אליפות מדריד הפתוחה (טניס)

טורניר טניס
(הופנה מהדף מדריד מאסטרס)

אליפות מדריד הפתוחהספרדית: Masters de Madrid) היא טורניר טניס מקצועי לגברים ולנשים, שנערך במדריד בירת ספרד מדי שנה בתחילת מאי. הטורניר, שמשוחק על מגרשי חימר, הוא טורניר מאסטרס 1000 בסבב ה-ATP (גברים) וטורניר פרמייר חובה בסבב ה-WTA (נשים). בעבר היה ידוע גם בשם מדריד מאסטרס, וכיום נקרא גם Mutua Madrid Open מטעמי חסות.

אליפות מדריד הפתוחה
Mutua Madrid Open
Caroline Wozniacki and Dinara Safina at the 2009 Mutua Madrileña Madrid Open.jpg
מיקום מדריד, ספרד
מקום הטורניר קאחה מחיקה
משטח משטח חימר
האתר הרשמי
הסבב העולמי לגברים (ATP)
קטגוריה טורניר מאסטרס
הגרלה 56S / 28Q/ 24D
סך פרסים €7,279,270
הסבב העולמי לנשים (WTA)
קטגוריה טורניר פרמייר חובה
הגרלה 64S / 32Q/ 28D
סך פרסים $7,021,128

יון ציריאק, טניסאי עבר רומני, וכיום איש עסקים מיליארדר, הוא הבעלים של הטורניר מאז 2009.[1] ציריאק הצהיר ב-2015 כי הוא מרוויח מעל 35 מיליון יורו בשנה מהטורניר, וכי הטורניר שלו מביא הכנסות של למעלה מ-200 מיליון יורו לעיר מדריד.[2]

היסטוריהעריכה

מאז שהושק בשנת 2002 כטורניר לגברים, היה הטורניר היה אחד מ-9 טורנירי המאסטרס 1000 בסבב ה-ATP. בתחילה, בין השנים 2002 ו-2008 נערך הטורניר באולם מדריד ארנה (Madrid Arena), והיה הראשון מבין שני טורנירי המאסטרס ששוחקו על משטח קשה באולם לקראת סוף עונת הטניס של ה-ATP. בשנת 2009, הורחב הטורניר וכלל גם טורניר פרמייר לנשים;[3] כמו כן הוא הועבר לתקופה מוקדמת יותר בשנת הטניס, והפך לחלק מעונת החימר על חשבון אליפות המבורג הפתוחה, שנושלה ממעמדה כטורניר מאסטרס.[4] בנוסף, הוא עבר למיקום חדש בפארק מנת'נרס (Park Manzanares), בו הוקם קומפלקס טניס חדש, הקאחה מחיקה (Caja Magica).[3]

המעבר לחימר כחול ובחזרה לחימר אדוםעריכה

 
רוג'ר פדרר מכה חבטה באליפות מדריד 2012 על החימר הכחול

לקראת הטורניר של 2012, בחר ציריאק, הבעלים של הטורניר, להשתמש בצבע חדש של חימר - כחול, למשטחים של כל המגרשים. טענתו הייתה כי הצבע הכחול עדיף מבחינה ויזואלית, במיוחד עבור צופי הטלוויזיה (טורנירים אחרים המשוחקים על משטחים קשים ביצעו מעבר דומה לכחול).[5] מארגני האליפות הבטיחו כי מלבד צבע, פני המשטח שמרו על אותם המאפיינים כמו חימר אדום מסורתי.[6]

בנובמבר 2011 סיפר ציריאק כי משטח החימר הכחול אושר רשמית עבור הטורניר של 2012, הן על ידי ה-ATP והן על ידי ה-WTA.[7]

עם זאת, לאחר שהסתיים הטורניר, איומים על חרמות עתידיות של מספר שחקנים, במיוחד רפאל נדאל ונובאק ג'וקוביץ' (שהפסידו בשלבים המוקדמים של הטורניר על המשטח הכחול), גרמו למנהלי הטורניר לחזור לחימר האדום המסורתי בעונת 2013.[5]

