מוראן

מוראן, בשמה האמיתי קלודין לויפארץ (בצרפתית:Maurane ובהתאמה Claudine Luypaertz, ‏ 12 בנובמבר 1960 – 7 במאי 2018) הייתה זמרת ושחקנית בלגית דוברת צרפתית. פרצה לתודעת הציבור בשנות ה-1980 כשגילמה את התפקיד מרי-ז'אן בגרסה השנייה של אופרת הרוק "סטארמניה" מאת מישל ברז'ה ולוק פלמונדון . בין שיריה הידועים יש לציין "Toutes les mamas", "Sur un prélude de Bach" ו-"Tu es mon autre" (בדואט עם לרה פביאן). נהנתה מקול קטיפתי, חם וג'אזי וכונתה לא פעם "קול הזהב של השיר הפרנקופוני" בבלגיה.

מוראן
Maurane

מוראן בחגיגת הפדרצייה של ולוניה ובריסל ב-2011
לידה	12 בנובמבר 1960 איקסל, בלגיה
פטירה	7 במאי 2018 (בגיל 57) סכארבק, בלגיה
שם לידה	Claudine Luypaertz
שם במה	Claudine Claude Claude Maurane Maurane
מקום קבורה	בית הקברות אודרגם
מוקד פעילות	בלגיה
תקופת הפעילות	1979–2018 (כ־39 שנים)
סוגה	variety, ג'אז
שפה מועדפת	צרפתית
חברת תקליטים	פולידור רקורדס
בן או בת זוג	פבלו ויליאפראנקה
פרסים והוקרה	קצין מסדר האמנויות והספרות (2011) אביר מסדר האמנויות והספרות (2001) אביר מסדר הכתר הבלגי (2003) Rapsat-Lelièvre Prize (1986)
פרופיל ב-IMDb

קורות חייה

ילדות וצעירות

מוארן נולדה ב-1950 כקלודין לויפארץ באיקסל בבלגיה. גדלה באווירה מוזיקלית. אביה גי-פיליפ לויפארץ (1999-1931) היה מלחין ומנהל הקונסרבטוריון למוזיקה בוורווייה, ואמה, ז'אן פטירו (Patureaux) היא מורה לפסנתר. קלודין למדה זמן מה לנגן בכינור, לא השתלבה בבתי ספר למוזיקה ולמדה כאוטודידקטית פסנתר ופיתוח קול והסופו של דבר גיטרה. בגיל חמש עשרה התחילה לשיר כזמרת רחוב, ברובע הכיכר הגדולה בבריסל, בפינת הרחובות דה בושה ודה דומיניקן, בברים ומועדונים

התחלת הקריירה המוזיקלית

ב-1976 זכתה במקום השני בתחרות הזמרה Visa pour le show, השתתפה בקונצרטים של יום שני אצל ארטאנס, עמותה ששאפה להפיץ ולקדם את הג'אז הבלגי ובהזדמנות זאת אימצה את שם הבמה "קלודין קלוד קרייר Claudine Claude Carrière.

ב-1979 השתתפה במופע Jacques Brel en mille temps בהפקתו של אבלר-אנדרה לרה (Lheureux) לצדם של פיליפ לפונטן, דריה דה מרטינוף, אן גטאן, ז'ופרואה ואחרים. הכשרון שלה משך את תשומת ליבו של פייר ברוך, מלחין צרפתי ויוזם המותג Saravah שהפיק את הדיסק הראשון שלה ב-45 סיבובים - Je m'roule en boule שיצא לשוק תחת שם הבמה "קלוד מוראן" Claude Maurane. שם זה התכתב עם שמו של הבמאי פרנסיס מוראן (Morane) שביים את אופרת הרוק"סטארמניה". הדיסקים הראשונים שלה שהופקו על ידי ברוך - J'me roule en boule (1980), Fais soleil (1982), T'as pas la pêche (1984), Moi l'argent, toi jeune (1985) לא זכו בהצלחה גדולה. הזמרת חתמה על חוזים קטנים של זמרת רחוב, או בבתי קפה-תיאטרון וכחברה במקהלה לצד ויקטור לזלו, ז'ו למר, פיליפ לפונטן או קלוד סמאל.

