מודיעין קרבי
מודיעין קרבי הוא תת-תחום במודיעין הצבאי המתייחס לאיסוף מידע על הנעשה בשדה הקרב, גזרות עוינות ושטחי אויב בזמנים של מלחמה ושלום. מודיעין כזה כולל איסוף וניתוח מידע על פני השטח (טופוגרפיה), על כוחות האויב הנמצאים בשטח (מערך וסדר כוחות), וכן על תוכניותיהם העתידיות (להתבצר בשטח, לעבור דרכו, לתקוף וכו'). בדרך כלל, מודיעין זה מועבר ישירות למפקד בשטח של הכוחות הלוחמים, על מנת להקנות להם ידע רב ומהימן ככל האפשר כדי שיתכננו את הפעולה בהצלחה המרבית.
הגוף האחראי על איסוף המודיעין הקרבי בצה"ל הוא חיל האיסוף הקרבי, בעוד שניהול המודיעין הקרבי השוטף מתבצע ביחידות מודיעין השדה אשר שייכת לאמ"ן.
סיורי מודיעין מיוחדים (Special reconnaissance) מבוצעים על ידי כוחות מיוחדים הפועלים באופן חשאי ובמסגרות קטנות מאחורי קווי האויב כדי לאסוף מודיעין ולייצר מטרות. הם כוללים תצפית ואיסוף מודיעין, הטמנת אמצעי איסוף מודיעין אותות, הכוונת אש מן התווך לנשק מונחה והכנות למבצעים מיוחדים אחרים.
ההיסטוריה של המודיעין הקרבי
עריכהמודיעין קרבי בתנ"ך
עריכהדוגמאות תנ"כיות לאיסוף מודיעין בשדה הקרב נמצאות בסיפור שליחת המרגלים על ידי יהושע (במדבר, י"ג: י"ז-כ"ט) ואצל גדעון בהתגנבותו אל הכוחות המדיינים לפני התקפתו עליהם (שופטים, ז': י'-י"א).
דוגמה נוספת ניתן למצוא בספר יחזקאל ל"ג, ז: "ואתה בן-אדם, צופה נתתיך לבית ישראל; ושמעת מפיו דבר, והזהרת אותם ממני".
הנביאים בתנ"ך שימשו פעמים רבות כמודיעין צבאי, אמנם לא במובן של איסוף מידע על האויב וכדומה. רוב הנביאים נתנו מעין מידע מודיעיני כאשר השופטים והמלכים היו שואלים אותם אם לצאת לקרבות והם היו עונים רק כן או לא על פי החלטת ה'.
אלישע בן שפט הגדיל לעשות יותר מכל הנביאים ושימש, בעזרת כוח נבואתו, כחיל מודיעין לכל דבר כפי שניתן לראות במלכים ב' פרק ו' פסוק ח': "וּמֶלֶךְ אֲרָם, הָיָה נִלְחָם בְּיִשְׂרָאֵל; וַיִּוָּעַץ אֶל-עֲבָדָיו לֵאמֹר, אֶל-מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמֹנִי תַּחֲנֹתִי. (ט') וַיִּשְׁלַח אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, הִשָּׁמֶר, מֵעֲבֹר הַמָּקוֹם הַזֶּה: כִּי-שָׁם, אֲרָם נְחִתִּים. (י') וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר-לוֹ אִישׁ-הָאֱלֹהִים וְהִזְהִירֹה--וְנִשְׁמַר שָׁם: לֹא אַחַת, וְלֹא שְׁתָּיִם. (י"א) וַיִּסָּעֵר לֵב מֶלֶךְ-אֲרָם, עַל-הַדָּבָר הַזֶּה; וַיִּקְרָא אֶל-עֲבָדָיו, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, הֲלוֹא תַּגִּידוּ לִי, מִי מִשֶּׁלָּנוּ אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. (י"ב) וַיֹּאמֶר אַחַד מֵעֲבָדָיו, לוֹא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ: כִּי-אֱלִישָׁע הַנָּבִיא, אֲשֶׁר בְּיִשְׂרָאֵל, יַגִּיד לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר בַּחֲדַר מִשְׁכָּבֶךָ."
לקריאה נוספת
עריכהמשה יגר, פיתוח תחושת מודיעין שדה, מערכות, גיליון 427-728, עמ' 72, תל אביב 10-2009
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מרדכי גיחון, עדות: המודיעין הצבאי בירושלים במלחמת העצמאות ותפעולו, בתוך: אסנת שירן, מלחמה בת 60, כרך ח: עלי זית וחרב: מקורות ומחקרים בגנזי ה"הגנה", שער רביעי: עדויות, עמודים 421–446