זוכי העבר[8]עריכה

יחידיםעריכה

 
רפאל נדאל הוא שיאן הזכיות ליחידים, עם 5 זכיות סך הכול
שנה אלוף מקום שני תוצאה
2002 ארצות הברית  אנדרה אגאסי צ'כיה  יירי נובאק פרישה
2003 ספרד  חואן קרלוס פררו צ'ילה  ניקולאס מאסו 6–3, 6–4, 6–3
2004 רוסיה  מראט סאפין ארגנטינה  דוד נלבנדיאן 6–2, 6–4, 6–3
2005 ספרד  רפאל נדאל קרואטיה  איוואן ליוביצ'יץ' 3–6, 2–6, 6–3, 6–4, 7–6(7–3)
2006 שווייץ  רוג'ר פדרר צ'ילה  פרננדו גונסאלס 7–5, 6–1, 6–0
2007 ארגנטינה  דוד נלבנדיאן שווייץ  רוג'ר פדרר 1–6, 6–3, 6–3
2008 הממלכה המאוחדת  אנדי מארי צרפת  ז'יל סימון 6–4, 7–6(8–6)
  מעבר ממשטח קשה למשטח חימר  
2009 שווייץ  רוג'ר פדרר (2) ספרד  רפאל נדאל 6–4, 6–4
2010 ספרד  רפאל נדאל (2) שווייץ  רוג'ר פדרר 6–4, 7–6(7–5)
2011 סרביה  נובאק ג'וקוביץ' ספרד  רפאל נדאל 7–5, 6–4
2012 שווייץ  רוג'ר פדרר (3) צ'כיה  תומאש ברדיך 3–6, 7–5, 7–5
2013 ספרד  רפאל נדאל (3) שווייץ  סטאן ואוורינקה 6–2, 6–4
2014 ספרד  רפאל נדאל (4) יפן  קיי נישיקורי פרישה במצב 2–6, 6–4, 3–0
2015 הממלכה המאוחדת  אנדי מארי (2) ספרד  רפאל נדאל 6–3, 6–2
2016 סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (2) הממלכה המאוחדת  אנדי מארי 6–2, 3–6, 6–3
2017 ספרד  רפאל נדאל (5) אוסטריה  דומיניק תים 7–6(10–8), 6–4
2018 גרמניה  אלכסנדר זברב אוסטריה  דומיניק תים 6–4, 6–4
2019 סרביה  נובאק ג'וקוביץ' (3) יוון  סטפנוס ציציפס 6–3, 6–4

יחידותעריכה

 
פטרה קביטובה היא שיאנית הזכיות ליחידות, עם 3 זכיות סך הכול
שנה אלופה מקום שני תוצאה
↓    טורניר חובה    ↓
2009 רוסיה  דינארה סאפינה דנמרק  קרוליין ווזניאקי 6–2, 6–4
2010 צרפת  ארוואן רזאי ארצות הברית  ונוס ויליאמס 6–2, 7–5
2011 צ'כיה  פטרה קביטובה בלארוס  ויקטוריה אזרנקה 7–6(7–3), 6–4
2012 ארצות הברית  סרינה ויליאמס בלארוס  ויקטוריה אזרנקה 6–1, 6–3
2013 ארצות הברית  סרינה ויליאמס (2) רוסיה  מריה שראפובה 6–1, 6–4
2014 רוסיה  מריה שראפובה רומניה  סימונה האלפ 1–6, 6–2, 6–3
2015 צ'כיה  פטרה קביטובה (2) רוסיה  סבטלנה קוזנצובה 6–1, 6–2
2016 רומניה  סימונה האלפ סלובקיה  דומיניקה ציבולקובה 6–2, 6–4
2017 רומניה  סימונה האלפ (2) צרפת  קריסטינה מלדנוביץ' 7–5, 6–7(5–7), 6–2
2018 צ'כיה  פטרה קביטובה (3) הולנד  קיקי ברטנס 7–6(8–6), 4–6, 6–3
2019 הולנד  קיקי ברטנס רומניה  סימונה האלפ 6–4, 6–4

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה