מבצע הלם
מבצע הלם היה מבצע הפשיטה הראשון שביצע צה"ל בעומק מצרים. המבצע נערך ב-ט' בחשוון תשכ"ט, 31 באוקטובר 1968 ובו פשטו כוחות סיירת צנחנים, מוטסים במסוקי "סופר פרלון", על שלושה יעדי תשתית חשובים במצרים.
 | ||||||||||||||||||
| מסוק סופר פרלון | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת ההתשה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 31 באוקטובר 1968 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | נגע חמאדי | |||||||||||||||||
| תוצאה | הרס קו מתח גבוה | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
רקע
עריכההמצרים לא השלימו עם הנוכחות הישראלית בסיני לאחר מלחמת ששת הימים ובעיקר ראו בביצורים שהוקמו על ידי צה"ל מצידה המזרחי של תעלת סואץ כהתבססות מסוכנת וביקשו למנוע אותה. ההתנגדות המצרית התבטאה בייזום של תקריות ירי לעבר כוחות צה"ל, הפגזות ארטילריות ופשיטות של כוחות קומנדו לגדה המזרחית.
בתגובה לשתי הפגזות ארטילריות כבדות שערך צבא מצרים על מוצבי צה"ל לאורך תעלת סואץ שבהן נהרגו 25 חיילי צה"ל, יזם צה"ל סדרה ארוכה של מבצעים כנגד מטרות צבאיות ואסטרטגיות בעומק מצרים. מבצע הלם היה הראשון שבהם ונועד לפגוע בתשתית החשמל המצרית ובגשר קינא שהוא פרויקט הבניה השני בגודלו במצרים אחרי סכר אסואן.
המשימה הוטלה על כוח מסיירת צנחנים תחת פיקודו של סמג"ד 202 סרן מתן וילנאי. לכוח הוקצו חמישה ימים להיערך למבצע, בו יוצנחו הלוחמים ולאחר הפעולה יאספו על ידי מסוקים. וילנאי התנגד להצנחה שלטעמו הייתה מסוכנת וביקש הנחתה במסוקים. לבסוף בקשתו אושרה על אף שהמטרות היו על גבול הטווח של מסוקי הסופר פרלון.
מהלך המבצע
עריכה
מטרת המבצע הייתה פגיעה במתקני תשתית חשמל ובוצע בו-זמנית בשלושה אתרים שונים:
- הלם 35: חבלה בתחנת שנאים בנגע חמאדי, כ-230 קילומטר מסכר אסואן.
- כוח של ארבעה עשר לוחמים מסיירת צנחנים בפיקוד מפקד הסיירת לשעבר מתן וילנאי,[1] אשר שימש באותם ימים כסמג"ד 202, וסגנו גד נגבי,[2] הוטס ליעד בשני מסוקי סופר פרלון בפיקוד הטייס המוביל רס"ן זאב מטס ושאול שפי כמספר שניים במבנה. הלוחמים יצאו בשעה 19:07 והונחתו כארבעה ק"מ מזרחית לתחנת השנאים. לאחר פריקת הכוח חזרו שני המסוקים לסיני.
- הצנחנים נעו רגלית, הגיעו אל התחנה לאחר כחמישים דקות, בשעה 21:30. הלוחמים טיפסו על חומת המתקן באמצעות סולם חבלים והתגלו על ידי שומר התחנה שהזעיק שומרים נוספים. וילנאי וחייל נוסף, הלל בן חיים מקיבוץ בית אורן, שהיו חמושים בתת-מקלעים עוזי עם משתיקי קול, המתינו להתקרבותם ופתחו באש לעברם מטווח של שמונה מטרים, פגעו בארבעה שומרים והניסו את האחרים.[3] לאחר שהתגברו על השומרים הניחו הלוחמים, ובהם מפקד פלחה"ן צנחנים משה לשם, מטעני חבלה במשקל 10 ק"ג TNT כל אחד עם פתיל השהיה בן 90 שניות, על תשעת השנאים שהיו פרוסים על מאתיים מטר. במקור תוכנן מטען עם מצת השהייה של שעה כדי לאפשר לכל מטען להתפוצץ בנפרד במקרה של תקלה במערכת הכללית ומערכת המטענים הכללית הייתה אמורה להיות מופעלת באמצעות מצת של תשע דקות. אולם ברגע שנפתחה אש החליט לשם לקצר את ההשהייה ל-90 שניות בלבד.
- הלוחמים נסוגו מהמתקן תוך חילופי אש עם שומרים נוספים ולאחר חציית החומה הפעילו את המטענים, בשעה 22:00 התפוצצו המטענים, והביאו להרס של כל השנאים. כתוצאה מכך, נפגעה אספקת החשמל ברדיוס של כ-300 קילומטר, ומתקני מיתוג שנפגעו שיבשו את זרם החשמל לקהיר.[4] כוח הצנחנים הוחזר לסיני במסוק ונחת בשלום בשעה 00:18.
