביטחון של מארי בכישרונה. מעניין במיוחד הדיוקן העצמי האימפרסיוניסטי שלה (1889), שבו היא מציגה מבט עגום למדי על עצמה, מודגש על ידי משיחות המכחול העבות והצל שהוטל על רוב פניה. הציור האחרון הידוע שלה, השוק בעיר צרפתית משנת 1898, יצירה אימפרסיוניסטית קטנה המציגה את כישרונה במלואו.[5]
אף שמארי קרויה זכתה להכרה ביופייה האישי במהלך חייה, רק לאחר מותה של בתה ויבקה בשנת 1986 נחשפו כישרונותיה כאמנית. הציורים שהותירה מארי הראו כי הייתה ציירת בעלת פוטנציאל בלתי ממומש.[6] כמה עבודות של מארי נמצאות באוסף במוזיאון סקגן.[7]
כישרונות דקורטיביים עריכה
מארי קרויה קיבלה השראה מהמעצב הסקוטי צ'ארלס רני מקינטוש לעיצוב רהיטים. כאשר היא ובעלה עברו לביתו של פקיד העירייה בסקגן בשנת 1895, היא עיצבה את הרהיטים ואת חללי הפנים, כפי שעשתה כשרכשו את ביתם בקופנהגן. כמה מרהיטיה נמצאים במוזיאון הלאומי של דנמרק. תחומי העניין שלה היו עיצוב קמינים, בדים ארוגים, אביזרי מטבח ופנלים לקיר, מה שהעניק השראה לאדריכל אולריק פלסנר לקחת את תוכניותיה בעבודותיו שלו.[8]
בשנת 1905, לאחר שפ.ס. קרויה נתן לה גט, היא עברה לדלארנה שבשוודיה, שם קנה בעלה השני אלפוון חלקת אדמה גדולה ליד אגם סילג'אן. מארי תכננה את ביתם החדש, בשילוב מסורות בנייה שוודיות מקומיות עם פנים בסגנון אר -נובו תוך התחשבות באומנות הדנית.
נישואין עם קרויה עריכה
זמן קצר לאחר שהגיעה לפריז בדצמבר 1888, נתקלה מארי בקרויה בבית קפה שהיה מועדף בקרב אמנים דנים רבים שהתגוררו בעיר בסוף שנות ה-80. קרויה, שלא זכר אותה במיוחד מקופנהגן, התאהב בה מיד. לאחר אירוסיהם ב־7 במאי, הם התחתנו ב-23 ביולי 1889 בבית הוריה באוגסבורג, גרמניה. הם בילו את ירח הדבש בסטנברג, כפר דייגים בצפון מערב יוטלנד.
לאחר מכן הם טיילו באיטליה, שם ביקרו באמאלפי ורוולו. בזמן שהותה שם, נדבקה מארי בטיפוס, מה שמנע ממנה מלצייר הרבה, אף על פי שעבודה אחת שרדה מהטיול הזה היא של ילדה איטלקית קטנה. בני הזוג חזרו לדנמרק בדצמבר 1890.
הם נסעו לסקגן במאי 1891. בשנים הקרובות בילו את הקיץ בסקגן ובחורף בקופנהגן. בעודם בסקגן. נישואיה לקרויה כנראה הפחיתו את שאיפותיה של מארי להיות בעצמה ציירת. ואכן, רק יצירה אחת אפשר לומר בוודאות שהיא ציירה בסקגן. במקום זאת, היא התרכזה בשיפור מעון הקיץ שלהם, בעיצוב רהיטים שונים, בדיוק כפי שעשתה בזמן שהם בילו את חורפיהם בביתם בקופנהגן.
בריאותו של קרויה החלה להידרדר עם התקפי מחלת נפש, מה שהקשה על הנישואין. בשנת 1900, הוא אושפז בבית החולים לחולי נפש במידלפרט, השהייה הראשונה מתוך רבות. בני הזוג בילו פחות ופחות זמן יחד ולרוב טיילו לבד. במהלך ביקור שמארי ערכה בסיציליה, בשנת 1902, פגשה לראשונה את הוגו אלפוון.
חיים עם הוגו אלפוון עריכה
הרבה לפני שפגש את מארי, הוגו אלפוון הוקסם מיופייה בציוריו של קרויה. לאחר שראה את דיוקניה, הוא קבע: "מעולם לא ראיתי אישה יפה יותר והחסד והאלגנטיות של דמותה הותירו אותי מכושף לגמרי". בזמן שהייתה בסיציליה עם בתה ויבקה, מארי רצתה שחברתה הזמרת אנה נורי תבוא ותצטרף אליה. כאשר נורי שהתה אצל אלפוון בברלין, מארי הזמינה את שניהם. אלפוון, הצעיר ממנה בחמש שנים, החל לרדוף אחריה מיד, ומארי נכנעה במהירות. הרומן ביניהם היה נלהב. מיד לאחר נסיעתו לאיטליה נסעה מארי לפריז וביקשה מקרויה להתגרש. קרויה סירב.
לאחר שנכנסה להיריון מאלפוון בשנת 1905, נעתר קרויה לדרישת הגירושין, רוב חבריו של קרויה ניתקו עמה את הקשר רק מייקל ואנה אנקה נותרו חבריה הקרובים.
בתה השנייה של מארי, מרגיטה, נולדה בקופנהגן בשנת 1905. היא גידלה אותה שם במשך שנתיים עד שהצטרפה לאלפוון בשוודיה בשנת 1907.
קרויה, שמצבו הבריאותי החמיר מאז הגירושין, נפטר בסקגן בנובמבר 1909.
אלפוון היסס תחילה להתחתן עם מארי, אך החתונה התקיימה לבסוף ב־30 בינואר 1912 באופסלה, ולאחר מכן עברו בני הזוג לבית חדש, אותו תכננה מארי, כולל עיצוב הפנים.
חיי הזוג היו אומללים, ואלפוון ביקש להתגרש בשנת 1928. מארי סירבה תחילה, אך לאחר קשיים ומחלוקות בבית המשפט, בני הזוג התגרשו לבסוף בשנת 1936.
מארי עברה לאחר הגירושין לסטוקהולם שם התגוררה לבדה למשך שארית חייה.
מותה עריכה
מארי קרויה נפטרה בסטוקהולם מסרטן ב־25 במאי 1940 ונקברת בבית הקברות בלקסנד במרכז שוודיה, לא רחוק מאלפנגארד.
שתי בנותיה, ויבקה ומרג'יטה, קבורות לצידה. גם קברו של הוגו אלפוון נמצא בקרבת מקום בעוד שקרויה קבור בסקגן.
גלריה עריכה
.jpg)
קישורים חיצוניים עריכה
- מארי קרוייה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "Marie Krøyer (1867-1940)"
- ^ 1 2 Skagens Kunstmuseer, Skagens Kunstmuseer (בדנית)
- ^ "Skagen artist Marie Triepcke Krøyer: Part 1 of 2"
- ^ "Kunstnere: Medlemsliste 1891 - i dag"
- ^ Portraits of a Marriage: Marie and P.S. Krøyer, Gl. Holtegaard, 1997, ISBN 978-87-88499-34-6. (באנגלית)
- ^ "Skagen artist Marie Triepcke Krøyer: Part 2 of 2"
- ^ "Marie Krøyer: Værker af kunstneren på danske museer"
- ^ "Marie Krøyer"