היא הופיעה כחימום בקונצרטים של דניאל לבואה ושל קלוד נוגארו וב-1983 שכתה בפרס הראשון של הפסטיבל בספא עם השיר Petite Chanson d'amour (שיר אהבה קטן). הפריצה האמיתית בקריירה שלה התרחשה ב-1983 על הבמה הראשונה של "סנטייה דה אל" בפריז. בזכות ההצלחה הזאת יכלה להקליט את האלבום הראשון Danser (לרקוד) שהוצא לאור ב-1986 על ידי חברות Saravah Éditions 23 ו-Franc'Amour5. ב-1988 מישל ברז'ה בחרה במוראן עבור התפקיד מרי-ז'אן באופרת הרוק "סטארמניה" שגולם בגרסה הראשונה ב-1978, על ידי פאביין טיבו. אולם מוראן התקשתה מאוד לעמוד במטלה זו במקביל להתחיבויותיה האחרות כסולנית והתפטרה באופן פתאומי. אז היא הוחלפה בהמשך על ידי רז'אן פרי.

ההכרה

האלבום השני ללא כותרת, הידוע כ"מוראן" הוצא בפברואר -1989 הפעם לא על ידי Saravah אלא על ידי חברת פולידור-פראנס, וזכה להצלחה עם מכר של 150,000 עותקים. אחד השירים בו, Toutes les mamas (כל האמהות) הפך ללהיט. שירים אחרים בו היו Pas gaie la pagaille Tout pour un seul homme וכו'. הם שודרו בערוצי רדיו רבים ונכתבו על ידי מוזיקאים שליוו אותה על הבמה - אוורט ורהס, ארנול מסאר או קווין מליגן ועל ידיה עצמה. נפתחו בפניה שערי האולם אולימפיה בפריז והיא יצאה לסיור בינלאומי שהסתיים ביפן. ב-1991 האלבום Ami ou ennemi (ידיד או אויב) שהופק על ידי המעבד והמלחין ז'אן-קלוד ואנייה חיזק את מעמדה האמנותי ונמכר במעל 450,000 עותקים. נכללו בו שירים שהפכו פופולריים כמו Ça casse (זה שובר) מאת פטר לורן, Mentir (לשקר) ובמיוחד הבלדה Sur un prélude de Bach (על פרלוד של באך) החתומה על ואנייה ושעוררה הדים לאורך השנים. אחד השירים באלבום התכתב עם התפקיד שלה בסטארמניה - Qui es-tu Marie-Jeanne ? (מי את, מארי-ז'אן?). בהשפעת ואנייה פיתחה מוראן סגנון שהיה "בו זמנית נמרץ ומלנכולי". ב-1994 בטקס התשיעי של תחרות "ויקטואר דה לה מוזיק" התמקמה במקום הראשון, לפני סלין דיון סטפן אייכר, בקטגוריה המבצעת הפרנקופונית של השנה. לאורך השנים נהנתה מוראן לשיר בדואו עם אמנים אחרים כמו קתרין לארה (La Langue des Anges 1991) מישל פוגאן (בפסטיבל "פרנקופולי" בלה רושל ב-1996,), עם אדי מיטשל (C'est magique 1995), ולארה פאביאן (Tu es mon autre, את האחר שלי 2001 ועם מריו פלשא, ( Reste) ב-2002 ו-2006) בנוסף בשנים 1986 ו-2005 הזמרת הוציאה שני אלבומים בשלישייה עם סטיב האובן ושארל לוס תחת הכותרת HLM (האובן, לוס, מוראן) נתבקשה באופן קבוע להשתתף במצבעי התרמות והחל מ-1993 התנדבה למאבק נגד האיידס יחד עם פרנסיס קברל, מישל יונאס, קתרין לארה, מקסים לה פורסטיה ואלן סושון. קבוצת אמנים זו תרמה מופע ב"אולימפיה" בפריז לטובת האגודה "סול אן סי" (« Solidarité Enfants Sida ») עבור ילדים שחלו באיידס. המופע הוקלט באלבום לייב. כעבור ארבע שנים הצטרפה להם גם זאזי. בשנים 1996–2013 אברע עשרה פעמים השתתפה מוראן באירועי הבידור של עמותת "לז אנפוארה" (Les Enfoirés) מיסודו של קולוש שנועדו להתרמות ל"מסעדות הלב" (Restos du cœur) המחלקות אוכל עניים.

