מוח חצוי הוא כינוי למצב הנגרם עקב פגיעה או העדר של כפיס המוח המחבר בין שתי ההמיספירות של המוח הגדול.

מוח חצוי
מבט תחתי על כפיס המוח מכיוון בסיס הגולגולת
מבט תחתי על כפיס המוח מכיוון בסיס הגולגולת
מיקום אנטומי כפיס המוח עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D050812
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

השלכותעריכה

כאשר כפיס המוח אינו מתפקד לא מתאפשרת תקשורת בין ההמיספרות. כלומר, אותות עצביים הנשלחים מהמיספרה אחת לא יצליחו להגיע להמיספרה השנייה. עם זאת, חרף הפגיעה בקשר שבין ההמיספרות, כל אחת מהן ממשיכה לתפקד באופן עצמאי על פי הקלט שהיא מקבלת משדה הקליטה של קולטני החישה המחוברים אליה ישירות.

כאשר מראים למטופל בעל מוח חצוי תמונה בשדה הראייה השמאלי (המחצית השמאלית של התמונה בשתי העיניים), הוא לא יוכל לומר במילים מה הוא רואה. הסיבה לכך היא שהתמונה משדה הראייה השמאלי מעובדת במחצית הימנית של המוח, אך בהיעדר כפיס מוח תקין המידע לא יכול לעבור למרכז הדיבור, שנמצא אצל רוב האנשים במחצית השמאלית של המוח. אמנם, האדם יוכל להתייחס לתמונה שלא באמצעות מילים.

שימושים רפואייםעריכה

ניתוח נדיר שמביא למצב של מוח חצוי נקרא קורפוס קלוסטומיה. הניתוח נעשה, בדרך כלל כמוצא אחרון, אצל חולי אפילפסיה קשים, ונועד להפחית את חומרת התסמינים בעת ההתקפים האפילפטיים. מטרת הניתוח היא לחסום את האפשרות של הפעילות החשמלית האלימה המלווה להתקפי אפילפסיה לעבור בין ההמיספרות[1].

מחקרעריכה

 
מחקר אודות מוח חצוי

המחקרים הראשוניים על מוח חצוי נעשו על ידי רוג'ר וולקוט ספרי שהמשיך אותם יחד עם מייקל גזניגה. מחקרים אלו היוו הבסיס לתאוריות לגבי חוסר הסימטריה בתפקיד של מחציות המוח השונים.

במחקרים אלו הוצג לאנשים חצויי מוח מידע חזותי לכל אחת מההמיספרות בנפרד. החוקרים התבססו על כך שהמידע משדה הראייה השמאלי נקלט רק בהמיספרה הימנית ולהפך (זאת עקב הצטלבות סיבי העצב בתצלובת הראייה). אך בעוד שאצל אנשים שאינם חצויי מוח, כפיס המוח מעביר את המידע בין ההמיספרות באופן מיידי, אצל חצויי המוח ההמיספרות לא יכולות לשתף אחת את השנייה במידע שנקלט. מתוך התגובות של נבדקים חצויי מוח לגירויים שהוצגו בשדות הראייה השונים, עלה כי לרוב בני האדם יש להמיספרה השמאלית עדיפות ביכולות שפתיות. משום שהדיבור נשלט לרוב על ידי ההמיספרה השמאלית, רק היא הייתה יכולה "לשוחח" עם החוקרים והתקשורת עם ההמיספרה הימנית הושגה באמצעות מטלות מוטוריות שלא דרשו שימוש במילים[1].

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.