מבני הפרסה (איילת השחר)

מבני הפרסה הם קבוצה של 10 מבנים שהוקמו, בראשית ימיו של קיבוץ איילת השחר, בצורת פרסה. מבנים אלו היו מבני הקבע הראשונים של הקיבוץ ושימשו בתחילה למגורים ובהמשך נפתחו במקום בתי מלאכה שונים. הבתים הוגדרו כאתרי מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

בתי הפרסה באיילת השחר - צילום אווירי מ-1939 (ארכיון קק"ל)
בתי הפרסה - בית מספר 6
בתי הפרסה - בית מספר 7
בתי הפרסה - בית מספר 8
בתי הפרסה - בית מספר 9
בתי הפרסה - בית מספר 10

ההיסטוריה של המבניםעריכה

בשנת 1923 עברו חברי הקיבוץ למקום הקבע שנבחר עבורם והחלו בהקמת מבני קבע שכללו בתי מגורים, רפת ומגדל מים. 10 בתי המגורים הראשונים נבנו בתבנית של פרסה. סידור זה היה ייחודי בתנועה הקיבוצית והוא תוכנן כך שהמתיישבים יוכלו לעבור ממודל של קיבוץ למודל של מושב, לחלק את השטח המשותף לנחלות ולגדל תוצרת חקלאית בקרבת הבית.

הבנייה נתמכה על ידי יק"א ובוצעה על ידי קבוצת "אחווה"[1] בפיקוחו וניהולו של מיכאל ארליך[2][3]. תחילה בנתה הקבוצה את הרפת, מגדל המים ו-5 ממבני הפרסה וב-1929 הושלמה בנייתם של חמישה מבנים נוספים.

בתחילה שימשו המבנים למגורים אולם בהדרגה עברו חברי הקיבוץ לבתים חלופיים עד שבשנות ה-50 פסקו לשמש למגורים. במקביל לנטישת התושבים החל אכלוס המבנים על ידי גני ילדים, משרדים ובתי מלאכה. חלק מהמבנים שומר ותוחזק וחלקם נזנח.

תיאור הבנייהעריכה

מבני הפרסה הם מבנים בני קומה אחת שנבנו במתכונת כמעט אחידה[4]. המבנה היה מאורך ובו 4 חדרים שחולקו ל-2 דירות. לכל דירה היה חדר כניסה וחדר פנימי. בדרך כלל יועדה כל דירה שכזו למשפחה אולם במספר מקרים גר דייר שונה בכל חדר מה שאילץ את דיירי החדרים הפנימיים להיכנס לחדרם דרך החלון על מנת שלא לעבור בחדר השכן.

קירות הבתים נבנו מאבנים שנחצבו בסביבה ולאחר מכן כוסו בטייח[5][6]. בבניית תקרת הרביץ נעשה שימוש בתערובת קני גומא מהנחלים באזור וטיט. המסבך של הגג נבנה בקורות עץ והרעפים היו רעפי מרסיי.

פירוט המבניםעריכה

המבנים נבנו במקור למגורים ושימשו בהמשך לתפקידים אחרים. בחלק מהמקרים קיים תיעוד להיסטוריה של הבתים:

  • בית מספר 1: ב-1951 עברה למקום הסנדלריה של הקיבוץ. המבנה שוחזר ושופץ ב-2011 ומשמש כסנדלריה פעילה ומרכז מבקרים.
  • בית מספר 2: שימש בתחילה למגורים. משמש בשנים האחרונות כארכיון של הקיבוץ.
  • בית מספר 3: נבנה ב-1924 כבית מגורים. בהמשך חולק בין המזכירות והנהלת חשבונות לחדר האוכל הראשון של הקיבוץ.
  • בית מספר 5: נהרס ובית מגורים נבנה תחתיו.
  • בית מספר 6: נבנה ב-1929 למגורי 2 משפחות. שימש בהמשך כבית תינוקות וכפעוטון.
  • בית מספר 9: שימש תחילה למגורים. מאכלס גלריה.

קישורים לארכיון הקיבוץעריכה

ארכיון הקיבוץ כולל צילומי אוויר של בתי הפרסה וכן תמונות מתקופת הקמתם ומהשנים הראשונות לאחר מכן:

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מבני הפרסה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קבוצת "אחווה" הגיעה לאיילת השחר לאחר שבנו מבנים דומים בכפר גלעדי ותל חי
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "מיכאל ארליך", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 924
  3. ^ מיכאל ארליך הוא אחיו של המחנך אשר זליג ארליך
  4. ^ 5 הבתים הראשונים היו זהים וחמשת הבתים הבאים היו שונים במקצת
  5. ^ בתמונות מהשנים הראשונות של הקיבוץ נראים קירות האבן של המבנים חשופים כך שייתכן שכיסוי הטיח נעשה בשלב מאוחר יותר
  6. ^ במהלך שיפוץ הסנדלרייה בבית מספר 1 הוסר הטייח ונחשפו האבנים