- מסוק סופר פרלון, שקברניטו היה נחמיה דגן, יצא בסמוך לשעה 18:30 מבסיסו בסיני. בעודו מרחף הניח "פצצת מזלף" שהיא פצצה במשקל מאות קילוגרם שפותחה על ידי חיל ההנדסה, ניתלתה מחוץ למסוק והורדה מטה אל הגשר, בעזרת מנוף מיוחד שהופעל בידי המכונאי המוטס בעוד המסוק מרחף. הפצצה התפוצצה חמש דקות לאחר שהונחה, בשעה 21:55 (כחמש דקות לפני פיצוץ השנאים במבצע הלם 35) וכתוצאה מכך נפער בור גדול בגשר.
- הלם 3: חבלה בסכר נגע חמאדי שבנילוס.
- מסוק סופר פרלון שקברניטו היה סא"ל חיים נוה יצא בסמוך לשעה 18:30 יחד עם מסוקו של דגן מבסיסו בסיני. גם מסוק זה הניח פצצת מזלף בעודו מרחף על קצהו של גשר נגע חמאדי, והמטען התפוצץ בשעה 21:55, ופגע קשה בכביש שעבר על הסכר.
קשיים בביצוע המבצע
עריכהמבצע הלם 35 הייתה הפשיטה הישראלית הראשונה של חי"ר מוסק לעומק מדינת ערב. על אף שהמבצע היה מוצלח, הושגו בו כל היעדים ולא היו נפגעים לצה"ל, נתקלו הכוחות בקשיים ותקלות מרובים:
- לפני המראת המסוקים למבצע, נתגלתה תקלה במסוק המוביל (שבו גם היה מפקד הכוח הקרקעי). החלפת המסוק הביאה לאיחור של 7 דקות ביציאה מלוח הזמנים המתוכנן (שעה 19:07 במקום 19:00).
- מד הגובה של אחד מהמסוקים שהוביל את לוחמי הסיירת התקלקל וטייסו נאלץ להדליק אורות נחיתה בעת הנחתת הכוחות. בכך היה סיכון לגילוי הכוח.
- נתוני המטאורולוגיה שאליהם נערכו טייסי המסוקים נמצאו שגויים (מהירות הרוח החזויה הייתה 6 עד 8 קשר, אך בפועל הגיעה ל-30 קשר; הטמפרטורה הגיעה ל-30 מעלות, במקום התחזית ל-20 מעלות) והקשו על המסוקים בנשיאות המטען למרחק הגדול שהיה על גבול מעטפת הביצועים של המסוקים.
- עם תחילת התנועה הרגלית של כוח הצנחנים התגלה שלא ניתן להקים קשר עם החפ"ק בארץ בשל בחירה לא נכונה של תדרי העבודה וסוג התקשורת. הקשר של הכוח, אילן מדינה,[5] הצליח להקים קשר בקוד מורס תוך כדי תנועה ולהעביר את הדיווחים הדרושים. דבר זה איפשר למפקד הכוח, סרן וילנאי להמשיך במבצע ללא קשר דיבור ישיר למפקדה בארץ, על אף הסיכון שבדבר ועל אף שלא יכול היה להזעיק סיוע במקרה של הסתבכות בעומק מצרים. בהמשך חודש הקשר תוך שימוש במסוקים שהיו באוויר כתחנת ממסר בין הכוח המבצע לחפ"ק. כל הדיווחים הגיעו בזמן אמת לחפ"ק.
- זמן ההשהיה למטעני החבלה שהוטמנו בבסיס השנאים היה 30 שניות שבהן לא הספיקו הצנחנים להתרחק די הצורך. בעודם רצים אל המחסה הועפו אל הקרקע מהדף הפיצוץ אך לא נפגעו ממנו.
תוצאות המבצע
עריכה- יעדי המבצע הוגשמו במלואם ומתקני התשתית המצריים ניזוקו. עבודות שיקום האתרים הפגועים נמשכה כחודש. הנזק לכלכלה המצרית כתוצאה ממבצע הלם הוערך בכחמישה מיליון לירות מצריות.
- הפעולה בעומק מצרים הטילה הלם ומבוכה בצמרת המצרית, בעקבותיה הוקם בתוך שבועות כוח להגנה על מאות מטרות אסטרטגיות בעומק המדינה[6] ובקרבת סכר אסואן. כוחות אלה נקראו המיליציות העממיות. כן החלו המצרים לעבות את מערך ההתרעה שלהם בעזרת עיבוי מערך מכ"מי הגילוי האווירי וכן נקודות תצפית לאורך חופי מפרץ סואץ.
