מונופתונגיזציה

מונופתונגיזציה (מיוונית מונופת׳ונגוס μονόφθογγος "צליל יחיד") או כיווץ תנועה בבלשנות היא שינוי פונטי המורכב מהפיכת דיפתונג (דו־תנועה) למונופתונג (חד־תנועה).

התהליך ההופכי למונופתונגיזציה נקרא דיפתונגיזציה.

מונופתונגיזציה בשפה העברית

בשפה העברית העתיקה, קיימים ארבעה סוגים של דיפתונג שהתכווצו:

הדיתפונג	הבניינים בהם הוא בא לידי ביטוי
[aw/ ---> [ō/	בניין נפעל (כמו: נַוְלַד ---> נוֹלַד)	בניין הפעיל (כמו: הַוְלִיד ---> הוֹלִיד)
[uw/ ---> [ū/	בניין הופעל (כמו: הֻוְלַד ---> הוּלַד)
[ay/ ---> [ē/	בניין הפעיל (כמו: הַיְטִיב ---> הֵיטִיב)
[iy/ ---> [ī/	בניין קל (כמו: יִיְנַק ---> יִינַק)

בשפה העברית המודרנית ישנן חמש תנועות בלבד בשל תהליך מונופתונגיזציה שעברו התנועות הגדולות. בחלק מעדות אשכנז, התנועות צירה וחולם נהגות עד היום כדיפתונג.

מונופתונגיזציה באנגלית

מונופתונגיזציה בשפה האנגלית עקב מעתק התנועות הגדול

בשפה האנגלית, עקב מעתק התנועות הגדול צירוף התנועות ea נהגה כיום תמיד כמונופתונג בעקבות תהליך מונופתונגיזציה.

מונופתונגיזציה מתרחשת גם כיום בחלק מהדיאלקטים האמריקניים של השפה. לדוגמה, בדרום ארצות הברית ובאנגלית מקומית אפרו־אמריקאית הדיפתונגים /ɑɪ/ ו־/ɔɪ/ הופכים ל־/aː/ ו־/ɔː/ למשל המילה try /trɑɪ/ → /traː/, והמילה boil / bɔɪl/ →/bɔːl/

מונופתונגיזציה בלטינית

בלטינית תהליכי המונופתונגיזציה נמשכו לאורך כל תולדות השפה.

הדיפתונג [aʊ] כבר בעת העתיקה הראה נטייה להשתנות ל־[o] ארוך, (לדוגמה המילה plausttrum 'עגלה' נשמעה כמו plostellum).

הדיפתונג הידוע הראשון שעבר מונופתונגיזציה, הוא [eɪ] שהפך ל־[ɪ] ארוך במהלך המאה ה־2 לפני הספירה. (למשל, הלטינית הישנה marei → mari).

הדיפתונג [oɪ] הפך במספר רב מאוד של מילים ל[u] ארוך. מאוחר יותר (סביבות המאה ה־3 לספירה), תהליך מונופתונגיזציה הפך אותו לתנועה מעט יותר פתוחה, שנכתבה באמצעות האות "E", אם כי ייתכן שהיא הייתה קרובה מאוד לתנועה [ö] בגרמנית מודרנית.

הדיפתונג [aɪ] החל להשתנות כבר בסוף המאה ה־2 לפני הספירה ל־[æ] ובמאה ה־1 לפני הספירה התחיל להתמזג באופן קבוע לכדי [e] טהור. במאה ה־1 לפני הספירה התהליך החל באזורים הכפריים ומשם ואז החל להתפשט. בסוף המאה ה־1 לפני הספירה השינוי כבר פשט בגאליה, מחוז ומרכז תרבות גדול, ובמאה השלישית לספירה התבסס מעמדו גם בשפת המעמדות המשכילים.

מונופתונגיזציה בגרמנית

השפה הגרמנית חוותה מונופתונגיזציה משמעותית. בגרמנית סטנדרטית מודרנית, הביטוי "liebe gute Brüder" (אחים טובים יקרים) מכיל את המונופתונגים i[ɪ], [uː] ו־[yː], בעוד שבשלבים מוקדמים של גרמנית גבוהה חדשה ביטאו את המשפט באמצעות הדיפתונגים "liebe guete brüeder" ( [ iə], [uə] ו־[yə] בהתאמה). הדיגרף "ie" המציין [iː] שמר על האיות שלו למרות המונופתונגיזציה. הדיאלקטים הבוואריים והאלמניים הקיימים בדרום גרמניה ובשווייץ דוברת הגרמנית לא עברו שינויי מונופתונגיזציה, ולכן ניבים אלו משקפים מצב לשוני ארכאי יותר.

מונופתונגיזציה בשפות נוספות

מבחינה היסטורית, בשל תהליכי מונופתונגיזציה, ניתן למצוא בשפות רבות שימוש בצלילי תנועות שהיו בעבר דיפתונגים כמונופתונגים.

בסנסקריט, הצלילים של [e] ו־[o] הם במקור הדיפתונגים [ai] ו־[au], והם מצוינים כך בדוואנגרי ובכתבים דומים. הצלילים [ai] ו־[au] אומנם קיימים בסנסקריט בפני עצמם, אך הם מסומנים כאילו הם מבוטאים כתנועות ארוכות [āi] ו־[āu].

ביוונית מודרנית, כמעט כל הדיפתונגים שהיו קיימים ביוונית העתיקה עברו מונופתונגיזציה.

בצרפתית, הדיגרף ⟨ai⟩ ייצג בתחילה דיפתונג, שהפך למונופתונג /e/.

מונופתונגיזציה התרחשה גם בשפה הפרוטו־סלבית.