בתחום הקריירה האישית, ב-2003 הוציאה את האלבום "Quand l'humain danse" (כשבן אנוש רוקד) בו הקליטה יצירות מאת ז'אן-ז'אק גולדמן, דניאל לבואה, לואיז פורסטיה, ז'ילדס ארזל, ז'אן-קלוד ואנייה, כמו כן שרה בדואו עם מרק לבואן (ארץ אך- Un pays mais), לארה פביאן ( אבל החיים Mais la vie), ורוניק סנסון (Petites minutes cannibales - רגעים קניבליים קטנים) על מוזיקה ומלים מאת פיטר לורן.

בינואר 2008 הקליטה מוראן את ה פרויקט בולטימור (Le Projet Baltimore) יחד עם ז'אק איז'לן, ריקה וקבוצת סוויט אר, כתמיכה לכל בני ערובה בעולם, ביניהם אינגריד בטנקור. בפסטמבר 2009 כהוקרה לידיד שלה, קלוד נוגארו, שהגיע לגבורות, הקליטה מוראן חמשה עשר ביצועי כיסוי באלבום שנקרא "נוגארו או התקווה באדם" (Nougaro ou l'espérance en l'homme). בדצמבר 2009 יצא DVD לייב של הסיורהאחרון שלה La vie en rouge (החיים באדום). בהתחלת ספטמבר 2011 הוציאה מוראן את האלסום העשירי שלה שהוקלט בניו יורק - Fais-moi une fleur (צייר לי פרח), ציון לפגישתה מחדש עם ברז'יט פונטן, אחת עשרה שנה אחרי Toi du monde מנובמבר 2012 עד פברואר 2013 ואחר כך מאוקטובר 2013 עד פברואר 2014 הייתה מוראן חברה בחבר השופטים של תחרות הכישרונות הטלוויזיונית Nouvelle Star (סטאר חדש) לצד אנדרה מנוקיאן, סנקלר ואוליבייה בה.

בספטמבר 2014 הזמרת הוציאה את השנסון "Trop Forte" (חזקה מדי) הכתוב על ידי פייר-איב לבר (Lebert) ודאראן (Daran) המוקדש לקשיים הנפשיים של החיים עם משקל יתר. זה היה הסינגל הראשון מתוך האלבום Ouvre (פתח) שהוציאה בנובמבר אותה שנה. ב-2016 סבלה מבעיות בריאות ועבר ניתוח עבור בצקת במיתרי הקול, דבר שאילץ אותה לבטל מופעים ולהתרחק מהבמה עד 2018. במרץ 2018 הודיעה ברשתות החברתיות שהאלבום החדש שלה יוקדש לגרסאות כיסוי של שירי ז'אק ברל, כדבריה חלום ישן שלה מזה שני עשורים. ב-3 במאי השתתפה מופע הוקרה לברל יחד עם טיף בארו Typh Barrow במסגרת הפסטיבל Inc'Rock בו שרה בדואו את La chanson des vieux amants. ביצעה שוב שנסון זה ב-6 במאי 2018 בחג האיריס יחד עם עוד עשרים אמנים שחגגו את ז'אק ברל שהיה כמוה יליד סכארבק. 24 שעות אחרי הופעתה זו, נפטרה מוראן בגיל 57 בלבד בביתה בסכארבק, בעקבות דימום פנימי אחרי נפילה קשה בחדר האמבטיה ככל הנראה בהשפעת תרופות. ההשערת ההתאבדות נשללה. טקס הלווייה התקיים בכנסיית נוטר דאם דה גראס בכפר וולוב-סן פייר באזור בריסל. היא הובאה לקבורה בבית הקברות באודרגם. בלווייה השתתפו אמנים כמו מוריאל רובן, לארה פביאן, מקסים לה פורסטיה, זאזי פסקל אוביספו, מישל פוגאן, פרנסיס קברל ופיליפ קתרין.

חיים הפרטיים

ב-1992 התחתנה עם פבלו ויליאפרנקה, זמר ושחקן ספרדי יליד בלגיה. לזוג נולדה בת בשם לו ב-1993. גם אחרי גירושיהם כעבור זמן קצר, מוראן ובן זוגה לשעבר שיתפו פעולה באלבום Différente (1995) שבו הוא שר במקהלה, ובכן בקליפ Sur un prélude de Bach . וילפרנקה השתתף גם בפרסומת לבטלוויזיה של השיר שלה Désillusionniste

פרסים ואותות הוקרה

• 1983 - פרס השנסון הטוב ביותר בפסטיבל ספא - עבור השיר "Petite chanson sans problème"

("שיר קטן ללא בעיות")

