הסנדלריה (איילת השחר)

הסנדלריה היא בית מלאכה הנמצא באיילת השחר. שוכן בבניין מספר 1 של מבני הפרסה שהיו מבני הקבע הראשונים של הקיבוץ. שימש בתחילה למגורים ומשרדים ובהמשך עברה לשם הסנדלריה. המבנה הוכרז כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שופץ בסיוע המועצה ומשמש כסנדלריה פעילה ומרכז מבקרים.

הסנדלריה
מידע כללי
סוג בית מגורים, אתר מורשת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום איילת השחר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1951
תאריך פתיחה רשמי 1951 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 33°01′20″N 35°34′40″E / 33.022166666667°N 35.577694444444°E / 33.022166666667; 35.577694444444
sandlariya.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבנה הסנדלריה באיילת השחר - מבט פנימי
איילת השחר 1937
מצד שמאל מבני הפרסה. הסנדלריה נמצאת במבנה מספר 1

ההיסטוריה של האתר עריכה

ב-1923 עברו חברי איילת השחר לאתר הקבע ואז החלה קבוצת "אחווה" מגדוד העבודה בבניית מבני הקבע של הקיבוץ וביניהם הרפת, מגדל המים ועשרת מבני הפרסה. הסנדלריה שכנה בבית מספר 1. המבנה תוכנן על ידי המשרד הטכני של יק"א והבנייה נעשתה בפיקוחו וניהולו של מיכאל ארליך[1][2]. תחילה בנתה הקבוצה את הרפת, מגדל המים ו-5 ממבני הפרסה וב-1929 הושלמה בנייתם של חמישה מבנים נוספים.

בתחילה שימש המבנה (כמו גם שאר מבני הפרסה) למגורי חברי הקיבוץ וכן למשרדים. בהמשך, עם התרחבות הקיבוץ, נפתחו במקום גני ילדים. במהלך שנות ה-50 עברו חברי הקיבוץ למבני מגורים חדשים יותר והמבנים התפנו. ב-1951 עברה הסנדלריה של הקיבוץ מצריף פח לבניין מספר 1.

בתחילת פעילותה של הסנדלריה פעלו בה כ-4 עובדים שיצרו נעליים חדשות ותיקנו נעליים שנפגמו. עם פרישתם של הוותיקים הצטמצם צוות העובדים עד פרישתו של אחרון הסנדלרים וסגירת המקום. ב-2009 פנה הקיבוץ למועצה לשימור אתרים לסייע בשיפוץ ושימור המקום. לאחר אישור התקציב החל ב-2010 תהליך השיפוץ והמקום המחודש נחנך ב-2011. כחלק מתהליך השחזור נוקה הציוד המקורי והוחזר לשימוש. מיום פתיחתו מחדש פועל המקום כסנדלריה וכמרכז מבקרים המציע למטיילים סיור במבנה ובאתרים ההיסטוריים שבסביבתו.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הסנדלריה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "מיכאל ארליך", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 924
  2. ^ מיכאל ארליך הוא אחיו של המחנך אשר זליג ארליך