נולד באיזמיר לאברהם שלמה, ושם ישב כל חייו. נודע כדרשן. בדרשותיו הטיף לסגפנות ולהתרחקות מתענוגות העולם הזה.
עם היותו בעצמו עשיר, הטיף לעשירים לפזר את כספם לצדקה, וראה בעוני ובאי השוויון החברתי בעיה דתית מוסרית, הצריכה לבוא לידי תיקון על ידי הקהילה. את עשירי הקהילה ראה כ"אפוטרופוסים" המופקדים על הכספים של העניים. הוא עצמו שימש כאפוטרופוס לעניים, והיה מחלק להם מהכספים שהיה מקבץ מהעשירים[1]. בדרשותיו הפליג בתיאורי השכר והעונש של העולם הבא מזה, והגיהנום מזה.
מדרש תלפיות - בו נאספו מדרשים ואגדות מהתלמודים, מהזוהר ועוד. הספר עוסק גם בזיהוי אבני החושן, ובשאר אבנים טובות וסגולתם.
ילקוט האתמרי - ספר מדרשים, ספר זה העניק לו את הכינוי "רבי אליהו האתמרי".
ידו בכל - אוסף ביאורים בעניינים שונים.
אזור אליהו - ביאורים על לשונות חז"ל ושורשי המילים.
דנא פשרא - ביאורים על שיר השירים, רות, ומגילת אסתר.
שער הספר "שבט מוסר" בתרגום ללאדינו, ח"א, איזמיר תר"ך (1860).ולא עוד אלא - באור לכל המקומות שבהם נאמר ולא עוד אלא בתלמוד ובספרות המדרש.
מעיל צדקה
עיני העדה - פירוש על המסורה בתנ"ך
מגלה צפונות שלשה חלקים.
אגדת אליהו - שני חלקים על אגדות התלמוד הירושלמי
תהילות ה' - על תהלים
אליהו זוטא - על מסכת אבות
מנחת אליהו - דרושים
סמוכים לעד - על התורה
מדרש אליהו - דרושים על מעלת פטירת הצדיקים
חוט של חסד - ביאורים וחידושים על חמישה חומשי תורה
ספר ברכת כהן - על ענייני ברכת כהנים
על חלקים מהספר שבט מוסר, כתב יורם טהרלב פירוש סאטירי בשם "וטהר ליבנו", שם הוא הוסיף עניני מוסר עכשוויים (כמו על סרטים כחולים ומעמד האשה), הספר עומד בסגנון ספרי קודש עם איורים בצדדים, הפירוש על הספר זוהה כזלזול בכבוד המחבר, ולכך הוא זומן לשיחת נזיפה בבד"ץ העדה החרדית[3].
רבי אליהו הכהן האיתמרי, באתר ויקיטקסט
אליהו בן אברהם שלמה (1659?-1729), הכהן, דף שער בספרייה הלאומית