- המצרים ניסו להמעיט בחשיבות המבצע הישראלי וטענו כי מטוס סקייהוק בודד התקיף וגרם לנזק לאתר. בתגובה פרסם צה"ל למחרת היום תצלומים שהפריכו את טענות המצרים.
- בעקבות הצורך המצרי בהקמת המיליציות העממיות וכן עיבוי מערך ההתרעה, חלה רגיעה יחסית בקו התעלה למשך כארבעה חודשים, עד לתחילתה של מלחמת ההתשה. את פרק הזמן הזה ניצל צה"ל להשלמת בנייתו של קו המעוזים לאורך תעלת סואץ.[7]
- לאחר ארבעת חודשי השקט המשיכו המצרים ליזום תקריות ירי, הפגזות ופשיטות לגדה המזרחית וכעבור מספר חודשים נוספים יזמו את מלחמת ההתשה. בתגובה, המשיך צה"ל לתקוף יעדים בעומק מצרים במתאר כללי דומה לזה שהיה במבצע הלם. על תקיפות אלה נמנו: סדרת מבצעי בוסתן, מבצעי תרנגול ולאחר מכן סדרת הפצצות מטוסים אינטנסיביות יותר שנקראו מבצעי פריחה.
העגלה לנשיאת תחמושת שהושארה במצרים
עריכה
במבצע הלם 35 נעשה לראשונה על ידי כוחות צה"ל שימוש בעגלת חי"ר שנועדה לנשיאת תחמושת וחומרי חבלה במשקל רב מנקודת ההנחתה ועד לאתר השנאים. את העגלה תכנן ובנה, במיוחד לצורך פתרון בעיה שהתעוררה בעת תכנון הפעולה, יצחק (איקי) קוטלר, קצין בסיירת צנחנים, במסגריית גבעת ברנר. קוטלר נהרג מאוחר יותר בפשיטה על האי שדואן. העגלה, ששימשה למבצעים רבים, נתפסה על ידי סעד א-שאזלי בספאגה, בעת שהיה מפקד גזרת הים האדום ב-1970, לאחר שלא פוצצה עקב תקלה בסיום מבצע בופלו, והוא מצא בה פתרון לבעיה מרכזית בתוכנית הצליחה המצרית. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים צלחו הכוחות המצרים את תעלת סואץ כשהם מצוידים ב-2,240 עגלות שנבנו על פי העגלה הישראלית שנתפסה.[8]
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967–1970), דני שלום עמ' 208–210.
- אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, השמים אינם הגבול סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספרית מעריב, 1990, עמודים 366–373.
- יוסף ארגמן, "זה היה סודי ביותר: 30 פרשיות מודיעין וביטחון בישראל", הוצאת משרד הביטחון, 1990, עמודים 259–276.
- משה גבעתי, מבקיע חומות - סיפור חייו ופועלו של תא"ל דוד לסקוב, הוצאת ידיעות ספרים, תשע"ה-2015, עמ' 157–160.
- אלישיב שמשי, "ממני תראו וכן תעשו", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2016, עמודים 183–200.
- מתן וילנאי ויניב מגל, ידעתי את ארצי, ידיעות ספרים, 2019.
קישורים חיצוניים
עריכה- מבצע "הלם", באתר חיל האוויר הישראלי
- אלי לנדאו, נותקה הספקת החשמל בדרום מצרים, מעריב, 1 בנובמבר 1968; המשך
- לילך שובל, "העבודה צריכה להיכנס לממשלה", באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2018.
- יקיר אלקריב, הלם על הנילוס, בטאון חיל האוויר 050-051, אפריל 1986, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
הערות שוליים
עריכה- ^ גל פרל פינקל, שנהיה לראש, מקור ראשון, 4 באוקטובר 2019.
- ^ יוסף ארגמן, "זה היה סודי ביותר", משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 266.
- ^ איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, באתר מאקו, 26 בספטמבר 2011
- ^ גל פרל פינקל, מלחמה שהתישה וספרים שהציבו אותה במקומה הנכון, הבלוג על הכוונת, 25 ביוני 2017.
- ^ מתן וילנאי ויניב מגל, "ידעתי את ארצי", ידיעות ספרים, 2019, פרק ראשון בספר באתר "עברית"
- ^ נאצר מינה ועדת חקירה לבירור נסיבות החדירה העמוקה של כח־הפשיטה של צה"ל, מעריב, 3 בנובמבר 1968
- ^ בתגובה על ההפגזות המצריות פושט צה"ל על מצרים בשלוש נקודות על הנילוס ומבצע פעולות עומק מאתר דובר צה"ל
- ^ העגלה של איקי קוטלר בעורף האויב, באתר "סיפורי גבעת ברנר