• 1986 - פרס רפסה-ללייבר
• 1989 - פרס אוקטאב RFi 5
• 1989 - פרס פסטיבל הקיץ של קוויבק 5
• 1994 - זכתה בפרס ויקטואר דה לה מוזיק בקטגוריה "המבצע הפרנקופוני של השנה"
• 1998 - פרס אוסקר של השנסון הצרפתי (יחד עם המלחין והפזמונאי פיטר לורן)- עבור השיר L'un pour l'autre (אחד עבור השני)
• 2003 - עיטור מסדר הכתר של בלגיה בדרגת אביר
• 2011 - קיבלה את דרגת הקצין של מסדר האמנויות והספרות של צרפת. (ב-2001 - בדרגת אביר)

הנצחה

• 2018 - כיכר בסכארבק, סמוך לביתה מספר 32 שברחוב ז'אק ראייה (Jacques Rayé) קיבלה את השם כיכר מוראן.

. טקס הענקת השם התקיים בינואר 2019.

• מופע ההתרמה של עמותת "אנפוארה" בשנת 2019 הוקדש לזכרה של מוראן.

במדיה אומנותית אחרת

• 1987 - המשורר הבלגי פוליפ נובצ'יק מקדיש לזמרת את שירו " "Signe particulier: chanteuse jazzy",

(סימן זיהוי מיוחד:זמרת ג'אזית" שפורסם באוסף שיריו À bout portant

ספרים

• Trop forte (חזקה מדי) עם Caroline Andrieu-Millagou, הוצאת מישל לפון 2015

דיסקוגרפיה

אלבומים מוקלטים באולפן

• 1986 : HLM (הוקלט עם סטיב האובן ושארל לוס)
• 1986 : Danser
• 1989: Maurane
• 1991 : Ami ou ennemi
• 1995 : Différente
• 1998 : L’un pour l’autre
• 2000 : Toi du monde
• 2003 : Quand l’humain danse
• 2005 : Un ange passe (הוקלט עם סטיב האובן ושארל לוס)
• 2007 : Si aujourd'hui
• 2009 : Nougaro ou l’espérance en l’Homme
• 2011 : Fais-moi une fleur
• 2014 : Ouvre
• 2018 : Brel (אלבום שהוצא אחרי מותה)

אלבומים לייב

• 1994: Maurane ? Une fille très scène (הוקלט באולם "אולימפיה" בפריז
• 1999 : Maurane à l'Olympia
• 2004 : L’heureux tour (הוקלט בגראן תיאטר בעיר לוקסמבורג)
• 2012 : Carnet de Mô 1 CD best of + 1 CD live בחגיגות ה"פרנקו פולי" במונטריאול
• 2013 : Live בפרנקו פולי במונטריאול 2012) בקוויבק

וידאוגרפיה

• 2004 :L’heureux tour קונצרט בגראן תיאטר בעיר לוקסמבורג
• 2005 :וידאו-קליפים של 12 סינגלים Maurane - Master Série
• 2009 : La vie en rouge (קונצרט בקרקס רויאל בבריסל ב־17 במרץ 2008

פילמוגרפיה

• 1987: מרינה בסרט Carnaval בבימוי רוני קוטר
• 1998 ז'ואל בסרט Le Comptoir בבימוי סופי טטישף
• 2005 : עצמה בסרט Palais royal !בבימוי ולרי למרסייה
• 2010 : פרנסין La Tête en friche בבימוי ז'אן בקר
• 2014 : פרנסואז בסרט Bon Rétablissement ! בבימוי ז'אן בקר
• 2018 :סרט Le Collier rouge בבימוי Jean Becker : la patronne

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוראן בוויקישיתוף

• מוראן, ברשת החברתית פייסבוק
• מוראן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מוראן, ברשת החברתית אינסטגרם
• מוראן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מוראן, באתר אייטונס (באנגלית)
• מוראן, באתר ספוטיפיי
• מוראן, באתר AllMusic (באנגלית)
• מוראן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• מוראן, באתר דיזר
• מוראן, באתר Discogs (באנגלית)
• מוראן, באתר Songkick (באנגלית)
• מוראן, באתר Genius

• בערוץ הפלמי vrt כתבת הספד 8 במאי 2018

לקריאה נוספת

• , Veronique Mortaigne - art. Maurane in Pierre Saka et Yann Plougastel (dir) La Chanson française et francophone, Guide Totem, Radio France, Larousse 1999 p.323

Robert Wangermée Dictionnaire de la chanson en Wallonie et à Bruxelles Mardaga 1995 p.363